ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הבן הרביעי היה רבי מנחם נחום משטפנשט, (שיום ההילולא שלו חל ב- יד' כסלו). מספרים שפעם אמר רבי מנחם נחום על אחיו רבי דוד משה מטשורקוב: "בשעה שאחי פותח את ספר תהילים וקורא בו, אומר ה' יתברך אליו: 'דוד משה בני, הריני נותן את כל העולם בידיך, עשה בו כרצונך'. הו, אילו נתן לי את העולם, הייתי יודע מה לעשות בו! אבל דוד משה הוא עבד נאמן כל כך, הוא מחזירו לה' יתברך בעינו. כפי שקיבלו כך מחזירו.
ועוד מספרים, שפעם אחת אמר רבי מנחם נחום לחסידים שעמדו סביבו: "אילו יכולנו לתלות את יסורינו על מסמר, וניתנה בידינו הבחירה לבחור מהם את הנראים לנו ביותר, היה כל אחד לוקח שוב את שלו, שכן כל השאר היו נראים בעיניו רעים יותר". (אור הגנוז 290/1).
שתי האמרות של רבי מנחם נחום משטפנשט מבטאות את הרעיון שהקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו באופן המדוייק ביותר, וגם הקשיים שיש בעולם הם בהשגחתו יתברך. לכן הוא משבח את מעלתו של אחיו רבי דוד משה, שמבין זאת ומשאיר את העולם במסלול המדוייק שמתווה לו ה', כי זה המסלול הטוב ביותר.
מכח זאת, הוא גם מלמד אותנו לשמוח ב'חבילה' שלנו. פעמים רבות, 'הדשא של השני ירוק בעינינו יותר', ואנו מקנאים בשני ומצטערים על הקשיים שיש לנו. בטוחים אנו, שאם רק היינו זוכים בחיים הדומים לחייו של האחר, היו נחסכים מאיתנו הקשיים שיש לנו, והיינו מאושרים. אך האמת היא שלכל אדם יש טוב ורע בחייו, הצלחות וכשלונות, וכל אחד מקבל את ההתמודדויות שמתאימות לו. לפיכך, בסופו של דבר, אם היו מציעים לנו לבחור תסריט לחיינו, ולבחור את המורכבות המתאימה לנו, היינו בוחרים במורכבות שקיבלנו.
בכך הקדים הרבי משטפנשט בשנים רבות את הוגי ימינו, אנשי 'העידן החדש', המדברים על כך שכל אדם נולד כביכול במשפחה שהוא בחר, קיבל את התכונות ותסריט החיים שרצה בהם, והכל מדוייק ומתאים לאדם. (ההבדל בין היהדות ובין אותם הוגי דעות, שלנו יש הסבר הגיוני לכך שכל אדם מקבל את המדוייק לו ביותר, כי את הכל מנהל ה' בורא ומנהל העולם. ואילו הם מדברים על האדם המושך אליו את כוחות היקום, 'הקוסמוס', ולא נותנים הסבר הגיוני לכך).
ונראה, שעומק נוסף יש בדבר. כלל נקוט בידינו, העולה ממקורות רבים, שהקדוש ברוך הוא מקדים תרופה למכה, ולא מנסה את האדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. במילים אחרות, ה' נותן לכל אדם ביחד עם הייסורים וההתמודדויות גם את התרופות והפתרונות לאותם ייסורים וקשיים. לכן, דווקא הייסורים הללו קלים יותר לאדם מאשר אילו היו נותנים לו, חלילה, ייסורים אחרים, כי יש לו תרופה דווקא לייסורים הללו. הכל הוא חלק ממכלול, ובמכלול של כל אדם, דווקא הבעיות שלו מתגמדות, ואילו בעיות אחרות א היו מופיעות אצלו היו גדלות.
לכן, אם היו נותנים בידינו בחירה, כל אחד מאיתנו היה בוחר בסופו של דבר את שלו, וכדאי שנשמח בחלקנו.
זה ההבדל בין יעקב אבינו ועשיו בפרשת וישלח. עשיו אומר – "יש לי רב", יעקב אומר – "יש לי כל", וכמו שמפרש רש"י (לג, יא) – עשיו ציין שיש לו הרבה, ואילו יעקב ציין שיש לו כל סיפוקו. ליעקב זה לא משנה אם יש הרבה או לא, אלא שיש לו כל מה שהוא צריך. הוא מסתכל על המכלול, ובהקשר של מה שהוא צריך, יש לו הכל. ה' ענה לו על כל צרכו, וכל אדם מקבל את 'החבילה' שמתאימה לו, במסלול המדוייק ביותר.
זו גם הסיבה, שבתחילת הפרשה, ברגעים הקשים ביותר, כשיעקב מבין שהוא בסכנה עצומה, והלוואי וישאר מחנה אחד לפליטה. באותם רגעים, לצד התפילה שבה הוא מבקש להינצל מהסכנה האורבת לו, הוא גם מציין את הטוב שה' הטיב לו, "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך". יעקב רואה את המכלול, ויודע לראות שלצד הייסורים הוא גם זכה בטוב עצום, והוא מודה עליו לה'.
ויהי רצון, שנזכה בעזרת ה' שהכל יבוא בקלות ובנעימות וללא יסורים, ושה' יביא לנו את הטוב ללא ניסיון וללא ביזיון, ונדע תמיד להללו ולשבחו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
