ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הבן הרביעי היה רבי מנחם נחום משטפנשט, (שיום ההילולא שלו חל ב- יד' כסלו). מספרים שפעם אמר רבי מנחם נחום על אחיו רבי דוד משה מטשורקוב: "בשעה שאחי פותח את ספר תהילים וקורא בו, אומר ה' יתברך אליו: 'דוד משה בני, הריני נותן את כל העולם בידיך, עשה בו כרצונך'. הו, אילו נתן לי את העולם, הייתי יודע מה לעשות בו! אבל דוד משה הוא עבד נאמן כל כך, הוא מחזירו לה' יתברך בעינו. כפי שקיבלו כך מחזירו.
ועוד מספרים, שפעם אחת אמר רבי מנחם נחום לחסידים שעמדו סביבו: "אילו יכולנו לתלות את יסורינו על מסמר, וניתנה בידינו הבחירה לבחור מהם את הנראים לנו ביותר, היה כל אחד לוקח שוב את שלו, שכן כל השאר היו נראים בעיניו רעים יותר". (אור הגנוז 290/1).
שתי האמרות של רבי מנחם נחום משטפנשט מבטאות את הרעיון שהקדוש ברוך הוא מנהל את עולמו באופן המדוייק ביותר, וגם הקשיים שיש בעולם הם בהשגחתו יתברך. לכן הוא משבח את מעלתו של אחיו רבי דוד משה, שמבין זאת ומשאיר את העולם במסלול המדוייק שמתווה לו ה', כי זה המסלול הטוב ביותר.
מכח זאת, הוא גם מלמד אותנו לשמוח ב'חבילה' שלנו. פעמים רבות, 'הדשא של השני ירוק בעינינו יותר', ואנו מקנאים בשני ומצטערים על הקשיים שיש לנו. בטוחים אנו, שאם רק היינו זוכים בחיים הדומים לחייו של האחר, היו נחסכים מאיתנו הקשיים שיש לנו, והיינו מאושרים. אך האמת היא שלכל אדם יש טוב ורע בחייו, הצלחות וכשלונות, וכל אחד מקבל את ההתמודדויות שמתאימות לו. לפיכך, בסופו של דבר, אם היו מציעים לנו לבחור תסריט לחיינו, ולבחור את המורכבות המתאימה לנו, היינו בוחרים במורכבות שקיבלנו.
בכך הקדים הרבי משטפנשט בשנים רבות את הוגי ימינו, אנשי 'העידן החדש', המדברים על כך שכל אדם נולד כביכול במשפחה שהוא בחר, קיבל את התכונות ותסריט החיים שרצה בהם, והכל מדוייק ומתאים לאדם. (ההבדל בין היהדות ובין אותם הוגי דעות, שלנו יש הסבר הגיוני לכך שכל אדם מקבל את המדוייק לו ביותר, כי את הכל מנהל ה' בורא ומנהל העולם. ואילו הם מדברים על האדם המושך אליו את כוחות היקום, 'הקוסמוס', ולא נותנים הסבר הגיוני לכך).
ונראה, שעומק נוסף יש בדבר. כלל נקוט בידינו, העולה ממקורות רבים, שהקדוש ברוך הוא מקדים תרופה למכה, ולא מנסה את האדם בניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו. במילים אחרות, ה' נותן לכל אדם ביחד עם הייסורים וההתמודדויות גם את התרופות והפתרונות לאותם ייסורים וקשיים. לכן, דווקא הייסורים הללו קלים יותר לאדם מאשר אילו היו נותנים לו, חלילה, ייסורים אחרים, כי יש לו תרופה דווקא לייסורים הללו. הכל הוא חלק ממכלול, ובמכלול של כל אדם, דווקא הבעיות שלו מתגמדות, ואילו בעיות אחרות א היו מופיעות אצלו היו גדלות.
לכן, אם היו נותנים בידינו בחירה, כל אחד מאיתנו היה בוחר בסופו של דבר את שלו, וכדאי שנשמח בחלקנו.
זה ההבדל בין יעקב אבינו ועשיו בפרשת וישלח. עשיו אומר – "יש לי רב", יעקב אומר – "יש לי כל", וכמו שמפרש רש"י (לג, יא) – עשיו ציין שיש לו הרבה, ואילו יעקב ציין שיש לו כל סיפוקו. ליעקב זה לא משנה אם יש הרבה או לא, אלא שיש לו כל מה שהוא צריך. הוא מסתכל על המכלול, ובהקשר של מה שהוא צריך, יש לו הכל. ה' ענה לו על כל צרכו, וכל אדם מקבל את 'החבילה' שמתאימה לו, במסלול המדוייק ביותר.
זו גם הסיבה, שבתחילת הפרשה, ברגעים הקשים ביותר, כשיעקב מבין שהוא בסכנה עצומה, והלוואי וישאר מחנה אחד לפליטה. באותם רגעים, לצד התפילה שבה הוא מבקש להינצל מהסכנה האורבת לו, הוא גם מציין את הטוב שה' הטיב לו, "קטונתי מכל החסדים ומכל האמת אשר עשית את עבדך". יעקב רואה את המכלול, ויודע לראות שלצד הייסורים הוא גם זכה בטוב עצום, והוא מודה עליו לה'.
ויהי רצון, שנזכה בעזרת ה' שהכל יבוא בקלות ובנעימות וללא יסורים, ושה' יביא לנו את הטוב ללא ניסיון וללא ביזיון, ונדע תמיד להללו ולשבחו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
