ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
הרב גלבשטיין היה דמות ייחודית ופורצת דרך, גדול בנגלה ובנסתר, היחידי בעולם שהיה גם חסידו של רבי מנחם מנדל מקוצק וגם חסידו של ה'צמח צדק' מחב"ד. כשעלה לארץ, חידש חידוש מופלג בהלכה. ישנה מצווה מדאורייתא – לשמור על המקדש. הרב גלבשטיין חידש, שגם בעת שהמקדש חרב, ישנה מצווה לשמור על הר הבית – מקום המקדש, ואפשר לקיים מצווה זו גם כששומרים מחוץ להר הבית עצמו. חידוש זה עורר פולמוס גדול בעניין, וכמה מגדולי דורו וביניהם האדר"ת, האבני נזר ועוד חלקו עליו - אם מפני שלשיטתם המצווה קיימת רק כשהמקדש בנוי ואם מפני שהשמירה היא עבודה המצריכה לבישת בגדי כהונה.
בשנת תרמא' החל הרב גלבשטיין להוציא את ספרו 'משכנות לאביר יעקב', העוסק בחידוש מצוות שמירת המקדש. הספר יצא חלקים חלקים, והנה למרבה ההפתעה בהמשך צירף הרב גלבשטיין הסכמה ייחודית לספרו, הסכמתו של מורו ורבו אדמו"ר 'הצמח צדק', שנפטר כבר בשנת... תרכו'.
הכיצד יכול צדיק שנפטר בשנת תרכו' לתת הסכמה לספר שיצא לאחר פטירתו? האם קם לתחייה?
כדי לענות על תמיהה זו, מספר הרב גלבשטיין סיפור מופלא, (מובא פה בקיצור). בשנת תרמד', בא אלי איש זקן מבני לוי, וסיפר לי שסיבת עלייתו לירושלים היא מפני שבשנת תרטז' היה בליובאוויטש אצל אדמו"ר הצמח צדק, והגיש לו פתקה ובה שמו ושם אימו לתפילה. למרבה הפלא, שאלו האדמו"ר – האם הוא לוי, למרות שעובדה זו לא נכתבה בפתק.
כשהשיב בחיוב, אמר לו האדמו"ר ברוח הקודש: יש לי עניין שאני יכול למסור רק בידיך, בזכות מצווה גדולה שעשית, והזהר שתאמר אותו רק לאיש שאומר אליך. בשנים תרמא'- תרמד' תהיה בירושלים, ושם תמצא אדם בשם 'משה הלל' מעיר מסויימת, שהיה אצלי בעבר, ובשנת תרמד' תכירו היטיב ותאמר לו כל מה שתשמע מפי. (הרב גלבשטיין מציין שהאיש עלה לירושלים כבר בתרמא', אך כיוון שכולם כינו את הרב גלבשטיין בכינוי אחר, לא הבין שהמדובר בו, עד שבתרמד' שמע את שמו בעלייה לתורה והבין שזה הוא).
וכאן אמר הצמח צדק, אמור לו שיחדש רזי תורה, וכשישמעו בני ישראל בקולו אז תצמח הישועה. והוא ממשיך ומפרט של רזים ועניינים, והוסיף שביום ה' טבת יבין הרב גלבשטיין כוונתי. וכשסיים הצמח צדק דבריו, הניח ידו על ראש השליח ובירכו – "שתצליח בשליחותי לעבוד עבודת הלויים בבית המקדש".
עיין הרב גלבשטיין בדברי הזקן, ומצא שהם רומזים כולם לחידושו על שמירת המקדש, שהיא כעבודת הלויים בבית המקדש. ואף מצא כתב יד שכתב כבר בשנת תרמב', ושם כתוב שהתחדשו לו עניינים בנושא זה ביום ה' טבת.
לרב גלבשטיין היה קשה להאמין לסיפור, אך הזקן קפץ ונשבע בערב יום כיפור לפני ארון הקודש, שדבריו אמת. ובנוסף, ישנה קבוצת אנשים החתומה בסוף ההסכמה, שמעידה שהם איימו על האיש באיומים שונים שיעיד רק אמת, והוא אכן העיד כך.
ובנוסף, סיפר שהצמח צדק שאלו – מהי המצווה המיוחדת שקיים? והשיב לו שהיה יהודי אחד שנקבר בקבר גדול יחד עם 120 גויים, והוא וחבריו השתדלו והוציאוהו מהקבר והביאוהו לקבר ישראל.
סיפור מדהים, המלמד על גודל מעלת שמירת ודרישת המקדש גם בדורנו, ואולי נלמד ממנו כמה תובנות עומק הקשורות לקשר המיוחד בין חברון וירושלים. הרי בסיפור זוכה הזקן להוציא יהודי מת מקבר גויים, וכל עניין הגאולה היא יציאת עם ישראל מהגלות המשולה לקבר בין הגויים.
והלא, כידוע, תחילת קניין עם ישראל בארצו התחיל בקניית אחוזת הקבר בחברון, שהופך ליסוד לחיי העם בארצו. ואף כלב בן יפונה משתטח על קבר זה, וממנו שואב את הכוח לקרוא את האמונה בחיי העם בארצו – 'עלה נעלה וירשנו אותה'!
חברון היא גם היסוד לעבודת המקדש בירושלים, שהרי דוד מתחיל למלוך בחברון, וממנה עולה וכובש את ירושלים. ואף עבודת היום בבית המקדש הייתה מתחילה בהאיר השחר, עת היה קורא הממונה – "האיר פני כל המזרח עד שבחברון", "להזכיר זכות ישני חברון".
כידוע – מערת המכפלה היא כפולה, מורכבת משתי מערות – פנימית וחיצונית או עליונה ותחתונה. הגמרא (בבא בתרא נח.) מספרת על רבי בנאה, שהיה מציין מערות, והגיע למערת אברהם אבינו וציין אותה. אך כשרמה להיכנס למערתו של אדם הראשון, יצאה בת קול ואמרה לו – "הסתכלת בדמות דיוקני, בדיוקני עצמה אל תסתכל", (שהרי אדם הראשון נברא על ידי הקב"ה – בצלם אלוקים). כשאמר רבי בנאה – אני צריך לציין את המערה, אמרו לו – כמידת החיצונית כך מידת הפנימית וכו'.
למדנו מכאן, שבחיצונית קבורים האבות הקדושים, ובפנימית אדם הראשון. למדנו גם שהיה צדיק שהצליח להיכנס לחיצונית, אך לפנימית אסור להיכנס. עניין זה מזכיר מאד את בית המקדש, שגם בו יש קודש חיצוני, וקודש קודשים פנימי, שאליו לא נכנסים כל השנה. וגם הכהן הגדול שנכנס לקודש הקודשים, עליו לכסותו בענן הקטורת.
יש כאן אמירה – בעברית, המילה 'קודש' משמעותה 'נבדל'. חשוב שנזכור שהקדושה פורצת מתוך עולם פנימי סמוי, שאל לנו להיכנס אליו, כי בכך נחלל אותו. זהו גם הטעם למצוות שמירת המקדש. חז"ל מציינים ששמירה זו אינה מפני אויב, אלא שמירה של כבוד, המבטאת את האמירה שיש כאן עולם פנימי של קודש.
ויהי רצון, שנהיה אנשים פנימיים, אנשי קודש, ונזכה מתוך תעצומות האבות הקדושים הקבורים בחברון, לשוב ולשמור על המקדש הבנוי במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
