ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- חכמת החינוך
- חכמת החינוך א'
ויש לחקור באיסור זה האם זהו איסור שאסור לאדון למכור את האמה העבריה אבל במציאות הוא יכול למכור אותה והמכר חל, או שזהו דין כמו ''לא יוכל לבכר'' (דברים כא) שנאמר לגבי ירושה שאם הוא מוכר את האמה העבריה המכר לא חל. עוד יש לעיין באופן שעבר ומכר אם נאמר שהמכר לא חל האם האדון עובר על איסור אף שהמכר לא חל או שכיון שהמכר לא חל לא שייך לומר שהוא עובר על האיסור כיון שהאיסור לא בא אלא להגדיר את המציאות וכמו לא יוכל לבכר.
עוד יש לעיין האם איסור מכירת אמה העבריה הוא ביסוד דומה לאיסור מכירת עבד עברי או שדיניהם חלוקים ומטעם זה לא נמנו כאחד.
והנה הרמב''ם (הל' עבדים פרק ד' ה''י) כ': ''אין האדון יכול למכור אמה עברייה, ולא ליתנה לאיש אחר, בין רחוק, בין קרוב.ואם מכר או נתן--לא עשה כלום, שנאמר "לעם נוכרילא ימשול למוכרה, בבגדו בה"(שמות כא,ח) וכן עבד עברי--אינו יכול למוכרו לאחר, ולא ליתנו.'' ומוסיף הרמב''ם לבאר '' וייראה לי שלא הוצרך הכתוב לאסור דבר זה באמה, אלא מפני שיש לו לייעדה לבנו; לכך נאמר "לעם נוכרי לא ימשול למוכרה.''
וברור מדברי הרמב''ם שאין המכר חל כלל וכן שאיסור מכירת אמה העבריה ועבד עברי שווים לכל דבריהם ונראה לכאורה דכלול בזה שאין איסור כלל כיון שאין המכר חל כלל ובפרט לפי מה שדייקו כמה וכמה אחרונים (עי' בספר המפתח לרמב''ם כאן) דמדלא מנה הרמב''ם לאו זה במנין הלוקין (בפי''ט מהל' סנהדרין) דעתו שאין לוקין על לאו זה.
ויעויין כאן בספר החינוך שכתב דאי אפשר לומר שאין איסור בדבר שכן ברור מד' הכס''מ שהביא את המכילתא שיש בדבר לאו של ממש אבל כבר העירו האחרונים שעדיין צריך מקור לזה שאין המכר חל ומנלן לומר שאינו חל אמנם כבר דייקו כמה וכמה אחרונים (עי' בספר המפתח לרמב''ם כאן) מהא דלא מנה הרמב''ם לאו זה במנין הלוקין ( בפי''ט מהל' סנהדרין) דדעתו שאין לוקין על לאו זה ונמצא לפי דברי שאין כאן מכר כלל אך אכתי יתכן שיש איסור במעשה המכירה אף שהמכר אינו חל.
ועוד דאם נאמר שאף שאין המכר חל באמה העברייה, מכל מקום יש בזה איסור וכמו שצידד במנחת חינוך, נמצא בזה דבר פלא שנמצא שיפה כחה של אמה העבריה מעבד עברי. דהרי עבד עברי אינו נמכר מדינא אך לא ברור כלל שיש לאו במכירתו ומאידך אמה העבריה, שקרא לא אתא אלא לאשמעי' שדינה כדין עבד עברי-וכדמשמע מד' הרמב''ם, יש בה לאו. וקשה דדיו לבא מן הדין להיות כנדון ואם כולה קרא לא אתא אלא לאשמועי' שהיא לא נמכרת אלא היא כמו עבד עברי מדוע בה יש לאו על מכירתה ובע''ע אין לאו במכירתו?
אמנם, אם נאמר שקרא לא אשמעי' אלא שהמכר בה אינו חל כלל ואם כן הלאו בזה אינו אלא גילוי בעלמא שהמכר בה אינו חל ולא שייך שיעבור על לאו זה כיון שהמכר אינו חל וכמו שדייקו האחרונים מהא דהרמב''ם לא מנה לאו זה במנין הלוקין ולא כד' המנחת חינוך.
חכמת החינוך א' (49)
הרב אלחנן פופקו
45 - מצות פדיון אמה העבריה
46 - שלא ימכור אמה עבריה הקונה אותה מיד האב
47 - שלא לגרע שאר כסות ועונה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
