^ 1. ושאלה זו כפולה היא, והיינו דיש לחקור כמה אנשים צריך שיחשיבו את הנעבד לע''ז וכן יש לשאול כמה אנשים צריכים שיעבדו כדרך זו המיוחדת כדי שנאמר שזוהי דרך עבודתה.
^ 2. ובודאי תליא זו אינה מוכרחת לגמרי, דיתכן שנאמר שעיקר איסור ע''ז הוא על ד' עבודות ועדיין אף אם איש אחד חידש ע''ז ודרך עבודה בשבילה שאסור לעובדה כדרכה, וכן להיפך דאף אי נימא שעיקר איסור ע''ז הוא על כל אופני עבודתה מ''מ אפשר שיהיה צריך כמה אנשים שיעבדוה כדי שעבודה מסויימת תיחשב עבודתה בכך, אך מ''מ הקרוב יותר הוא כדרך הנ''ל.
^ 3.שמות כ,ד; שמות כג,כד; דברים ה,ח.
^ 4. אמנם אף בד' עבודות יש לחקור דאע''פ שנתחדש שחייב עליהם בכל ע''ז, יש לחקור מהו גדר ע''ז לענין ד' עבודות דלכאורה לא נאמר שחייב אם עשה אחד מד' עבודות לכל דבר שבעולם אף אם לא עשאוהו עבודה זרה, ויש לעי' בזה ועי' לקמן וכן מה שכתבתי לעיל במצווה כ''ח בענין ד' עבודות.
^ 5. ועי' בעבודת המלך כאן שכ' במקור לאו זה וז''ל : המגפף לעכו"ם והמנשק וכו' עובר בלא תעשה שנא' ולא תעבדם. רש"י ז"ל פי' בגמ' דלאו דמגפף הוא מ "ולא תלכון אחרי אלהים אחרים" (שבדברים ו' י"ד ולא כמו שציינו מדברי קבלה בירמיה כ"ד וכבר הרגישו בזה) אי נמי מקרא דאל תפנו אל האללים (ועי' בפירש"י במשנה ס' ב' ובמהרש"ל ובמהרש"א מה שהאריכו בזה שהוא סותר את עצמו לדהכא), וכ"כ ביראים סימן ע"ח ובחדש סימן ר"ע וסימן שנ"א, אבל דעת רבנו דמקרא דולא תעבדם ילפינן להו וכן דעת הסמ"ג, וכ"כ הרמ"ה ז"ל במשנה וקרא דולא תעבדם גופיה אם כוונת רבנו לקרא דולא תעבדם האמור במשפטים כמ"ש הסמ"ג או דמולא תעבדם האמור בלוחות לא נתברר אל נכון, ומצאתי בעזה"י במכלתא דרשב"י בפרשת יתרו כ' ה' דבר אחר ולא תעבדם שלא ירחיץ שלא יסוך שלא ינעיל שלא יכבד שלא ירבץ שלא ינשק שלא יגפף לאחד ממיני ע"ז והוא מבואר להדיא כדעת רבנו, וברור. עכ''ל ועי' גם בדינא דחיי (לאוין יח) שנקט כן בדעת הרמב"ם עיי"ש שהאריך בענין, ועי' בעבודת המלך פ''ג ה''ג מהל' ע''ז מש''כ עוד בזה.
^ 6. עי' ברשימות שיעורים (להגרי"ד סולובציק, שבועות עמוד קצב) שכתב בכוונת הרמב"ם, שאין כאן מעשה עבירה מסוים אלא איסור כללי שלא להראות חיבה לעבודה זרה ולכן נחשב לאו שבכללות.
^ 7. והא דאינו חייב מיתה על מנשק ומגפף כשאין דרך עבודתה בכך אע''ג דכלול בלאו דלא תעבדם דחייבין עליו מיתה, שמעתי מהרה''ג הגרצ''י רייכמאן שהוא משום הא דביאר הרמב''ם בשרשים שיתכן לכלול באותו לאו גם לאו שהוא פחות בענשו והוא לאו משני לראשון עעיי''ש.
^ 8.ולהמתיק הדבר עי' מה שהקשה בלח''מ ע''ד הרמב''ם לגבי איסור נישוק וגיפוף של ע''ז (פ''ג ה''ו מהל' ע''ז) וזה לשונו: המגפף וכו'. כל אלו במשנה. ומה שכתב רבינו ועשהו לעבדה קשה דהא אמרינן בפעור מרקוליס דאע"ג דקא מכוין לבזותה חייב כדאמרינן בפרק ארבע מיתות (דף ס"ד) ואם כן למה לי לעבדה, וי"ל דרבינו סובר ומפרש כפירוש התוספות דמכוין לעובדה בביזוי עכ''ל. וא''כ ללח''מ צריך שיצא מוניטין של ע''ז ושתהא ידועה בכדי להתחייב עליה, דאל"כ מה הקשה על הרמב"ם מהא דחייב במתכוין לבזותה, והרי התם חייב משום דדרכה בכך והכא מיירי כשלא עבדוה קודם לכן כלל ובודאי דאינו חייב בדרך בזיון, וע"כ דחיובא דגיפוף ונישוק הוא דוקא היכא דידוע שהיא ע"ז.

^ 9. אוקיר תודה להרה''ג יצחק מיטניק שציין מראה מקום זה.