ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
מספרים, שפעם שאל אותו אחיו הבכור: "מה טעמו של דבר, שאתה השגת שלמות כזו? הרי בימי ילדותנו למדתי יפה יותר ממך"?
השיב הרבי מבעלז: "כשנעשיתי בר מצווה, בא אלי בחלום, סבי הגאון הקדוש רבי אלעזר רוקח מאמסטרדם, זכרונו לברכה, והחליף את נשמתי. מאז נהפכתי לאיש אחר". (אור הגנוז עמ' 348).
סיפור זה יכול להוות לנו פתיח גדול לעבודת ה' של ראש השנה. ראשית – בפרי צדיק על פרשת במדבר ובספרים נוספים מבואר, שישנם תאריכים משמעותיים בשלבי חיי האדם, שבהם הוא מקבל חלקים מסויימים מנשמתו. בלידתו, מקבל האדם את הנפש, בבר מצווה את הרוח, ובגיל עשרים את הנשמה. לפיכך, יש חשיבות מאד גדולה שבזמנים אלה ישתדל האדם להיות בטהרה ובקדושה, כדי לקבל התרוממות רוחנית גדולה.
בדרך פשוטה ניתן לבאר, שבזמנים אלו המהווים שלבים משמעותיים בהתפתחות האדם, הוא מקבל כוחות חדשים. כוחות אלו הם כוחות רוחניים, ולכן הזמנים הללו מהווים מפתח לעתידו של האדם. כשם שיסודות איתנים של הבניין יכולים להשפיע על חוזקו של הבניין כולו בעתיד, כך לפי הנהגתו של האדם באותם זמנים בכוחו להעלות את כל עתידו. וכך אמר רבי עקיבא (ירושלמי חגיגה פ"ב, הלכה א') – על הפסוק "טוב אחרית דבר מראשיתו", טוב אחרית דבר כשהוא טוב מראשיתו. כלומר – עניין יצליח וייטב בסופו, אם נבנה מתחילה על יסודות טובים.
ואכן, יודעים אנו על גדולי ישראל מסויימים, שבאחד השלבים בחייהם, עברו קפיצה רוחנית וממש התרוממו למקום חדש. כך זה גם בסיפור שלפנינו, רבי שלום מבעלז ממש מקבל נשמה וכוחות חדשים בזכות אבותיו הקדושים, (ומסתמא – גם בזכות עבודתו שלו).
וכך בראש השנה. ראש השנה הוא תחילת השנה, ולכן הוא מפתח לכל עלייתנו הרוחנית במהלך השנה הבאה עלינו לטובה, וכפי עבודתנו בראש השנה כך נזכה בעזרת ה' להתרומם כל השנה. ואכן חז"ל (ראש השנה טז:) הדגישו שהאחרית הטובה של השנה תלויה בראשיתה. "ואמר רבי יצחק: כל שנה שרשה בתחילתה, מתעשרת בסופה, שנאמר – "מר(א)שית השנה", מרשית כתיב ועד אחרית, סופה שיש לה אחרית". ומבאר שם רש"י, שאם ישראל עושים עצמם רשין (עניים) בראש השנה, לדבר תפילה ותחנונים, זוכים לאחרית טובה.
יתר על כן, הרי בכל חג חוזר ומאיר המאורע הראשון שהיה באותו חג. לפיכך, בראש השנה, יום בריאת העולם, חוזר העולם ונברא מחדש. ממילא, כשאנו ניגשים לעבודת ראש השנה, אנו ניגשים מתוך אחריות והזדמנות גדולה להתחדשות גמורה.
המילה 'ראש', שבצירוף המילים 'ראש השנה', משמעותה לא רק מלשון 'ראשון' לימי השנה, כי אם מלשון 'ראש' האדם הכולל ונותן פקודות לכל חלקי הגוף. ביום זה הקב"ה זורע בנו את כל הכוחות של כל ימי השנה, כזרע אשר גונז בחובו את כל תכונותיו של העץ הגדול. וכך כתבו גדולי החסידות - "בפרט בראש השנה שהוא חיות של כל השנה" (שפת אמת תרס"ה), "אצלי העיקר הוא ראש השנה, וכשעובר ראש השנה אני מטה אוזני לשמוע שמכין לסליחות בשנה הבאה, כי כל השנה כהרף עין" (רבי נחמן מברסלב - שיחות הר"ן רט"ו).
לפיכך, ביום ראש השנה משתדלים לא לישון, בעזרת ה'. "מאן דדמיך בריש שתא דמיך מזליה" (מי שישן בראש השנה ישן מזלו", ועיין בפוסקים שיש שהתירו אחרי חצות). ראש השנה מכיל בקרבו את כל הכוחות של העולם באותה שנה, לכן יש לנו אחריות גדולה למצותו עד תומו. הגובה שאליו נגיע בראש השנה משרטט את גבולות הגובה של כל העניין הרוחני והגשמי של העולם באותה שנה.
ומצאנו גם סיפור על אחד מגדולי ישראל, שהחלטה רוחנית בראש השנה שינתה את כל מהלך חייו. מספרים על רבי מנשה שהרבני, מגדולי רבני בבל, שבהיותו כבן 12, הגיע בראש השנה לבית הכנסת לקרוא תהילים עם הציבור. הוא היה ילד עני, והתבייש בכך שלא ידע לקרוא היטיב. למחרת התייצב בבית המדרש וביקש ללמוד. כיוון שלא היה לו כסף לשלם על לימודיו, התנדב לשמש כעוזר למורה. בהמשך, עזב את כל עיסוקיו, התמסר ללימוד תורה עד שהפך לתלמידו של הבן איש חי, ולאחד מגדולי הרבנים. כך החלטה רוחנית של ילד בראש השנה, הפכה את כל חייו, והצמיחה אותו לגדלות רוחנית. (לפי 'חכמה מקדם' עמ' 138).
ויהי רצון, שנזכה להתרומם רוחנית בראש השנה הבאה עלינו לטובה, אנו וכל ישראל, ובזכות כך נתרומם רוחנית כל השנה!
שנה טובה ומתוקה, שנת גאולה וישועה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
