"ונשמרתם מאד לנפשותיכם" | הרב דניאל קירש | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

פרשת שבוע ותנ"ך
חומש דברים
ואתחנן

קטגוריה משנית

256

4 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

הצעת עבודה מסוכנת
אריה היה באמצע יום עבודה שגרתי במחלקתו בשב"כ כאשר נקרא בפתאומיות למשרדו של מנהל המחלקה. במהלך 15 שנות עבודתו במקום, לא זכור לו שאי פעם המנהל קרא לו בדחיפות שכזו. ככל שהפך בעניין יותר, הבין שהקריאה כנראה מבשרת על סיום עבודתו לאלתר.
בדקות המועטות שעברו מאז קיבל את הקריאה ועד שהגיע למשרד שנמצא כמה קומות מעליו מחשבות רבות עברו במוחו. ככל שחשב יותר, פחד גדול יותר נפל עליו. "מה חטאתי ומה פשעתי?" חשב אריה לעצמו.
וכך, כשליבו מפרפר ורגליו רועדות וכמעט שאינן נושאות אותו, נקש קלות על דלת משרדו של המנהל. "יבוא!" נשמע הקול מבפנים.
אריה נכנס. המנהל חייך אליו והציע לו לשבת. אריה צנח על הכסא בשארית כוחותיו. הוא השתדל לשוות לגופו ולפניו ארשת פנים שלווה, אך לא היה בטוח בכך שהדבר עלה בידיו.
"ובכן" שאל המנהל "מה שלומך?" אריה ענה בסדר רפוי ונתן למנהל להמשיך את דבריו. "ובכן, מה דעתך שמחר אתה בהונג קונג?" "מהההה?"החל אריה לגמגמם בחוסר הבנה מוחלט. "תראה, אני צופה בעבודתך כבר שנים רבות ואני מרוצה מאד מעבודתך. בהפתעה גמורה נתבקשתי לדאוג באופן מיידי לשומר ראש חדש לראש ממשלת ישראל. בעוד כמה שעות צפוי ראש הממשלה לצאת לפגישה חשובה בהונג קונג. אל דאגה, הסוכנים שלנו כבר פרוסים ומכינים את השטח. אתה יודע היטב מה תפקידך. אתה אחראי לשלומו האישי של ראש ממשלת ישראל. אתה אחראי להיות עם עיניים פקוחות, אך יתרה מזאת- במידה וחלילה תתרחש התנקשות עליך לקפוץ לפני ראש הממשלה ולחטוף את הכדורים במקומו."
אריה לא ידע כיצד להגיב. אט, אט החלו דפיקות ליבו להתייצב, והרגיש את שריריו נרגעים. גם אחיזתו בכסא נרגעה ורק כעת שם לב לכורסא הנוחה בה ישב.
"נו, מה דעתך?" שאל המנהל בחוסר סבלנות. אריה ידע שזהו קידום משמעותי. כל אחד במחלקתו משווע להגיע לתפקיד שכזה. "בוודאי שברצוני לקחת את התפקיד" ענה אריה, "אך קודם לכן עלי להיוועץ במורי ורבי ומיד אחזיר לך תשובה"
המנהל, שהיה רגיל לשאלות הרב המוזרות של אריה דחק בו שיצא כעת לרבו, וכך עשה.
אריה רצה מאד לקחת את התפקיד הנכסף, אולם בעיה אחת הטרידה אותו: האם יש בהגדרת התפקיד משום התאבדות? הרי אם חלילה יירו בראש הממשלה עליו לקפוץ ולחטוף את הכדור?
מה דעתכם?
תשובה:
הגאון הרב אשר וייס שליט"א:
השאלה כאן היא האם מותר לאדם למסור את עצמו למוות על מנת להציל את חבירו.
התשובה לשאלה זאת היא שלא. למדנו במסכת בבא מציעא שנחלקו רבי עקיבא ובן פתורא מה יעשה אדם שהולך עם חבירו במדבר ויש לו כד אחד של מים. בן פתורא סבור שנותן חצי לחבירו ויקוו שניהם להינצל. ולדעת רבי עקיבא בעל כד המים ישתה משום שנאמר בפסוק "וחי אחיך עמך", - "חייך קודמין לחיי חבירך". והלכה כרבי עקיבא.
בספר ראשון לציון לבעל אור החיים הקדוש כתוב שגם רבי עקיבא מודה שאם רוצה בעל כד המים למסור את הכד לחבירו, מותר לו. לדעתו רבי עקיבא סובר שהוא לא חייב להתחלק במים עם חבירו אך אם רוצה רשאי.
על כל פנים אין הלכה כראשון לציון, ואסור לאדם לסכן את עצמו מאד על מנת להציל את חיי חבירו.
אולם, במקרה שלנו להלכה מותר לאריה להיות שומר ראש. מדוע? מכיוון שנראה שזו אחת המשרות הבטוחות ביותר שיש...
הכיצד נאמר שזו משרה בטוחה? לראיה- ארבעה נשיאי ארצות הברית נורו למוות, ושומרי הראש יצאו בלי פגע. בנוסף, היה נשיא שהיה נסיון להורגו ושומר הראש שלו לא נפגע, גם באפיפיור ירו ושומר ראשו לא נפגע. כמו כן, גם בראש ממשלת ישראל ירו כאשר היה מוקף בשומרי ראש ושום דבר לא קרה להם.
בעולם המודרני ההתנקשות היא מהירה ביותר, והאירוע יכול להסתיים תוך שניות, לכן מקצוע זה של שומר ראש אינו מסוכן ומותר לאריה לקחת על עצמו את הקידום.
*****
הבאתי כאן שאלה מהגאון הרב שריה דבליצקי זצ"ל שנפטר בשבוע שעבר. לקוח מתוך ספרו הנפלא "זה השולחן". בספרו הוא מביא את השאלה על מנת שידונו בה ולכן אינו מביא את תשובתו לשאלה. מכל מקום הבאתי את תשובותיהם של הרבנים הגאונים הרב ליאור והרב אריאל שליט"א:
הפיצוי על קופסת השימורים
שירי הייתה בעיצומה של הכנת ארוחה למשפחתה כשגילתה שנגמרו לה המלפפונים החמוצים. היא ידעה שהסלט המיוחד יהיה חסר ללא מלפפונים אלו. בזריזות נקשה על דלת השכנים וביקשה לשאול קופסת מלפפונים חמוצים. הללו הביאו לה קופסא כזו בשמחה ושירי היתה מאושרת שתוכל לסיים את הסלט כפי שתכננה.
בהגיעה למטבח, פתחה בזריזות את הקופסא אך מה רבה היתה תדהמתה! בתוך הקופסא לא היו מלפפונים חמוצים אלא חצילים כבושים!
לצערה וויתרה על המלפפפונים החמוצים, אולם, לאחר הארוחה פנתה מיד לשרות הלקוחות והודיעה על התקלה המוזרה.
לאחר כמה ימים התקבלה בתיבת המייל שלה ההודעה הבאה:
גברת יקרה, אנו מלאי צער על התקלה בקופסת השימורים שבידך. אנו עושים כל מאמצים שתקלות כאלו לא יקרו. אולם, לעיתים רחוקות מתרחשות תקלות ואנו מעוניינים לפצות אותך. לשם כך שלחי לנו כתובת מגורים מדויקת ושליח יגיע לביתך עם הפיצוי המתבקש."
לאחר כמה ימים נשמע צלצול הפעמון ובדלת עמד שליח עם ארגז גדול. על הארגז היה רשום "פיצוי למשפחת שירי כהן על התקלה בקופסת החמוצים". בתוך הארגז היו 12 קופסאות שימורים של זיתים ומלפפונים חמוצים.
כבר באותו הערב הזדרזה לבית שכנתה ובידה קופסת החמוצים.
"תודה רבה! בזכותכם קיבלנו ארגז שלם של חמוצים וזיתים!" אמרה שירי.
"מה זאת אומרת?" שאלה תמר, השכנה.
"תראי" ענתה שירי "בשבוע שעבר נתתם לי קופסת חמוצים. אולם כשפתחתי אותה גיליתי בפנים חצילים כבושים!"
"מה???" קראה תמר בפליאה.
"אכן" ענתה שירי. "כך גם אני הגבתי. אולם, יצרתי קשר מיידית עם שירות הלקוחות והיום קיבלנו ארגז עם קופסאות זיתים וחמוצים".
"כל הכבוד לחברה!" אמרה תמר. "אך נדמה לי שיש לך כאן טעות קטנה- אני קניתי את הקופסא בסופר. לפיכך, אני חושבת שהפיצוי מגיע לנו ולא לכם!" ובכך סיימה את דבריה.
שירי חיפשה מה לומר, אך לא ידעה כיצד להשיב. לאחר כמה שניות של גמגומים הצליחה לומר: "תראי, תמר יקרה, אני מאד אוהבת אותך ומעריכה אותך אך בכל זאת אני חושבת שמכיוון שהקופסא התגלגלה לידי, ואני פניתי לחברת החמוצים הצדק איתי והקופסאות שייכות לי"
מי צודקת?

תשובה:
הגאון הרב דב ליאור שליט"א:
הן צריכות להתחלק חצי חצי במה שקיבלו מהחברה.
הסיבה לכך היא שהפיצוי התקבל כתוצאה של הרכוש של תמר, יחד עם ההשקעה של שירי שטרחה ושלחה לחברה.
כעין דבריו אבל בסגנון אחר השיב הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א:

נראה שהנתינה של תמר לשירי היתה בעצם נתינה בטעות, מכיוון שדעתה הייתה לתת קופסה תקינה ומה שניתן היה מוצר לא ראוי, ושירי היתה צריכה להחזיר לתמר את המוצר. מצד שני מכיוון ששירי היא זאת שבפועל גילתה את התקלה ושלחה את זה לחברה, גם לה יש יד בפיצוי ולכן יש להציע שיתחלקו חצי חצי.
לסיכום - יתחלקו חצי חצי בארגז שקיבלו בפיצוי.

ואתחנן

הרב דניאל קירש

הרב דניאל קירש ר"מ בישיבת ההסדר שבי שומרון. רב צבאי במילואים מחבר ספר 'באר הדיינים' על הלכות דיינים.

לשון הרע
הרופא שחכמתו קודמת למידותיו
סיוון תשע"ט
גיטין
האם יש חשש מזויף בגט?
אלול תשפ"ד
ויצא
הפיקח שדאג לסידור הישיבה
כסלו תשע"ט
האבילות על החורבן
מה קרה לבית המקדש של הילדים?
תמוז תשפ

ואתחנן

ואתחנן
רעיונות לפרשת ואתחנן
הרב עזריאל אריאל | תש"ס
פרשת שבוע
פרשת השבוע: "שְׁמַע" וקריאת שמע, מה הכוונה?
הרב יוסף כרמל | אב תשפ"ה
27 דק'
ואתחנן
פרשת ואתחנן נחמו - שבירת הלב לפני ה'
הראשל"צ הרב שלמה משה עמאר | י"ב אב התשע"ד
ואתחנן
ארץ ישראל ועשרת הדברות
הרב משה צוריאל זצ"ל | אב תשס"ו

ואתחנן

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

15 דק'
ברכות השבח והראיה
ברכת הלבנה
הרב אליעזר מלמד | תשס"א
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז
רחל אמנו
רחל אמנו - מקבצת את בניה לגבולם
הרב דוד דב לבנון | ר"ח כסלו תשס"ב
מגד ירחים
שאילת גשמים בארץ ישראל ובחוץ לארץ
מתוך "מגד ירחים" בהוצאת "בית הרב", גיליון 133
הרב יהודה זולדן | חשוון תשע"א

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב יהושע שפירא
הרב אליעזר מלמד
הרב משה אליה
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב משה ברלינר
הרב יוסף צבי רימון
הרב הראשי ישראל מאיר לאו
הרב שמעון קליין

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז