ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
הנדר המשונה
שאול היה במתח עצום. המשחק לקראת סיום ועדיין התוצאה עומדת על 0-0.
שאול, אוהד כדורגל מושבע, כבר צופה במשחקי המונדיאל מזה כשבועיים. כעת, המתח ממש בעיצומו, והוא אינו מצליח אפילו למצמץ מרוב מתח.
כ-3 דקות לקראת סיום המשחק, הכדור מגיע לשחקן האלוף של הקבוצה אותה אוהד שאול. בתוך שניות, השחקן מצליח לעקוף 4 שחקנים ו.. גול! שאול קופץ מהתרגשות יחד עם קהל המעריצים מבעד למסך. מרוב התרגשות הוא צועק: "איזה אלופים!!! אני נודר לתת את כל המשכורת החודשית שלי כתרומה לבית הכנסת!"
בעודו שרוי באופוריה ובהתלהבות הוא קולט פתאום את אחד משחקני הקבוצה היריבה לוקח את הכדור וקולע גול יפה ומדויק. "לא!!!" נשמעת שוב זעקה בחלל החדר.
אולם, המשחק הסתיים בתיקו 1-1 ולאחר שגם בהארכה לא הושגה הכרעה, המשיכו לפנדלים.
לאחר כמה דקות מותחות המשחק הסתיים בניצחון של הקבוצה היריבה.
שאול מסתובב בחדר מבואס לחלוטין. "איך כל זה קרה?!" "כל כך חבל!" בעודו שרוי בצער, נכנסת לחדר אשתו כשחיוך על פניה "נו, ב"ה ניצלה המשכורת החודשית שלך, הרי לא התכוונת לנדור באופן שהקבוצה שלך תפסיד!"
האם אכן שאול כעת פטור מלשלם את הכסף לצדקה?
תשובה:
הגאון הרב דב ליאור שליט"א:
ראשית כל יש להעיר ששאול צריך להוציא את השטויות האלו מראשו. לצפות במשחקים האלו אסור משום 'מושב לצים'.
לגבי נדרו מסתבר שעיקר נדרו היה על דעת כן שקבוצתו תנצח. ולכן במקרה זה שהפסידה לבסוף, ניתן לסמוך על המודעה שעשה בהתרת נדרים ערב ראש השנה. בדרך כלל לא סומכים על מודעה זאת לכתחילה מסיבות שונות (ראה שולחן ערוך יורה דעה, רי"א , סעיפים א-ב) אבל במקרה שלנו אפשר לסמוך על זה.
(בנוסח שכתוב שם, האדם 'מוסר מודעה' ואומר שכל הנדרים שהוא ידור כל השנה יהיו בטלים. זה מועיל אם האדם נדר תוך שהוא שוכח שמסר מודעה לבטל את נדריו. אמנם אם הוא זכר בזמן הנדר את המודעה ואף על פי כן נדר אז הוא בעצם ביטל את המודעה והנדר יתפוס. לכן פסק הרב ליאור שאם שאול זכר את המודעה בשעת הנדר, אז הוא ביטל את המודעה ואם ברצונו לבטל את הנדר, יש לו לעשות עכשיו התרת נדרים. אבל אם הוא שכח בשעת הנדר מהמודעה אין צורך להתיר את הנדר).
לסיכום: שאול לא צריך להתיר את הנדר ויכול לסמוך על התרת נדרים שעשה בערב ראש השנה 1 . אבל עליו להפסיק לראות משחקי כדורגל שיש בהם משום מושב לצים.
*****
"בנות צלפחד...בן מנשה בן יוסף". רש"י – יוסף חבב את הארץ ובנותיו חבבו את הארץ
החתונה או קדושת הארץ
השעה שעת ערב מאוחרת, כשלפתע נשמע צלצול טלפון. מרדכי מיהר לענות ומהעבר השני נשמעו צהלות שמחה "מזל טוב מזל טוב! שרוליק התארס!" מרדכי הצטרף לקריאות המזל טוב והחל לרקוד בסלון ביתו מרוב התרגשות.
למחרת נסע מרדכי עם משפחתו כדי לפגוש את זוג המאורסים ולשמוח יחד עמם בשמחתם. תוך כדי הסעודה החגיגית, החלו להשמע דיבורים על מיקום החתונה. בין האפשרויות שעלו הייתה גם האפשרות שהחתונה תתקיים באנגליה, שכן הכלה בלבד גרה בישראל וכל משפחתה עדיין בחו"ל.
לאחר כמה שבועות, מרדכי פתח את תיבת הדואר ובפנים היתה מונחת הזמנה חגיגית לחתונת אחיו. כאשר פתח את ההזמנה חשכו עיניו. אכן, החתונה תתקיים באנגליה.
כעת, מתלבט מרדכי מה לעשות. הוא כל כך אוהב את אחיו הקטן ורוצה כל כך להשתתף בשמחתו. מאידך, מעולם לא יצא מארץ ישראל. מה יעשה כעת, האם יצא מהארץ וישתתף בחתונה?
תשובה:
הגאון הרב יצחק זילברשטיין שליט"א:
מבואר במשנה ברורה (סימן תקלא ס"ק יד), שמותר לצאת מארץ ישראל לחוץ לארץ לדבר מצוה. דבר מצוה נקרא אפילו מי שרוצה לבקר את חבירו בחוץ לארץ. לפי זה וודאי שמותר לצאת לחתונה של אחיו בחוץ לארץ. אולם גיסי הגאון הרב חיים קנייבסקי שליט"א הורה שאם מרדכי הוא בן ארץ ישראל ומעולם לא יצא מהארץ, כדאי שימשיך להחזיק במעלה זו ולא יצא לחוץ לארץ. (ע"פ חשוקי חמד גיטין דף עו עמוד ב).
^ 1.כעין זה נשאל הגרי"ש אלישיב זצ"ל על ידי חתנו הגר"י זילברשטיין שליט"א, ומובא בספר קב ונקי סימן רפ"ה וז"ל : מעשה שהיה בבני זוג שבמשך שנים רבות לא זכו להיפקד בזרע של קיימא, האשה עברה טיפולים קשים ביותר, הכרוכים בסבל נורא ובהוצאות רבות, ולאחר תקופה ארוכה, זכו השניים בס"ד להיפקד, ובשעה טובה חבקו בן זכר בריא ושלם.
והנה, חלפו מספר חודשים, ובני הזוג הופתעו לגלות, כי זכו שוב להיפקד בהריון טבעי לחלוטין, ללא שום טיפול קשה ומייגע. לא היה גבול לשמחתם ומתוך רגשי הודיה על חסדי השי"ת, הכריזה האשה שאת כל המשכורת הבאה שהיא מקבלת היא מעבירה לארגון המטפל בזוגות חשוכי ילדים.
והנה, קודם שהיא קבלה את המשכורת, אירע אסון והולד שבמעי האשה מת. כעת התעוררה השאלה האם האשה צריכה לקיים את הנדר ולהעביר את משכורתה לארגון, או שמא זה נדר בטעות?
הגרי"ש אלישיב השיב שיש מקום גדול לומר שעיקר נדרה היה כדי שיוולד לה בן, ולא כדי שתפיל, ולכן כיון שיש כאן ספק, תעשה התרת נדרים, ואף שאין עושים התרת נדרים על נדרי צדקה, כמו שכתב הרמב"ם (פי"ג מהלכות נדרים הכ"ה) נדרי הקדש מצוה לקיימן, ולא ישאל עליהן אלא מדוחק, שנאמר (תהלים קטז יד) 'נדרי לה' אשלם'. מ"מ כיון שהדעת נוטה שפטורה מלשלם, הרי זה נחשב לדוחק ותעשה התרת נדרים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
