ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- תורה והלכות ציבור
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אין לצלם את האדם שלא בידיעתו ושלא ברשותו. האדם זכאי להצנע לכת. ולכן, כל מי שמצלם אותו שלא בידיעתו ושלא ברשותו בעצם פוגע במגמה של האדם בהצנע לכת. במיוחד שיש מהצילומים האלה אשר הם לא על דעת המצולם, מפגע רע מאוד לחברה ולאדם.
הרבה פעמים האדם נמצא בתנוחה או במצב שאם יתפס בתמונה באותו מצב, זה מביש ומביך. לכן הנצחת דבר כזה היא בגדר מה שאמרה תורה "לא תשכן באהליך עוולה". ולהראות את התמונה הזו מאדם לאדם ולשתף בווטצפ היא בגדר "מוציא שם רע", והרי זה מרכל על אדם אפילו שהוא לא מדבר. התמונה מדברת בעד עצמה, וגם היא יכולה להיות בגדר מוציא שם רע.
פעם הייתי בשדה התעופה ואני יושב לי ממתין עד שנעלה למטוס. מישהו עמד שם וצילם בחורה שעמדה ממולי. ואז בתמונה מה יכולים לראות? רואים בחורה ליד דמות של רב שמחזיק ספר ולומד, והיא על הרקע של הדבר הזה. ויכולים לחשוב שזה כאילו ממש ביחד בגלל סמיכות המקום. אין צל של ספק שדברים כאלה הם דברים רעים וחטאים. דברים אלו הם יותר מרכילות, זה הרבה פעמים "הוצאת שם רע" כי כאמור אם מצלמים מישהו עם מישהי ובכלל אין לו שום קשר ולא ידיעה, הרי מחר מחרתיים יוציאו שם רע שהוא בקשר איתה.
אסור לצלם אנשים בסעודות או בהלוויות
ישבנו במסיבה קהילתית, וכידוע כל אדם היום מחזיק פלאפון שמצלם, אז התחילו אנשים לצלם ואז בני אדם נתפסים בשעה שהם אוכלים או פותחים את הפה בצורה לא נעימה, או נוגסים, או מושיטים יד לקחת ממרחק תביא לחמם. מצבים מביכים מאוד. קמתי ואמרתי להם שהדבר הזה הוא אסור, כיוון שבני אדם מובכים. יחליטו או רוצים לאכול שבת אחים גם יחד, או רוצים לשבות מאכילה עד שיגמרו לצלם. כי אחרת הדברים האלה כאמור פוגעים בבני האדם. מנציחים מצבים שמביכים את האדם, וזה אסור ע"פ התורה.
כבר פרסם ידידי הרב יעקב רוז'ה הלכה, אסור לצלם את האבלים או קרובי משפחה מלווים. הרבה פעמים הם בתנוחות ובמצבים מאוד לא נעימים והכל בגלל שהם נמצאים באבל, בצער, ביגון וכו'. ולכן, אסור בשום פנים ואופן לצלם אותם שלא ברשותם, שלא בידיעתם. הרי בכך הם מנציחים מצבים שבני אדם לא היו מעוניינים לראות אותם בצורה כזו.
פעם אחת גמרתי את ההרצאה, ירדתי מהבמה בשביל לצאת ובאו אלי רבים בשביל להגיד שלום, לקבל ברכה. מאחורי בכוונה עמדו מספר נשים שביקשו מהמכרים שלהם לצלם. ואז קלטו בתמונה כאילו הם מאחורי ממש, מלוות אותי. אני לא ידעתי מהדברים האלה כי היו כל אלה שבאו להגיד שלום ודברי ברכה. רק לאחר מכן כשמישהו הראה לי את התמונה, והיא תמונה מאוד מביכה כאילו אני חובר עם ליווי מאחורי מימיני ומשמאלי, מאחורי נשים, בחורות. הדברים האלה הם דברים מבחינת הוצאת שם רע. כיוון שבנאדם שרואה את זה אומר, תראו איפה הרב מבלה, תראו עם מי הוא נמצא וכו'. הוא לא יודע מה הן הנסיבות, לא יודע מה שקרה.
המפגע הזה של תמונות בכל מקום, ביד כל אדם לא כמו פעם שהיה צריך להזמין צלם ביודעין, ואז יש הכנה. היום כל אדם ואדם מחזיק מכשיר כל הזמן ומצלם כל אדם, ועוברים בזה על איסורי תורה חמורים.
בציבור אשר יש בו יראת שמים צריך לחנך ולפרסם, שאסור לצלם אדם בלי ידיעתו ובלי רשותו. עם כל הכבוד שאנחנו רוצים לצלם מעמדות מסויימים. צריך לבקש מבעלי המעמדות אם הם מסכימים. אם לא, אין לצלם. כי כאמור יש הרבה עברות שמתגלגלות על ידי הצילומים הללו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
