ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- שאלות מעניינות לשולחן שבת
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אברהם בן מכלוף
הפחים
שרה יצאה החוצה כדי להוציא את האשפה. ליד הפח היו מונחים חלקי ארון מפורק. "נמאס כבר, כמה אפשר לסבול את הבלגן והלכלוך בבניינינו היפה והנעים?!" הרהרה לעצמה בכעס. בעוד הכעס עולה ומפעפע בה, הוציאה את הנייד ומיהרה לצלם את מראה פח הזבל. לאחר מכן שלחה בקבוצת הווצאפ של הבניין את ההודעה הבאה: "נמאס מהלכלוך והזבל. אנא הקפידו על מראה הבניין ומראה הפחים. לי נמאס!!!" וצירפה להודעה את התמונה.
בעלה של שרה ראה את ההודעה ומיד אמר לה: "שרה, את מזהה שהארון הוא של משפחת לוי? בטח הם נורא ייפגעו. הרי כל מי שקצת מכיר אותם יודע שזהו הארון שעמד בסלון ביתם כל השנים. עכשיו כולם ידברו על כמה שהם לא מסודרים. "האמת שלא זיהיתי, אבל ממש כבר לא אכפת לי" אמרה שרה, עדיין כעוסה. "נמאס לי כל כך ממראה הבניין. בכל פעם שאני עוברת ליד הפחים אני מוצאת שקיות ולכלוכים המקבלים את הבאים. כבר ביקשתי עשרות פעמים מכולם שיקפידו יותר על הניקיון. ממש לא נעים שזה המראה שמקדם כל אחד שמגיע לביתנו". בעלה של שרה הבין אותה לגמרי. גם הוא סובל מאוד ממראה הפחים, אך עדיין- האם מותר בגלל זה לפגוע במשפחת לוי?
תשובה :
הגאון הרב דב ליאור:
אין לפרסם את התמונה של הארון שנזרק, כי הדבר עלול לבייש את מי שעשה את זה. שרה יכולה לשלוח הודעה לחברים שזו תופעה שחוזרת על עצמה והיא מבקשת שהדבר לא יחזור על עצמו. אבל אין לפרסם את התמונה שעלולה לבייש מישהו.
לעומת זאת במקרה שונה אם שרה יודעת מי עשה זאת והיא ביקשה ממנו כמה וכמה פעמים והדבר חוזר על עצמו ושרה לא רואה דרך אחרת, אז יש מקום לפרסם את התמונה כברירת מחדל וכאילוץ על מנת להעמיד את הסדר, וזה כל מה שבידינו לעשות.
כעין שמצינו במסכת בבא בתרא שאם מישהו נכנס לקרקע של אחר, מותר להודיע "פלוני גזלן ומשתמש בקרקעי בגזלה".
הכלל הוא "אין עונשין אלא אם כן מזהירין". אם הזהיר ואין מענה מותר לפרסם בלית ברירה.
*****
"ויאמר אליו מלאך ה' על מה הכית את אתנך זה שלש רגלים". הרי שצער בעלי חיים מהתורה (ספר חסידים, אות תרס"ו)
החתול שבא לטרוף את הציפור
דני ואיציק עמלו רבות על תכנון הטיול. סוף סוף התחילה חופשת הקיץ והשניים יצאו לטיול המיוחל. לאחר נסיעה ארוכה מצאו עצמם השניים הולכים בתוך תוואי הנחל. השניים עצרו לארוחה קלה, תוך שהם נהנים מהנוף הפרוש לנגד עיניהם.
לפתע קורא איציק לדני: "היי, אתה רואה את הציפור הזאת, מעניין למה היא לא זזה. "על הסלע עמדה יונה ולא זזה. ניכר היה שהיא רוצה לעוף, אך במבט מעמיק ניתן לראות שכנפה שבורה. בעודם מביטים בה, ומתלבטים כיצד והאם לעזור לה, סינן דני לאיציק "תראה!" והצביע על חתול שישב בקרבת מקום. "נראה לי שהוא הולך לטרוף אותה" לפני שהשניים הספיקו לעשות משהו, החל החתול להתקרב ליונה...
האם עליהם להבריח את החתול מפני צער בעלי חיים או שמא יניחו לבעלי החיים לנהוג כפי טבעם?
תשובה:
הגאון הרב שמעון סופר זצ"ל 1 כתב בספרו 'התעוררות תשובה' (חושן משפט, סימן לז) שמצווה להציל את הציפור מידי החתול, ואם יש צורך מותר ואף מצוה להרוג את החתול כדי שלא יוכל לרדוף עוד אחרי הציפור. זה לא שונה מאדם שרודף אחר חברו להורגו, שמצווה על כל אחד להרוג את הרודף. אף שזה טבעו של החתול, עדיין יש לנו לחוס על הנרדף.
הגאון הרב דב ליאור שליט"א אף הוא סבור שמצווה להציל את הציפור מיד החתול הרודף. אבל זהו רק מידת חסידות ולא חובה.
מכל מקום העיר הרב ליאור שאם אין לו אפשרות להציל את הציפור בלי להרוג את החתול אין להרוג את החתול. דין רודף נאמר לגבי אדם ולא לגבי חיות. אין עדיפות לחיים של הציפור יותר מחייו של החתול. הרי לא מדובר שהחתול מזיק לבני אדם, אלא שהוא טורף יונה כפי טבעו. דברי ההתעוררות תשובה הם חידוש ולא נראה כדבריו.
הגאון הרב נבנצל שליט"א גם פסק שמצוה להציל את הציפור 2 .
לסיכום:מצוה להציל את הציפור. ולדעת ההתעוררות תשובה אף יש להרוג את החתול על מנת להציל את היונה, אך לדעת הרב ליאור אין לעשות כן.
*****
כשהרבנית מלובביץ' החליקה על הקרח
יום אחד, יצאה מביתה הרבנית חיה מושקה שניאורסון (אשתו של הרבי האחרון מחב"ד) כדרכה מדי בוקר, כדי להוציא את הדואר, אולם האדמה הייתה מכוסה שכבת קרח דקה, וכך היא מעדה והחליקה ומצאה את עצמה שרועה על הקרח, עם כאבים עזים בשתי ידיה. הרבנית ניסתה בכל כוחה לקום, אך הכאבים היו חזקים מדי, והיא נשארה שרועה כך על האדמה הקפואה, כשאיש אינו נראה בסביבה.
לפתע, הגיע כלב רחוב והתקרב לכיוון הרבנית.
ומי היה כלב זה? כלב רחוב זה היה מסתובב בסביבת ביתם של הרבי והרבנית מלובביץ' והיה נובח בקולי קולות. הרבנית הייתה שומעת אותו ומרחמת עליו. וכך, מדי יום במשך תקופה ארוכה, הייתה מוציאה לכלב ארוחה ומשביעה את רעבונו.
משראה הכלב את הרבנית שרועה כך על האדמה הקפואה, התכופף לכיוונה, וכך הצליחה להניח את ידיה סביב צווארו של הכלב. הכלב התקדם עם הרבנית באיטיות לכיוון הבית עד שהצליחה להיכנס ולחייג לעזרה.
(כך סיפרה הרבנית מלובביץ לבת דודה הדסה קרליבך, The Rebbe עמ' 364).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
