ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
- ספריה
- יש שואלים
- שמיטה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד
מי שרוצה להדר בשביעית, ואינו רוצה לסמוך על "היתר המכירה" הנהוג על-ידי הרבנות ושלפניה, זה כמאה שנה, על-ידי גדולי הדור, אל יחמיר בדבר קל ויקל לעומת זה בדבר חמור. אל יחמיר באיסור שביעית, שהוא בזמן-הזה מדרבנן לרוב הדעות, ויקל באיסורים "לא תחנם" ו"לא ישבו בארצך" שאלו איסורים של תורה החמורים.
ניתן למצוא דרך להדר הידור שלם ונכון: לקנות פירות מאוצר בית-דין, מיישובים ששומרים שביעית, וגם מיישובים שנוהגים על-פי "היתר המכירה" לחומרא, דהיינו שהם נמנעים מלעשות מלאכות האסורות בשביעית, וישנם בהחלט יישובים כאלה. את הירקות ניתן לקנות מחממות של היישובים היהודיים בחבל קטיף. יישובים אלו קיבלו על עצמם לגדל פירות באופן המותר לפי כל הדעות, ועל-פי כל החומרות של גדולי הדור, ובתוכם הגאון רבי יוסף שלום אלישיב שליט"א. ישנן גם חממות במקומות אחרים בארץ-ישראל, - שבהן מגדלים גידולים על מצעים מנותקים ויש מקום להקל בהם בשעת הדחק, אך אין בהם את הצד להקל שיש ביישובי חבל קטיף, שהם מחוץ לגבולות עולי בבל, ולא נתקדשו בקדושה שניה.
בענינים אלו, שהם בעצם נושאים הלכתיים טהורים, מעורבים לצערנו גם חשבונות נוספים שאינם שייכים לגוף ההלכה, ושיקולים אחרים, הם שגורמים להטות את ההכרעה, ולהעדיף תוצרת נכרית על תוצרת יהודית מהודרת.
עלינו לחזור ולשנן לעצמנו את החומרא של האיסורים "לא תחנם" ו"לא ישבו בארצך", שהם לא רק דינים של מניעה מלמכור לנכרים קרקע באופן ישיר, אלא דינים שיש בהם השתדלות שהם לא יהיו כאן, וכל מעשה שגורם להם להיות כאן, הוא אסור. ובשמיטה הקודמת, על-ידי שהציבור החרדי קנה דוקא מנכרים, הורחבה החקלאות שלהם על חשבון החקלאות היהודית. על-כן, בעניין זה, ראוי שכל הציבור יתאחד, במניעת הקניות מנכרים, וכל-שכן בשעה זו, שהם מנהלים מלחמה נגדנו על השליטה בארץ-ישראל. אפשר לסמוך על "היתר המכירה", ואפשר שלא לסמוך על "היתר המכירה". אבל בענין הקניה משדות של נכרים, אפשר להתאחד כולם, ולהחליט - לא נחזק את אחיזתם כאן על-ידי הקניות שלנו מהם. "לא תחנם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
