ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
נמשיך לברר את הנושא ונעלה לדיון את השאלה: האם יש משמעות רוחנית ותורנית להקמתה של ישות מדינית עצמאית בארץ הקודש?
נחזור אל דברי מרן הראי"ה קוק בספרו "שבת הארץ" (מבוא פרק טו).וז"ל: "אבל כ"ז (שאלת הרדב"ז) מיוסד על הסברא, שאין שום מעלה אחת לארץ ישראל מלבד מה שעל ידה אפשר לקיים את מצות התלויות בה, והיא לפי זה רק כעין הכשר להמצות התלויות בארץ, לפיכך כשמפקיעים חובת המצות, אפילו ע"פ הכרח, שוב אין כאן מצות ישוב ארץ ישראל. ובאמת לא כן הדבר; וסברא זו אינה מיוסדת ע"פ עיקר יסודה של תורה, התלויה ביסוד קדושתה העליונה גם היא בארץ ישראל, ו"מלכה ושריה בגוים אין תורה" (איכה ב' ט) "וכיון שגלו ישראל ממקומם אין לך ביטול-תורה גדול מזה" (חגיגה ה.) כי ארץ ישראל דומה בזה לתלמוד תורה (מצווה שמעלתה כוללת גם את היכולת לקיים מצוות כהלכה כתוצאה של הלימוד והעיסוק בה)".
אפשר להבין כפשוטם את דברי הנביא: "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵיְקֹוָק" (איכה ב' ט), ברגע שמלך ישראל ושריו יצאו לגלות, וממלכת יהודה איבדה את עצמאותה המדינית, כל מערכות החיים קרסו, הישיבות נסגרו והגולים היו עסוקים בהישרדות פיזית. לכן, לא יכלו להמשיך מבחינה מעשית ללמוד תורה ולהתעלות מבחינה רוחנית. כך גם הנביאים, כיוון שגלו מארצם והיו טרודים בהצלתם הגשמית, לא היו פנויים לקבל נבואה. על פי דברי הרב זצ"ל מדובר בבעיה רוחנית מהותית, שורשית, ביטול היישות המדינית ואיבוד העצמאות הוא בבחינת אֵין תּוֹרָה מפני ש"עיקר יסודה של תורה, (ה)תלויה ביסוד קדושתה העליונה גם היא בארץ ישראל".
ההשפעה הרוחנית היא דו כיוונית, על כן ניתן לקבוע בוודאות כי: "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ [לא] בַגּוֹיִם [יש] תּוֹרָה". כשיש מלך=ממשלה ושרים (עיינו במשפט כהן לראי"ה קוק סימן קמד סעיף טו, עמוד שלז) במדינה יהודית עצמאית יש תורה! ממילא גם חזרת הנבואה תלויה בחידוש העצמאות המדינית שהרי "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם ... גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵיְקֹוָק".
זה גם עומק דברי חז"ל: "וכיון שגלו ישראל ממקומם אין לך ביטול-תורה גדול מזה" (חגיגה ה.).
שוב, אין כאן בעיה טכנית מציאותית, שהרי החיים בגלות קשים יותר ואינם מאפשרים למצוא את הזמן והכוחות הנדרשים ללימוד תורה. הרב זצ"ל חידש שעזיבת הארץ בגלל ביטול העצמאות המדינית היא היא ביטול תורה!!!
קיומו של צה"ל הוא המאפשר את העצמאות המדינית, השירות הצבאי גם הוא בבחינת: "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ [לא] בַגּוֹיִם [יש] תּוֹרָה".
בשבעים השנים האחרונות אנו זוכים לראות בעינינו בשוב ד' ציון, בהקמת מדינת ישראל שהפכה למרכז התורני הגדול ביותר בעולם. המקום בו "יש תורה" שהיא גם המקום שבו הרמה הלימודית התורנית הגבוהה ביותר בעולם.
ערב חג השבועות - חג מתן תורה, נודה לקב"ה על "קיום התורה" הענק לו זכינו, ונתפלל שבית המדרש שלנו ב"ארץ חמדה" יהווה גורם עוד יותר משמעותי ב"יש תורה".
נתפלל גם על חידוש הנבואה במהרה בימנו. אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
