ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
נמשיך לברר את הנושא ונעלה לדיון את השאלה: האם יש משמעות רוחנית ותורנית להקמתה של ישות מדינית עצמאית בארץ הקודש?
נחזור אל דברי מרן הראי"ה קוק בספרו "שבת הארץ" (מבוא פרק טו).וז"ל: "אבל כ"ז (שאלת הרדב"ז) מיוסד על הסברא, שאין שום מעלה אחת לארץ ישראל מלבד מה שעל ידה אפשר לקיים את מצות התלויות בה, והיא לפי זה רק כעין הכשר להמצות התלויות בארץ, לפיכך כשמפקיעים חובת המצות, אפילו ע"פ הכרח, שוב אין כאן מצות ישוב ארץ ישראל. ובאמת לא כן הדבר; וסברא זו אינה מיוסדת ע"פ עיקר יסודה של תורה, התלויה ביסוד קדושתה העליונה גם היא בארץ ישראל, ו"מלכה ושריה בגוים אין תורה" (איכה ב' ט) "וכיון שגלו ישראל ממקומם אין לך ביטול-תורה גדול מזה" (חגיגה ה.) כי ארץ ישראל דומה בזה לתלמוד תורה (מצווה שמעלתה כוללת גם את היכולת לקיים מצוות כהלכה כתוצאה של הלימוד והעיסוק בה)".
אפשר להבין כפשוטם את דברי הנביא: "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם אֵין תּוֹרָה גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵיְקֹוָק" (איכה ב' ט), ברגע שמלך ישראל ושריו יצאו לגלות, וממלכת יהודה איבדה את עצמאותה המדינית, כל מערכות החיים קרסו, הישיבות נסגרו והגולים היו עסוקים בהישרדות פיזית. לכן, לא יכלו להמשיך מבחינה מעשית ללמוד תורה ולהתעלות מבחינה רוחנית. כך גם הנביאים, כיוון שגלו מארצם והיו טרודים בהצלתם הגשמית, לא היו פנויים לקבל נבואה. על פי דברי הרב זצ"ל מדובר בבעיה רוחנית מהותית, שורשית, ביטול היישות המדינית ואיבוד העצמאות הוא בבחינת אֵין תּוֹרָה מפני ש"עיקר יסודה של תורה, (ה)תלויה ביסוד קדושתה העליונה גם היא בארץ ישראל".
ההשפעה הרוחנית היא דו כיוונית, על כן ניתן לקבוע בוודאות כי: "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ [לא] בַגּוֹיִם [יש] תּוֹרָה". כשיש מלך=ממשלה ושרים (עיינו במשפט כהן לראי"ה קוק סימן קמד סעיף טו, עמוד שלז) במדינה יהודית עצמאית יש תורה! ממילא גם חזרת הנבואה תלויה בחידוש העצמאות המדינית שהרי "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ בַגּוֹיִם ... גַּם נְבִיאֶיהָ לֹא מָצְאוּ חָזוֹן מֵיְקֹוָק".
זה גם עומק דברי חז"ל: "וכיון שגלו ישראל ממקומם אין לך ביטול-תורה גדול מזה" (חגיגה ה.).
שוב, אין כאן בעיה טכנית מציאותית, שהרי החיים בגלות קשים יותר ואינם מאפשרים למצוא את הזמן והכוחות הנדרשים ללימוד תורה. הרב זצ"ל חידש שעזיבת הארץ בגלל ביטול העצמאות המדינית היא היא ביטול תורה!!!
קיומו של צה"ל הוא המאפשר את העצמאות המדינית, השירות הצבאי גם הוא בבחינת: "מַלְכָּהּ וְשָׂרֶיהָ [לא] בַגּוֹיִם [יש] תּוֹרָה".
בשבעים השנים האחרונות אנו זוכים לראות בעינינו בשוב ד' ציון, בהקמת מדינת ישראל שהפכה למרכז התורני הגדול ביותר בעולם. המקום בו "יש תורה" שהיא גם המקום שבו הרמה הלימודית התורנית הגבוהה ביותר בעולם.
ערב חג השבועות - חג מתן תורה, נודה לקב"ה על "קיום התורה" הענק לו זכינו, ונתפלל שבית המדרש שלנו ב"ארץ חמדה" יהווה גורם עוד יותר משמעותי ב"יש תורה".
נתפלל גם על חידוש הנבואה במהרה בימנו. אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
