ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
, את האמירה האלוקית המובאת בפסוק הראשון :
וזו לשונו שם : "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה".
שאלה ידועה ומתבקשת היא בפירוש רש"י - למה דוקא העמל? למה אינו מספיק לימוד התורה לכשעצמו? מעבר לכך,
מבחינת הפירוש מהו הדיוק בפסוק, באיזה אופן ניתן לראות בו את ענין העמל?
ראשית, יש להבין את המושג 'עמל התורה' בפני עצמו.
2 במסכת סנהדרין
אמרו חכמים שאדם נולד לעמל התורה. מאידך, ההיגיון אומר שכל פעולה צריכה להביא אל תכליתה, ולכן
לימוד התורה צריך להיות תכליתי, וכמו שאמרו חכמים שיש ללמוד כדי לעשות ולקיים. והרי העמל הוא רק בדרך אל הידיעה
שהיא תכלית הלימוד.
נראה להסביר את עניינו המיוחד של העמל, על פי דבריו המפורסמים של מרן הרב קוק זצ"ל המובאים בספרו 'אורות
3 התשובה'
. הרב מדבר שם על חטא האדמה, שחטאה בכך שלא 'הוציאה הארץ' עצים שטעם העץ עצמו יהיה כטעם הפרי
כשם שאמר לה אלוקים. בזה הפרידה הארץ בין 'האמצעי' )העץ( ל'מטרה' )הפרי( . ולכאורה, מה כל כך נורא בדבר זה?!
4 הרב מסביר
, שהאידיאלים הסופיים לא יכולים להאיר את הדרך הקודמת אליהם. דרך משל: אדם עובד בעבודה מסוימת,
אבל במקום לראות את הערך של תיקון העולם וישובו - הוא רואה רק את ערך הפרנסה הפרטית שלו. אדם מקים משפחה -
5 מבלי לחיות את השראת השכינה בביתו. ראייה חסרה כזו מביאה ל'חרפת העצלות' - כלשון הרב
– האדם מתמלא בעייפות
ובייאוש מההגעה אל התכלית. לפעמים , יש שאף האדם סוטה מן הדרך ומן האמצעי הישר וכלל אינו מגיע למטרה. לדוגמא
, כמו מצב שבו בוחר האדם להרוויח כסף בדרכים לא ישרות.
לא מעט שומעים אנו על אנשים שנטשו את הערכים שעליהם גדלו, נשמעים קולות כגון : "זה טוב לגיל הנעורים, אבל בחיים
האמיתיים צריך...". לעומת קולות אלו קורא הרב להכניס את המטרות הגדולות לתוך החיים העכשוויים. לא לקום בבוקר
לעוד יום שצריך לסיימו בשלום, אלא לחבר אותו אל המהלך, אל העבר ואל העתיד מתוך תחושת שליחות גדולה.
רק אדם המסוגל בהיותו בתוך הדרך לחיות את ההתרגשות מהמטרה, יש לו את הכח לעמול. במלים 'אם בחוקותי תלכו'-
מדובר דווקא על העמל עצמו, כי ההליכה בדרך היא הענין של האמצעי. הדרישה של התורה לקבלת השפע היא אותו תיקון
לחטא האדמה "עץ פרי עושה פרי", שנהיה אנשים שאינם בורחים מהערכים והמטרות שאליהם הם שואפים. וכדי שלא
יקרה, חלילה, מצב הפוך, בו נרצה להגיע אל סוף הדרך – וכל זאת רק כדי לא לעמול יותר.
6 במדרש תנחומא
מובאת אימרת חז"ל כי כאשר ילכו בני ישראל בחוקות התורה, יהיה המצב מתוקן כשם שיהיה לעתיד
לבוא בחינת "עץ פרי - עושה פרי" . העצים - יעשו פירות ביומם , ללמדנו, כי אם בחיינו נהיה אנשים המחברים בין הדרך
אל המטרה, יהיו גם הטבע והסביבה הסובבים אותנו - כאלה.
1
מדרש רבה , פרשת בחוקותי
2
מסכת סנהדרין דף צט,ב
3
אורות התשובה פרק ו , אות ז
שם 4
שם 5
6
פרשת קדושים, פסקה ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
