ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
, את האמירה האלוקית המובאת בפסוק הראשון :
וזו לשונו שם : "אם בחוקותי תלכו – שתהיו עמלים בתורה".
שאלה ידועה ומתבקשת היא בפירוש רש"י - למה דוקא העמל? למה אינו מספיק לימוד התורה לכשעצמו? מעבר לכך,
מבחינת הפירוש מהו הדיוק בפסוק, באיזה אופן ניתן לראות בו את ענין העמל?
ראשית, יש להבין את המושג 'עמל התורה' בפני עצמו.
2 במסכת סנהדרין
אמרו חכמים שאדם נולד לעמל התורה. מאידך, ההיגיון אומר שכל פעולה צריכה להביא אל תכליתה, ולכן
לימוד התורה צריך להיות תכליתי, וכמו שאמרו חכמים שיש ללמוד כדי לעשות ולקיים. והרי העמל הוא רק בדרך אל הידיעה
שהיא תכלית הלימוד.
נראה להסביר את עניינו המיוחד של העמל, על פי דבריו המפורסמים של מרן הרב קוק זצ"ל המובאים בספרו 'אורות
3 התשובה'
. הרב מדבר שם על חטא האדמה, שחטאה בכך שלא 'הוציאה הארץ' עצים שטעם העץ עצמו יהיה כטעם הפרי
כשם שאמר לה אלוקים. בזה הפרידה הארץ בין 'האמצעי' )העץ( ל'מטרה' )הפרי( . ולכאורה, מה כל כך נורא בדבר זה?!
4 הרב מסביר
, שהאידיאלים הסופיים לא יכולים להאיר את הדרך הקודמת אליהם. דרך משל: אדם עובד בעבודה מסוימת,
אבל במקום לראות את הערך של תיקון העולם וישובו - הוא רואה רק את ערך הפרנסה הפרטית שלו. אדם מקים משפחה -
5 מבלי לחיות את השראת השכינה בביתו. ראייה חסרה כזו מביאה ל'חרפת העצלות' - כלשון הרב
– האדם מתמלא בעייפות
ובייאוש מההגעה אל התכלית. לפעמים , יש שאף האדם סוטה מן הדרך ומן האמצעי הישר וכלל אינו מגיע למטרה. לדוגמא
, כמו מצב שבו בוחר האדם להרוויח כסף בדרכים לא ישרות.
לא מעט שומעים אנו על אנשים שנטשו את הערכים שעליהם גדלו, נשמעים קולות כגון : "זה טוב לגיל הנעורים, אבל בחיים
האמיתיים צריך...". לעומת קולות אלו קורא הרב להכניס את המטרות הגדולות לתוך החיים העכשוויים. לא לקום בבוקר
לעוד יום שצריך לסיימו בשלום, אלא לחבר אותו אל המהלך, אל העבר ואל העתיד מתוך תחושת שליחות גדולה.
רק אדם המסוגל בהיותו בתוך הדרך לחיות את ההתרגשות מהמטרה, יש לו את הכח לעמול. במלים 'אם בחוקותי תלכו'-
מדובר דווקא על העמל עצמו, כי ההליכה בדרך היא הענין של האמצעי. הדרישה של התורה לקבלת השפע היא אותו תיקון
לחטא האדמה "עץ פרי עושה פרי", שנהיה אנשים שאינם בורחים מהערכים והמטרות שאליהם הם שואפים. וכדי שלא
יקרה, חלילה, מצב הפוך, בו נרצה להגיע אל סוף הדרך – וכל זאת רק כדי לא לעמול יותר.
6 במדרש תנחומא
מובאת אימרת חז"ל כי כאשר ילכו בני ישראל בחוקות התורה, יהיה המצב מתוקן כשם שיהיה לעתיד
לבוא בחינת "עץ פרי - עושה פרי" . העצים - יעשו פירות ביומם , ללמדנו, כי אם בחיינו נהיה אנשים המחברים בין הדרך
אל המטרה, יהיו גם הטבע והסביבה הסובבים אותנו - כאלה.
1
מדרש רבה , פרשת בחוקותי
2
מסכת סנהדרין דף צט,ב
3
אורות התשובה פרק ו , אות ז
שם 4
שם 5
6
פרשת קדושים, פסקה ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
