ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אמור
פריחת עולם התורה ולימוד התורה, על ידי כל חלקי העם, מאז הקמת מדינת ישראל, וביתר שאת בשנים האחרונות, קשורה בטבורה לתופעה נוספת - התחדשותה ותחייתה של השפה העברית כשפה חיה ומדוברת - ממש "תחיית המתים".
על דברי המשנה: "רבי אומר איזוהי דרך ישרה שיבור לו האדם כל שהיא תפארת לעושה ותפארת לו מן האדם והוי זהיר במצוה קלה כבחמורה" (אבות פ"ב מ"א).
מחדש הרמב"ם חידוש מעניין, ומגדיר מהי מצוה קלה:
"אחר כך אמר שראוי להזהר במצווה שייחשב בה שהיא קלה, כגון שמחת הרגל ולמידת לשון קודש".
לדבריו, לימוד השפה העברית, גם הוא מצוה שנחשבת כקלה (לא ברור שהעולים החדשים יסכימו עמו, בעניין הקלות). קיימות עדויות רבות, שכבר באמצע ימי הבית השני, אפילו בארץ ישראל, היו יהודים שהפסיקו לדבר עברית והעדיפו, לצערנו, שפות זרות. ברגע שהיישוב היהודי בארץ ישראל חרב, ורוב רובו של העם יצא לגלות הארוכה, השימוש בעברית, כשפה חיה, פסק לחלוטין. היו יהודים רבים שהתפללו בעברית וקראו בתורה בעברית, אבל רובם הגדול לא הבין את הנקרא. מספר קטן של תלמידי חכמים המשיכו ליצור ולכתוב בשפה העברית (גם הרמב"ם כתב חלק מספריו בערבית) וחלקם אף עסקו בהבנת הצד הדקדוקי של הלשון. רוב רובם של לומדי התורה היו צריכים לתרגם לעצמם ולתלמידיהם את החומר לשפת אמם, שלא הייתה עברית.
ברגע שהפגישה עם דברי התורה נעשית לא בשפת המקור, אלא באמצעות תרגום ויהיה הטוב שיהיה, חלק גדול מהמשמעויות נעלם והלומד נחשף אך ורק למשמעות אחת והיכולת לקשר בין פרשיות מקבילות או משלימות, נפגעת בצורה משמעותית. אנו יודעים שחלק גדול מהמסר של הכתוב מובן רק באמצעות קישורו להופעות נוספות של הביטוי.
נדגים זאת באמצעות הפסוק הראשון בפרשתנו:
"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו" (ויקרא כ"א א).
הביטויים: אֱמֹר, הַכֹּהֲנִים, לְנֶפֶשׁ, יִטַּמָּא, בְּעַמָּיו, כל אחד מהם ניתן לתרגמו בכמה מובנים.
ניקח כדוגמא את מי שנראה הפשוט ביותר- כֹּהֲנִים. ביטוי זה לכאורה משמעותו אחת, אהרון ובניו וכל הצאצאים הזכרים אחריהם. בדיקה בתנ"ך תגלה שיש הופעות של הביטוי שאין זו משמעותם (או שמשמעות זו מוטלת בספק, עיינו שמו"ב כ' כו) כגון "וּבְנֵי דָוִד כֹּהֲנִים הָיוּ" (שמואל ב ח' יח). ברור שבניו של דוד לא היו צאצאים של אהרון הכהן וברור שהם לא קיבלו ובוודאי לא לקחו מתנות כהונה. הם מעולם לא טעמו תרומה גדולה ולא קיבלו ראשית הגז. הם כיהנו בממשלתו של דוד כשרים. כך מוכח גם מההקשר בפסוקים שם, השוו גם לפסוקים בדבי"א כ"ז לב-לד.
הרמה הגבוהה של לימוד התורה בדורנו, התאפשרה גם בזכות תחייתה של הלשון העברית, ההבנה של המקורות, שרובם נכתבו בשפה זו, אפשרית וזמינה למי שדובר את השפה ומשתמש בה בחיי היום יום שלו (כמובן ששעל הלומד מוטלת החובה להבחין בין משמעות מקורית או משמעויות מקוריות של ביטוי מסוים, לבין משמעויות שהתחדשו בימנו ואכמ"ל). ניתן להסתכל גם על נס זה כחלק מהתקיימות "חזון העצמות היבשות" של הנביא יחזקאל (שם פרק ל"ז).
נעיר בשולי הדברים, כי ההתפתחות העצומה של תרגומי ספרות הקודש, שהיא ממאפייני דורנו, אומנם פוטרת את דוברי השפות הזרות (בעיקר אנגלית) מללמוד עברית ויש לזה חסרונות רבים. מאידך, היא פותחת את שערי הלימוד לרבים.
הבה נתפלל כי נזכה לראות ביתר שאת, כיצד מתקיים לעיננו החזון של: "כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְקֹוָק מִירוּשָׁלִָם".
בשולי הדברים נתפלל גם כי דברי תורה אלו יהיו לעילוי נשמת הרב ישעיהו הדרי זצ"ל, מחדש לימוד התורה בעיר העתיקה בירושלים, מייסד וראש ישיבת הכותל, שעלה לגנזי מרומים השבוע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
