ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
"שוב מעשה בתלמי המלך שכנס ע"ב זקנים והושיבם בשבעים ושנים בתים ולא גלה להם על מה כנסם. נכנס לכל אחד ואחד מהם אמר להם כתבו לי תורת משה רבכם".
תלמי רצה לבחון את אמינותם של חכמינו וכן לבדוק כשרותם של סיפורי התורה ומצוותיה וחשב שעל ידי עצה מחוכמת זו יוכל להתרשם באופן ישיר מהכתוב מבלי שתוכל לשלוט איזו מגמה סמויה בתרגומם של הדברים וכך ממשיכים חכמינו בסופו של הסיפור:
"נתן המקום עצה בלב כל אחד ואחד והסכימה דעתן לדעת אחת וכתבו לו תורה בפני עצמה".
באמת מעניין כיצד גרם הגוי שבסיעתא דשמיא התכוונו הכל לדעה אחת הבה ונתבונן בדוגמה הראשונה שבה שינו חכמינו את המבנה התחבירי בפסוק "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹ-הִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ" (בראשית א, א) והפכו את הסדר ותירגמו 'א-לוהים ברא בראשית את השמים ואת הארץ' ומדוע שינו? כדי שלא יאמר הגוי שתי רשויות בשמים - אחת 'בראשית' והשנייה 'א-לוהים' ובראשית ברא את א-לוהים ואחר כך בראו שניהם את השמים ואת הארץ. אם כן מה הייתה עצת הזקנים? לכתוב 'א-לוהים ברא בראשית' ללמדנו שהוא הראשון והוא המתחיל את הכול ואין עוד מלבדו.
בכל תרגום אנו מאבדים את הזרימה המקורית של היצירה ובתורה הא-לוהית על אחת כמה וכמה. ומה הפסידו הגויים בהעתקת הלשון? יהודי הפותח את ספר התורה נפגש בהתחלה עם המילה 'בראשית' שאפשר לומר עליה שהיא מילת המפתח של כל היהדות. אנו מקדשים את ראשית פטר הרחם באדם ובבהמה בקדושת הבכורה, אנו כורכים על הפרי הראשון גמי לקדשו במצוות הבכורים, מפרישים תרומת ראשית מהתרומה והפרות, ומראשית עריסותינו - חלה ועוד... ללמדנו שאין אנו נטושים וזרוקים בעולם החומרי אלא להפך - מרתקים אנו את כל העולם לבורא העולם ומקדשים את הצומח החי והאדם בקדושת הראשית והבראשית.
לעומת זה הגוי צריך לדעת תחילה שיש א-לוהים נושא שהוא כה זר ורחוק ממנו בחיי היום-יום "כָּל גּוֹיִם שְׁכֵחֵי אֱ-לֹהִים" כדברי דוד בתהלים (תהלים ט, יח) לכן משמיעים לו תחילה 'א-לוהים' שהוא יסוד היסודות ועמוד החוכמות. לא כן האומה הישראלית שכל גורלה עלי אדמות וכל מאורעות חייה מתנועעים סביב הנושא הא-לוהי אם בשעת הארת פניו או הסתרת פניו זהו מנת חלקה ההיסטורי, העניין הא-לוהי רוממנו מכל עם ולשון והביאנו להבליט ולהטביע לכל אשר נפנה בבחינת "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" (משלי ג, ו) אנו פותחים בבראשית כדי להשמיע שישנה השגחה ואין העולם מתגלגל והולך לו ללא מטרה. כמו שנראה מדברי קהלת (קהלת א, ו, ט): "סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ" "מַה שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ" ו"הַכֹּל הָבֶל" הכל חסר משמעות. אך כשנגיע בסופו של דבר אל ה"סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת הָאֱ-לֹהִים יְרָא" (קהלת יב, יג) נבין שאנו חיים לאור טובו של ה' והולכים בדרכיו.
גם ביצירת האדם עשו חכמים שינוי בתרגום במקום "נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ", תרגמו לתלמי 'אעשה אדם בצלם ודמות', כדי שלא יהיה פתחון פה למינים לרדות, שיש הרבה רשויות בשמים. אבל אנו למדים מלשון 'נעשה אדם' הלכות דרך ארץ ודרכי ענוה, כיצד? הגדול צריך להימלך בקטן וליטול ממנו רשות. האידאה הא-לוהית מדריכה אתנו באורחות מוסר וצדק. לסיכום -
לגויים יש צורך להשמיע שיש א-לוהים בעולם, ולישראל מה שמתחייב מן הנושא הא-לוהי מבחינה רוחנית וערכית. זו היא כל התורה כולה מ'בראשית' עד 'לעיני כל ישראל', ועל רגל אחת למדנו - סודהּ של המילה המקסימה - בראשית המלמדת אותנו על התחדשות הבריאה והתקדשותה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
