ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
מהי כוונת ה' באומרו לאדם הראשון " אַיֶּכָּה"?
האם יש קשר בין המילה אַיֶּכָּה המופיע אצלנו למגילת איכה הפותחת במילה אֵיכָה ואם כן מהו?
מה מהי משמעות המלים יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה? ומה הקשר בין עניין זה לחטא אדם הראשון?
מלא כל הארץ כבודו
בנביא ירמיה נאמר שמכיוון שה' הטוב רואה הכל שכן מלא כל הארץ כבודו אין טעם להסתתר ממנו "אִם יִסָּתֵר אִישׁ בַּמִּסְתָּרִים וַאֲנִי לֹא אֶרְאֶנּוּ נְאֻם יְדֹוָד הֲלוֹא אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֲנִי מָלֵא נְאֻם יְדֹוָד"
(ירמיה כג, כד). ומעין זה אמר דוד המלך לה' יתברך בספרו "אָנָה אֵלֵךְ מֵרוּחֶךָ וְאָנָה מִפָּנֶיךָ אֶבְרָח. אִם אֶסַּק (אברח ל) שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה (ואם ארד מתחת הארץ ל) שְּׁאוֹל הִנֶּךָּ (אתה נמצא שם)"
(תהילים קלט, ז - ח). ה' הטוב צופה ומביט וחוקר כליות ולב ואין דבר הנסתר ממנו.
ולכן יש לשאול מדוע שאל ה' את אדם הראשון אַיֶּכָּה? שמשתמע מתוך דבריו כאילו הוא לא ידע היכן נמצא אדם הראשון. וכן הקשה בספר הפליאה "צופה ומביט יאמר לאדם אַיֶּכָּה וכי לא ידע הקב"ה אנה נחבא?" (ספר הפליאה ד"ה כל חית).
אדם הראשון ועם ישראל
המדרש מבאר כי אותו מהלך שעבר על אדם הראשון באופן פרטי עבר על עם ישראל באופן כללי וזוהי הסיבה שכאן לאחר חטא אדה"ר מופיע המילה אַיֶּכָּה וגם לאחר חטא עם ישראל ועונשו פותחת מגילת אֵיכָה במילה אֵיכָה.
"אמר רבי אבהו בשם ר' חנינא מה אדם הראשון הכנסתיו לתוך גן עדן וצויתיו ועבר על צוויי ודנתי אותו בשלוחין ובגרושין וקוננתי עליו אַיֶּכָּה... אף בניו הכנסתים לא"י וצויתים ועברו על הצווי דנתי אותם בשלוחין ובגרושין וקוננתי עליהם אֵיכָה". (במדב"ר יט, ט).
אַיֶּכָּה וֵאֵיכָה
למילה איכה ישנה משמעות עמוקה שכן היא מבטאת את נפילת אדה"ר באופן פרטי וכן את נפילת עם ישראל באופן כללי וכן כתב רבי נתן מברסלב " אַיֶּכָּה בחינת אֵיכָה ישבה בדד". בחינת צמצום (לקוטי הלכות הל' תפילת המנחה ה"ז). ובזוה"ק למדו מהדמיון בין המילים אַיֶּכָּה לֵאֵיכָה שכאן כבר רמז לו הקב"ה על בית המקדש שעתיד להיחרב:
"ויקרא יהו"ה אלהי"ם אל האדם ויאמר לו אַיֶּכָּה, הכא רמיז ליה דעתיד לחרבא בי מקדשא, ולמבכי בה אֵיכָה, הה"ד (איכה א א) אֵיכָה ישבה בדד" (זוהר ח"א כט.)
תרגום: ויקרא ה' אלוקים אל האדם ויאמר לו אַיֶּכָּה כאן רמז לו הקב"ה שהוא עתיד להחריב את בית המקדש ולבכות עליו אֵיכָה כמו שנאמר אֵיכָה ישבה בדד"
ולכן יש לבאר מהי המשמעות העמוקה של מילה זו? וכיצד היא מבארת את מהות הפגם של כל החטאים?
שני הסברים
במאמר זה אנו נציע שני הסברים לעניין זה הסברו של רש"י ושל הזוהר הקדוש.
הסבר רש"י - לאפשר לו לחזור בתשובה
רש"י מבאר כי הסיבה ששאל ה' יתברך את אדם הראשון אַיֶּכָּה היא לא מפני שהוא לא ידע היכן הוא אלא מפני שהוא לא רצה לומר לאדם באופן ישיר שהוא חטא שכן אז היה יכול האדם להיבהל ולהיצטדק מיד ולומר שלא חטא. אך עתה שנכנס עימו בדברים והחל משוחח עימו התוכחה שניתנה לאדם בעניין החטא באה בצורה עדינה יותר ויכול היה האדם לחזור בתשובה במקום ולומר "חטאתי".
וזה לשון רש"י
"יודע היה היכן הוא אלא ליכנס עמו בדברים שלא יהא נבהל להשיב (ולומר שלא חטא) אם יענישהו פתאום".ורש"י מבאר שזוהי גם הסיבה שלאחר שהרג קין את הבל אמר לו ה' "אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" (בראשית ג, ט) "אי הבל אחיך - להכנס עמו בדברי נחת אולי ישוב ויאמר אני הרגתיו וחטאתי לך" (רש"י שם).
הסבר הזוהר
כידוע הזוהר הקדוש עוסק בסודות התורה ודבריו עמוקים לאין ערוך ולכן על מנת להבין את ביאורו למילה איכה נדרשים אנו למספר הקדמות.
לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה
בחלק מעדות ישראל נהגו לומר לפני עשיית כל מצווה לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה. כלומר שהמצווה שאנו עושים היא לשם יחוד הקב"ה והשכינה. ולכאורה יש לשאול מיהו הקב"ה ומיהי השכינה? ומהו היחוד האמור?
הקב"ה והשכינה
בחוכמת האמת מבואר כי השפע שיורד לעולמינו זה לא יורד מהקב"ה ישירות אלינו אלא הוא יורד מהקב"ה לשכינה הקדושה ומהשכינה הקדושה הוא יורד אלינו. השכינה היא זו שמקבלת את השפע מהקב"ה ומעבירה אותו אלינו. ברגע שיש יחוד בין הקב"ה לשכינה והקב"ה משפיע בה את שפעו למעשה יש שפע בעולם. ואם חס ושלום אין יחוד בניהם והקב"ה מסתלק מהשכינה והם אינם ביחוד אלא בפירוד אזי מסתלק השפע מהשכינה וממילא מהעולם וברגע שהבור ריק ואין בו מים נחשים ועקרבים יש בו וגזרות קשות באות לעולם.
מעשי המצוות
מה שגורם לייחוד או חס ושלום לפירוד בין השכינה לקב"ה הוא מעשי הנבראים המצוות גורמות לייחוד והעברות לפירוד.
ומכיוון שמטרת כל המצוות היא לגרום לייחוד בין הקב"ה לבת זוגו הלא היא השכינה הקדושה, לכן נהגו לומר בחלק מין העדות לפני עשיית כל מצווה שאנו עושים את אותה מצווה לשם ייחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה דהיינו לשם יחוד הקב"ה והשכינה הקדושה.
השכינה הקדושה - כה
לשכינה הקדושה מספר שמות ואחד משמותיה היא כה וכן כתב בספר שערי אורה "וזהו שאומרים הנביאים במקומות הרבה בכינוי שכינה: כה אמר יהו"ה".
ועוד מבאר השערי אורה שמכיוון שמידה זו הנקראת כה, היא השכינה הקדושה שדרכה עובר כל השפע לנבראים לכן כשהבטיח ה' לאברהם זרע הזכיר את המידה הזאת בפסוק "כה יהיה זרעך" וזה לשון קודשו:
"ולפי שהכול תלוי במידה הזאת הנקראת כה (דהיינו השכינה הקדושה שהיא מקבלת מהקב"ה ומשפיעה את כל השפע בעולם), אמר לו יהו"ה יתברך לאברהם: כ"ה יהיה זרעך (שם ה), כלומר, מן המידה הזאת תיכנס למקור כל המקורות ומעיין כל התולדות...ובכך יהיה לך זרע' (חסר מקור) וזוהי הסיבה שבערב שבת זמן בו הדוד שהוא הקב"ה מתקרב לקראת שכינה אנו שרים לו לכה דודי. דהיינו אנו אומרים לקב"ה הדוד שיתקרב לשכינה שהיא בחינת כה, ל - כה דודי.
ולאחר הקדמות אלו יכולים אנו לגשת להסברו העמוק של הזוהר הקדוש בקשר לתוכחת ה'
את אדם הראשון באומרו לו אַיֶּ - כָּה.
מהות החטא
הזוהר הקדוש מבאר כי כאשר אמר ה' יתברך לאדם הראשון איכה הוא לא התכוון לשאול אותו היכן הוא נמצא אלה הוא התכוון להסביר לו את משמעות מעשיו דהיינו שעל ידי חטאו נתפרדה השכינה הקדושה מהקב"ה ועתה הם בפרוד ולכן שואל ה' היכן היא בת זוגו שהיא השכינה הקדושה הנקראת כה או בקיצור שואל הקב"ה איה כה.
ולמעשה בכל זמן שיש צרות שורש הסיבה היא שיש פירוד בין הקב"ה לשכינה והקב"ה שואל היכן היא השכינה איה - כה. ולכן מגילת איכה המתארת כיצד עזב ה' את ישראל ונתנם בידי זרים פותחת במילים אי-כה.
וזה לשון הזוהר הקדוש:
בההוא זמנא אסתלק קודשא בריך הוא משכינתיה, ואשתארת בת יחידה, הדא הוא דכתיב איכה ישבה בדד, ורזא דמלה ויקרא ה' אלקי"ם אל האדם ויאמר לו איכה, איה כ"ה, אמר ליה, אף על גב דגרמת כולי האי, ועבדת פרודא ... בגין דא ויאמר לו איכה, אי"ה כ"ה, תקו"ז צד.
תרגום: באותו זמן מסתלק הקב"ה מהשכינה והיא נשארת יחידה. זה מה שנאמר איכה ישבה בדד וסוד העניין רמוז בפסוק ויקרא ה' אלוקים אל האדם ויאמר לו איכה אמר לו הקב"ה גרמת לכל זה ועשית פירוד ולכן אמר לו איכה איה כה.
נמצינו למדים כי לשיטת הזוהר הקדוש כאשר אמר ה' יתברך לאדם הראשון איכה הוא למעשה ביאר לו את משמעות חטאו. ומשמעות החטאים כולם שהיא הפרדת הקב"ה מהשכינה ומילא צמצום השפע שאמור לבא לעולם.
משמעות החטא
מדברים אלו יוצא כי לכל עשיית מצווה או לחילופין עבירה ישנם מספר משמעויות:
ישנה משמעות פרטית והיא שאם תקיים מצווה תקבל שכר פרטי ואם לאו תקבל עונש פרטי.
וישנה משמעות כללית למעשי המצוות או העברות ח"ו והיא שעל ידי עשיית המצוות אנו גורמים לחיבור בין מקור השפע - הקב"ה למקבל השפע - השכינה. ועל ידי עשיית עבירות אנו גורמים לפירוד בניהם ולמעשה להפסקת שפע לעולם כולו.
הרמה הנדרשת
הרמה הנדרשת מכל אחד כאשר הוא מקיים את המצות היא לא רק לדאוג לשכר הפרטי שלו אלא עליו לדאוג גם למצב בעולם כולו. ולכן כאשר החל ה' להוכיח את אדם הראשון הוכיחו תחילה על הנזק העולמי שלו הוא גרם בעת עשיית החטא והוא ניתוק בין הקב"ה לשכינה ולמעשה הפסקת השפע בעולם. ולאחר מכן הוא הוכיחו על הרמה הפרטית של החטא ועל העונש הפרטי שהוא יקבל.
לסיכום:
הסיבה שאמר ה' לאדם הראשון איכה לרש"י היא על מנת להיכנס עימו בדברים כדי שאולי יחזור בתשובה ויאמר חטאתי. ולשיטת הזוהר כדי לבאר לו את מהות חטאו שהוא הפרדת הקב"ה מהשכינה הקדושה הנקראת כה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
