ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
- שבת ומועדים
- יום העצמאות
- עניינו של יום
אחד מסממני ההתקדמות הרוחנית שחלה מאז, הוא העובדה שנציין את היום דווקא ביום חמישי, ד' באייר, כדי למעט בחילול שבת, שעלול לנבוע מציון היום בתאריך המדויק.
בדברינו, בשבועות הקרובים, ננסה להאיר נקודות שקשורות להתקדמות התורנית ולמהפכות רוחניות חיוביות המתרחשות בחסדי ד' מול עינינו. ננסה גם להציע הצעות לכיוון העתיד, שיהיה עוד יותר טוב, בעז"ה יתברך. נשתדל ללכת בדרכו של אחד הענקים שניסה לשפוך אור על חשיבות המאורעות כבר בשנים הראשונות אחרי קום המדינה, מרן הגר"ש ישראלי תלמידו של הראי"ה, זצ"ל.
בשנת תש"ח, רוב רובו הגדול של מנהיגי הציבור, ראה בהקמת המדינה, פתרון פוליטי מדיני-בית לאומי, שיבטיח לעם ישראל את עתידו. מדינת ישראל תגן על אזרחיה ועל יהדות העולם. היא תבטיח, כי מאורעות השואה הנוראה, שהסתיימה כשלש שנים קודם לכן, לא יחזרו ח"ו. האמונה בצור ישראל וגואלו ומורשתנו התורנית, הסתתרו רק ברקע, תוך אזכור בפתיחה של מגילת העצמאות שהמדינה שתקום תהיה יהודית ודמוקרטית.
בפועל, שבעים שנה לאחר מכן, מדינת ישראל היא מעצמה של לימוד תורה, כמות הלומדים וכלי העזר המפותחים בה, שפותחים את שערי הלימוד לרבים, והגיוון העצום המוצע לציבור, אין להם אח ורע בתולדות עמנו. ניצול ההתפתחות הטכנולוגית, תורם אף הוא ליצירת אפשרויות, שדורות קודמים יכלו רק לחלום עליהם. יכולות החשיבה המופשטת, שהן הבסיס ליצירתיות הנובעת מהעמקה, הן אחד מסממני הדור שלנו. ציבור רחב נחשף גם בהשכלתו הכללית לעושר העצום היישומי שנובע מכך.
הגיע הזמן להתקדם עוד יותר. להעלות גם את איכות הלימוד בשני כיוונים. לפני למעלה משלושים שנה, מכון "ארץ חמדה" קיבל עצמו לפתח בית מדרש, שיגדל תלמידי חכמים, לא רק בעלי ידע עצום אלא גם עם יכולות הבנה והעמקה, שיציעו מתוך יראת שמים, יצירתיות תורנית וחדשנות לימודית, בדרכו של מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל. עתה הגיע הזמן להעביר מגמה זו, לפסים מעשיים, גם לציבור היותר רחב. תכנית "מורנו" מציבה אתגר כזה גם ל'בעלי בתים', בעלי רקע תורני ויכולות ניתוח לימודיות. הטכנולוגיה החדשה מאפשרת לנו להציע "עושר תורני" זה גם לרבני התפוצות ול'בעלי הבתים' באשר הם שם (בקרוב גם באנגלית).
הציבור החרדי, שהיה שותף לשמחה הגדולה על הקמת מדינת ישראל וההצלה הגדולה במלחמת השחרור והעצמאות, שינה כיוון תוך זמן קצר. המפלגה המאוחדת ב,ג,ד שהחלה להתגבש לקראת מערכת הבחירות הראשונה, לא החזיקה מעמד ומגמת ההתבדלות, שנבעה מחשש של השפעות חילוניות פנימה, הלכה וגברה. רגשות ניכור תפסו את מקום האחדות.
ההבנה שדווקא הקמת מדינת ישראל, אחרי חורבן עולם התורה באירופה, היא שאפשרה את פריחתו מחדש, הולכת ומעמיקה. גם מבחינה מעשית יהדות התפוצות (על כל מגזריה) שולחת את מיטב בניה ללימוד תורה, דווקא כאן במדינת ישראל. ההבנה שארץ הקודש בזכות מדינת ישראל, היא המקום בו חייב לעבור כל מי שרוצה בסיס תורני לחייו, תופסת מקום משמעותי גם בבניין הרוחני של חלקי העם, שחששו בעבר מפני מדינת ישראל והשותפות בבניינה. כל זה מאפשר יצירת מצע של שיח תורני, מעמיק בתוך עולם התורה, על כל חלקיו, שיביא יותר אחדות וממילא יותר עוצמה למדינתנו הנפלאה.
מתוך הבנה זו נתגבר ונודה לקב"ה דווקא בימים מיוחדים אלה, שבין פסח (גאולה פיזית) ושבועות (גאולה רוחנית).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
