ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- היצר הרע
גישת הרב קוק לעבודת היצר קשורה לתפיסת האמונה הכללית שלו, לפי הרב קוק האמונה באלוקים משמעותה הרבה מעבר להצהרה בכך שקיים כח אין סופי במרום, אלא תפיסתה שאומרת שהעולם עצמו הוא הופעה של האלוקות באופנים שונים, לכן כל המציאות היא בעלת חיות אלוקית ובעלת אורגניות והרמוניה פנימית שהולכת ומתעצמת לאורך השנים. העובדה שהעולם הוא הופעה של האלוקות אומרת שהעולם מכיל בתוכו כוחות אין סופיים, הכוחות האלו נותנים לעולם עוצמה אדירה מצד אחד, אך גם יוצרים סיבוכים גדולים מצד שני והם המקור לכל הטוב ולכל הקושי בעולם.
כאשר בכללות המציאות הכל הוכן לטוב, גם הכחות הרעים הוכנו למטרה טובה ומתוך כך הם נובעים, הכל ממקור הטוב בהכרח, ולא עוד, אלא שכל ענין רע שנמצא בעולם, הוא בא מתוך שיש בפנימיות הענין שאיפה אל טוב נעלה ונשגב שלא גמר לבא אליו, ונתעה מדרכיו מאורך הדרך וגודל הסתעפות הענין, אבל סוף כל סוף יגיעו הדברים למטרתם, והרע היותר גדול יהפך לטוב נשא ונשגב עד מאד, כן הדברים הולכים בנפש האנושית, הכחות הכבירים הסוערים הנם מתפרצים לפעמים שלא כשיטה, מפני שבעיקרם הם נועדים להגדיל פעלים גדולים מהירים ואדירים, וצר להם המסגר של לב האדם והמועקות שבארחות החיים, ע"כ הם לפעמים יוצאים בזעף. אבל כשהאדם מצליח ורואה בחפץ ההתפרצות רק צל של איזה כח נשגב התועה בארח בקשת תפקידו, והוא כובש את חפצו מפני שרואה שמ"מ העולם המעשי זהו אשרו שהוא מסוייג בכבלי הגדרים האיסורים והמוסרים, והם יובילו את האדם אל המטרה העליונה, להרחיב את עולמו באמת, אז ימצא לנכון לפניו את עולמו הרחב בהוה בהתרחבו בלא מצרים גם בחדרי לבבו ורגשותיו הסוערים (עין איה / שבת ב / פרק חמישי / נ.)
ה' ברא את העולם כשהוא מוכן בתוכו לשלמות אדירה, לשם כך ניטעו בעולם כוחות עצומים, הרבה מעבר למה שהעולם יכול להכיל בשלב הראשון. גם האדם הוא הופעה מסויימת של הכח האלוקי, כדי שהאדם יביא את האלוקות לעולם, ה' ברא אותו מראש בעל עוצמה גדולה יותר ממה שהאדם צריך למצבו הנוכחי, בני האדם נבראו מלכתחילה בעלי יצר מוגזם, כיון שמהותם היא אלוקית והם מוכנים גם למצבם העתידי שבו העולם יהיה בעל יכולת עשיה גדולה יותר מאשר כיום. בשלב הביניים שבו אנו נמצאים יש להשתמש בכוחות האלו באופן מדוד ושקול כדי לבנות איתם את החיים הנוכחיים בעלי החסרונות והמוגבלות, אבל בעתיד העולם יגיע לשלמות גדולה כל כך שהוא ידרוש עוצמות גדולות הרבה יותר של עשיה וחיות, לכן הם נכללים מראש באישיות האדם.
הבעיה היא שהכח התחושתי האינסטנגטיבי מחובר לכוחות החיים המוגזמים שבאדם, באופן חזק יותר מאשר השכל והחשיבה ההגיונית, לכן האדם נסחף באופן טבעי גם לפעולות שהשכל החושב איננו מסכים להם, שכן טבעו גועש כוחות חיים, שמקומם בעצם בשלמות עתידית שעדיין לא הגיע זמנה.
בשלב ביניים זה על האדם לרסן את כוחותיו ולהבין שהתפרצותם בטרם עת היא דבר טבעי ובריא בסך הכל, שנועד כדי שהוא יעבד אותם למקומם הנכון. אז האדם מקבל את הפער שבתוכו, בין השכל והרצון לבין געש הכוחות המתפרץ ושמח בכך שהנפש שלו דורשת יותר, גם אם הדבר יוצר בו תסביך וקושי באופן מעשי.
ההכרה בכך שהתפרצות היצר היא דבר נורמאלי ונכון מעצם מבנה החיים שבו רצה הקב"ה, איננה באה להשלים עם החטא, אלא למצוא את נקודת הטוב שבו, להבין שהרצון לחטא הוא בעצם רצון לשלמות גדולה שעדיין לא הגיע העת לממשה. מתוך כך המאבק ביצר איננו מאבק של כוחות הטוב בכוחות הרע, אלא מאבק של כוחות הטוב הנוכחי בכוחות הטוב שעדיין לא הגיע זמנם לצאת אל הפועל ויש לרסנם באהבה וניחומים.
ניקח דוגמא מאיסור לשון הרע, הרצון לדבר ולדעת הוא דבר טבעי באדם, אך הוא ממלא אותו באופן מוגזם, על האדם להבין שבעתיד שבו כל המציאות תהיה שלמה יהיה ניתן לדבר על הטוב בלבד, לשם כך עליו להיות כח חזק ומשמעותי בנפש, גם אם כיום הוא יוצר סיבוכים, במצבנו המוגבל בהווה אנו נאלצים לחסום את כח הדיבור ולשתוק על דברים מסויימים, אך לא מתוך שנאת כח הדיבור, אלא מתוך הבנה של הפער בין הצורך המתפרץ לדבר, שמתאים לשלמות העתידית, לבין המימוש מוגבל שלו נכון לעולמנו החסר כיום. עלינו להבין שהיצר הוא חלק מאישיות האדם ואין למחוק אותו אלא לדובב ולשכנע אותו בנכונות הריסון שלו, מתוך הכרת מקומו ותפקידו בעולם העתידי שאליו הוא שייך במלואו.
חלק מרכזי בפעולת היצר הוא לא רק עצם החטא אלא תחושת הכישלון והיאוש שבעקבותיו, הרב קוק טוען שאת
את תחושת הכישלון והיאוש שבעקבות החטא יש לתקן על ידי העלאת נקודת המבט שלנו למכלול המציאות והבנה שלא סתם הושמו באדם כוחות מוגזמים ובלתי נשלטים, עצם החיים כוללים בתוכם את האפשרות לחטוא ולהיכשל ותפקיד האדם ללכת ולזכך את אותם כוחות מוגזמים, אבל לא מתוך יאוש ומחיקת הכוחות, אלא מתוך הבנת תפקידם בעולם המתוקן בעתיד, ניתן לומר שהחטא הוא דבר "נורמאלי" שהרי עובדה היא ש"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אבל אמירה זו לא באה להחליש את המאבק בחטא, אלא לשים את המאבק הזה בפרופורציה הנכונה, מתוך שלווה וקבלת הקושי באהבה, למנוע מצבים של לחץ מוגזם ויאוש של החוטא, שהם גם חלק נרחב מפעולת היצר כדי להחליש אותנו ובסופו של דבר לגרום לנו לחטוא יותר ויותר.
לאחר שהסברנו את היחס אל היצר בתוך אישיות האדם, ניתן להבין שאת העיקרון הזה יש להכיל גם בנוגע ליחס אל הרע הרחב יותר השורר בעולם כולו: ה' ברא את העולם מראש עם כוחות חזקים יותר ממה שהעולם יכול להכיל, כדי שהעולם יגיע לשלמות הולכת וגוברת ויידע בסופו של דבר להשתמש באותם כוחות באופן המלא שלהם מתוך שלמות גדולה. הרע בעולם הוא כוחות גדולים שנועדו לשימוש חיובי כאשר נדע להכיל אותם.
כיום אנו בשלב ביניים שבו הכוחות מתפרצים בלי חשבון ושליטה ויוצרים הרס והרג רב, אבל העובדה שהעולם מלא כוחות בלתי נשלטים צריכה דווקא לעודד אותנו ולא לגרום לעצב, שכן אנו חיים בעולם בעל עוצמה אדירה, בעל יכולת בלתי מוגבלת שגועשת בתוכו, לעיתים הגעש הזה יוצר נזק אך במהותו הוא דבר חיובי שנועד לדורות עתידיים שיקחו אותו למקומו הנכון.
עלינו להביט על העולם מתוך נקודת מבט גבוהה של תהליכים עתידיים ולא רק ממקומנו הצר בהווה, מתוך ראיה כזו רואים כיצד יש משמעות אחרת לדברים שמקרוב היו נראים לנו מוזרים ומפלצתיים. אותם כוחות שפגעו בנו מכילים חיות גדולה שתלך ותתאזן עם הכוחות האחרים בהמשך הדורות ותבנה עולם מופלא ונהדר בעתיד. אם נתחשב בעניין הזה נוכל להכיל גם את הרע שבעולם כחלק מקיומו החיובי הכולל.
ניקח לדוגמא את השואה האיומה שעבר עם ישראל באירופה, כוחות הגזענות ותאוות הרצח של הגרמנים היו דבר איום ונורא, אך אם נכיר בכך שרצון לאומי באופן בסיסי הוא דבר טוב וכן השאיפה של אומה להגן על עצמה ולהיות גאה בסמליה ושאיפותיה המיוחדות היא שאיפה טובה בסך הכל, אלא שהגרמנים הכילו בתוכם את אותם רצונות באופן מוגזם ללא שום איזון ועידון מוסרי והיו מוכנים לכבוש את כל שאר הערכים שלהם תחת רגלי הערך הלאומי הנכון שמילא את נפשם. אילו היו משתמשים בכח הזה כדי לפתח לעצמם גאווה לאומית בריאה שיודעת להכיל גם את שאר האומות ורואים בעצמם אומה שתורמת לאנושות את כוחותיה המיוחדים, הם היו יכולים להשתמש באור הזה כמחמם ומאיר ולא כשורף ומכלה.
באופן דומה כיום ישנם אומות ארופאיות שכתוצאה מן השואה משתמשות בערך האוניברסליות באופן מוגזם ומוכנות למחוק את זהותם המיוחדת ולשבש את כל תרבותם בשביל לקבל ולהכיל עמים אחרים, האומות האלו משתמשות בכח האוניברסלי באופן מוגזם ומוחקות את זהותם במקום להשתמש בו כדי לאזן את השאיפה הלאומית שלהם ולא לרצוח אנשים אחרים כפי שעשו הגרמנים.
לעולם לא נוכל לנחם אדם שנפגע מן הרע באופן אישי, אך נוכל לפתח מבט רחב ומרחם יותר על המציאות שבה אנו חיים, לראות את הטוב ולהדגיש אותו, לא להתייאש ולהילחם ברע באופן מוגזם או מיואש. מבט רחב שמתחשב בתהליכים הכוללים שעוברת המציאות מן הפרמטיביות הקדומה ועד לעתיד מתנשא ואדיר שבו ימצאו כל הכוחות את מקומם.
תפיסת הרב קוק מנסה לתת לאדם מבט מפוכח מצד אחד, אבל אופטימי ומלא אמונה מצד שני, האדם מסוגל להתמודד עם יצריו מתוך תחושת שליחות והכרה במשמעות המאבק ומקומו של היצר, בלי להיתפס ברשת היאוש והאכזבה מעצמו ובלי להיות מתוסכל מכך שבכלל ישנו מאבק. הוא מבין שההתמודדות עם הרע היא חלק ממבנה המציאות והרע הוא בעצם האנרגיה המוגזמת שמזינה את העולם ועלינו לווסת ולעדן אותה, אך לא מתוך פגיעות אלא מתוך שמחה ואומץ, להתמודד עם כוחות החיים באחריות ומסוגלות פנימית, באמונה שלכל כח יש מטרה וגם הכוחות הקשים ביותר הם חלק מתהליך ארוך וחיובי שנועד להביא את העולם לשלמות גדולה שתגיע בעתיד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
