ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
נעסוק במשמעותה של המילה: 'יורה' כפי שהסבירוה חכמינו בתלמוד. נאמר במסכת תענית (ו, ע"א):
"ת"ר יורה - שמורה את הבריות להטיח גגותיהן ולהכניס פירותיהן ולעשות כל צורכיהן".
חכמינו הבינו את המילה 'יורה' משורש יר"ה = להורות, ללמד. כי היורה, הגשם הראשון, מלמדנו להתארגן לקראת החורף, להטיח את הגגות, לסתום את נקודות התורפה הרטובות שדרכם יטפטפו הגשמים לבית. זוהי התראה ראשונה לקראת החורף.אמנם לנו אין פרות המתייבשים בחמה שנצטרך להכניסם לבית, ברם נוכל לתרגם את משמעות הוראת היורה לשפת ימינו בחיי הציבור שלנו: עלינו להיערך לקראת הגשמים במוקדי התראה, במקומות הרגישים לשטפונות, לנקז את תעלות המים, לנקות את המעברים השונים, לחזק תילי עפר החוסמים את מי השטפונות. ובמסגרת חיי הפרט - נבין הוראה זו של היורה, שעלינו לגנוז את בגדי הקיץ ולהכין עצמנו בהבנת כל צרכינו לקראת החורף.
גשמים בארץ ישראל (19)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
10 - ארץ, אדם, מטר
11 - יורה
12 - מלקוש
טען עוד
הפירוש השני שנתנו חכמינו ליורה -
"שמרוֶה את הארץ ומשקה עד התהום, שנאמר: 'תְּלָמֶיהָ רַוֵּה, נַחֵת גְּדוּדֶהָ, בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה, צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ'" (תהלים סה, יא).
כאן קשרו חכמינו את היורה לשורש: רו"ה - שמרוֶה את התלמים המצפים למטר. הגשמים נועדו לא רק להרוות את רגבי האדמה הגלויים, אלא גם להשקות עד התהום. השנה ירדנו לסוף דעת חכמינו שאמרו שהיורה - "משקה עד התהום" (שם). לאחר שמאגרי המים התת-קרקעיים נתדלדלו בעקבות שאיבת יתר, היינו זקוקים השנה, למטרות עוז שיעשירו את מעיינות התהום, ובעיקר לאלה המצויים בשפלת החוף, שלא יחלחלו המים המלוחים מן הים, ויתפסו את מקומם של המים המתוקים.הפירוש השלישי שנתנו חכמינו ליורה: -
"שהוא יורד בנחת ואינו יורד בזעף".
הפעם קשרו את היורה לשורש יר"ה, מלשון "יָרֹה יִיָּרֶה" (שמות יט, יג), כיריית חץ שאינו מחטיא את המטרה, כדברי רש"י (שם): "שהולך ביושר ואינו נוטה לכאן ולכאן". בגשמים כשהם יורדים במקומות שלא צריכים להם עלולה להיות קללה, כדברי הנביא: "וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת, וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר, חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר וכו'" (עמוס ד, ז), וכדברי התלמוד ש"שניהם לקללה" (תענית ז, ע"ב) שירדו במקום שאין צורך בהם, ולא ירדו במקום שציפו להם, וכשהיורה יורד בנחת בצמוד למטרתו - "תלמיה רוה" הרי זה - "נחת לגדודיה", לבני אדם המצפים לגשמים.שורש המילה 'יר"ה' מעורר גם מחשבות אחרות, שמא ירייה זו של הגשמים תביא לירידה בזעם ולא בנחת, והיא "תשיר את הפירות ותשטף את הזרעים", מוכיח התלמוד - שהיורה מגמתו לטובה, לצדקה, בהסתמכו על דברי הנביא יואל (ב, כג):
"וּבְנֵי צִיּוֹן גִּילוּ וְשִׂמְחוּ בּה' אֱ-לֹהֵיכֶם כִּי נָתַן לָכֶם אֶת הַמּוֹרֶה לִצְדָקָה",
דהיינו לברכה ולא לקללה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
