ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- גשמים בארץ ישראל
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
מסופר בתלמוד (תענית כג ע"א) שהעולם היה צריך לגשמים ושלחו אליו שיתפלל. כשבאו חכמים לביתו לא מצאוהו, ומצאו אותו בשדה עודר נתנו לו שלום ולא החזיר להם שלום. לפנות ערב כשהלך לביתו לקח את החבילה וסחב משא עצים ומעדר על כתפו וטליתו על כתפו השנייה. כל הדרך היה אוחז את מנעליו ולא נועלם וכשהגיע לנחל מים היה נועל את מנעליו. כשהגיע למקום קוצים הגביה את בגדיו. וכשהגיע לעיר יצאה אשתו לקראתו מקושטת בתכשיטים ומבושׂמת במיני בשׂמים. כשהגיעו לפתח ביתו נכנסה היא ואחר כך נכנס הוא וכשנכנסו חכמים לבית, הוא לא הזמין אותם לסעוד. זה נראה להם מוזר מאוד; ועד שהתחילו חכמים להתיישב, לחש הוא לאשתו ואמר: "יודע אני שהחכמים באים, שאבקש על הגשמים. בואי ונקדים - נעלה לעליית הגג ונבקש רחמים, אפשר יתרצה לנו הקב"ה וירדו גשמים ולא יֵדעו חכמים שהגשמים באים בזכותנו". וכך הם עלו אל הגג. התפלל הוא בזווית אחת והיא בזווית אחרת וענני הגשמים באו מאותו צד שהתפללה האישה.
אחרי שראו את העננים הולכים ובאים, ירדו אבא חלקיה ואשתו ושאלו את החכמים בתמימות: "מה אתם באים אלינו מה אתם מבקשים"? אמרו לו: "באנו לבקש על הגשמים שתתפללו". ואמר: "ברוך המקום, שלא הצריך אתכם לאבא חלקיה ותפילתו". אמרו לו חכמים: "יודעים אנחנו שאין הגשמים באים אלא בזכותך, אבל תפרש לנו את כל המעשים המוזרים שהיו לנו לאורך כל הדרך. מדוע כשבאנו אליך לשדה לא אמרת לנו שלום? זה לא מכובד שבאה משלחת חכמים ואתה לא מחזיר להם פנים לשלום"! ענה להם: "שכיר יום הייתי, ואיני רשאי להיבטל אפילו דקה אחת". יש לשים לב, במה נזהרים אותם צדיקים שבזכותם יורדים גשמים, אבא חלקיה לא רצה לגזול את בעל הבית אפילו בזמן הקצר הנדרש לאמירת שלום.
גשמים בארץ ישראל (19)
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
16 - הברכה - כנגד מפקיעי השערים
17 - מבקשי הגשמים
18 - מוסריות הציבור והגשמים
טען עוד
אם כן מכל הפרטים האלה ראינו איזו דמות נפלאה באיזו רמה מוסרית היא נמצאת - במוסר העבודה שלה, כיצד היא נזהרת ברכוש הזולת, כיצד היא חיה בצניעות כזו שלא רוצה לספר שבזכותה באים הגשמים.
אלו הן הדמויות של מבקשי הגשמים ובזכותם יורדים גשמים לישראל זוהי 'ברכת השמים' התלויה ברמה המוסרית, שבארץ ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
