ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חסידים מספרים כי באחד הפוגרומים, כשפרצה שריפה בעיר ברודי, הובא הילד חיים - שלימים נודע כר' חיים מצאנז - לסאסוב, אל ביתו של ר' משה לייב. אמר הצדיק לילד: ספר מה ראית בשריפה. אמר הילד: ראיתי שבצד אחד עמדו יהודים וכיבו, ובצד השני עמדו גויים והציתו. שאלתי את עצמי, מדוע מתייגעים היהודים כל-כך בכיבוי, הרי מוטב היה לגרש את הגויים, ולא תהיה עוד שריפה?
הסיפור שלנו הוא דוגמה קלאסית להיגיון של ילד. הילד אינו משועבד למגבלות ולחשבונות של המבוגרים. יש לו התום והיושר לשאול את השאלות הנוקבות. התשובות לשאלות של הילדים בדרך כלל מתחשבנות עם המצב, עם הגורמים הסביבתיים וכדו'. כך קורה גם בסיפור שלנו.
הילד חיים מוברח מברודי לסאסוב. הסיבה לכך היא שריפה שפרצה בעיר בשל הפוגרום שערכו הגויים. הנקודה הראשונה שאנו פוגשים בסיפור היא הבריחה: יש למלט את הילדים ממקום האירוע. לאחר מכן פוגשים אנו בהתמודדות פסיבית עם השריפה: היהודים עומדים ומכבים. מובן שהם אינם לבד במקום: בצד השני עומדים הגויים ומציתים. אין טיפול בשורש הבעיה, במציתים. יש טיפול בנזק, בהרס, אבל אין טיפול בשורש. כאן שואל הילד שאלה של ילד: למה לא לגרש את הגויים, וממילא תפסק השריפה. שאלה של ילד. לך וספר לו על האילוצים שמביאים את היהודים לכבות את השריפה במקום לגרש את הגויים.
הסיפור שלנו יכול לקבל את משמעותו בתחומים רבים של חיינו. המושג 'לכבות שריפות' מוכר לנו מחיינו היומיומיים, כמשל לכך שאנו מטפלים בסימפטום אבל לא בשורש. מובן שיש כאן ביקורת על כך שבמקום להשקיע משאבים בטיפול שורשי בבעיה, אנו משקיעים אותם בנטרול התוצאות של הבעיה, שבעצם נשארת על מקומה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
78 - נשמה של תוהו
79 - שריפה בעיירה
80 - תפוחים לשבת
טען עוד
שאלת הילד היא שאלה על כל המצב. היא שאלה על הגלות. היא שאלה שאינה מקבלת את המציאות המעוותת שהוא גדל בתוכה. המיוחד הוא שבניגוד למבוגרים שסביבו, הוא חושב על אפשרות אחרת, בעוד הם שקועים בתוך המציאות הקלוקלת שמכתיבה הגלות. לשמחתנו, זכינו ומאז שבנו אל אדמתנו. ועדיין נשאלת השאלה הילדותית קצת פחות, אבל יחד עם זאת לעתים הילד שבנו איננו מבין מדוע עלינו לכבות כשאחרים מציתים, מדוע איננו מטפלים במציתים...
הרובד העמוק יותר שבו מטפל הסיפור הוא הרובד האישי, הפרטי. בכל אדם מקננים כוחות שמדי פעם גורמים למעין פוגרום פנימי. לכל אדם יש יצר רע, לכל אדם יש נטיות שליליות. לעתים יוצאים הכוחות הללו ומציתים את האש. לעתים אדם נקלע להתמודדות עם כוחות שליליים הפועלים בתוכו.
כאן מוצגות שתי צורות של טיפול באותו יצר הרע, באותה נטייה שלילית. יש הנוקטים בשיטת כיבוי השריפות. אין טיפול שורש ביצריות, יש ניסיון לפתור את הצורך, את התאווה, בנקודה זו בלבד. יש רצון לנצח את הקרב הספציפי הזה.
האמת צריכה להיאמר כי זהו דבר טוב וחשוב, אבל קושיית הילד במקומה עומדת: למה לכבות שריפות כשאפשר להתייחס לגורמים המציתים את האש. צריכים להבין כי האש, ההתמודדות, נוצרת משום שאיננו מייחסים משמעות לכוחות פנימיים הפועלים בתוכנו, וכשהם אינם מקבלים את תשומת הלב הראויה הם מופיעים לפנינו בצורה שלילית.
ניסיונות, כשלים והתמודדויות הם תוצאה של כוחות נפש שלא קיבלו את הטיפול המתאים, שלא נותבו לכיוונים הנכונים. הזנחת הטיפול ואי ההתייחסות לכוחות הנפש הללו היא שגורמת לכך שהם מציתים את האש.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
