ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
חסידים מספרים כי ר' משה לייב מסאסוב היה מדקדק גדול בתיקון חצות. בכל לילה היה מתאבל על חורבן ירושלים, וחסידים היו נוהגים לומר כי הפסוק "קול דודי דופק" מוסב עליו, שכן בכל לילה היה קול השכינה דופק בקרבו ומעוררו לעבודת תיקון חצות.
ר' צבי הירש מזידיטשוב, ששמע על עבודתו הנפלאה של הרבי מסאסוב בחצות הלילה, החליט להסתתר בחדרו של הרבי כדי לראות מה מעשהו בשעת התיקון. בחצות הלילה ראה את הרבי לובש בגדי איכרים, יוצא לחצר המכוסה שלג, מעלה גזרי עצים מתך המרתף, קושר אותם בחבילה ומעמיסם על גבו.
אחר-כך עזב את הבית, ורבי הירש הלך אחריו, בקור העז של ליל החורף, עד לקצה העיר. שם, לפני צריף רעוע, עמד רבי משה לייב מלכת ופרק את העצים מעל שכמו. רבי הירש התגנב אל החלון שמאחורי הבית וראה חדר דל ושומם, תנור כבוי, ועל המיטה שוכבת אישה ולוחצת אל לבה את עוללה שנולד, כנראה זה לא מכבר.
והנה עמד הרבי בחדר. רבי הירש ראה אותו שהוא ניגש אל האישה, ושמע שהוא פונה אליה בלשון רגילה: "יש לי למכור חבילה של עצים ואין את נפשי לישא אותה הלאה, האם רוצה את לקנותה מידי בדמים מועטים?" האשה השיבה: "אין לי פרוטה בבית". אבל הרבי לא הרפה ממנה: "אבוא בפעם אחרת לקבל את הכסף, קחי מידי את העצים". טענה האישה: "מה אעשה בעצים, הרי איני יכולה לבקע אותם לגזרים, וגם גרזן אין לי". אמר הרבי: "לזה אדאג אני". יצא מפתח הבית הוציא גרזן, ובקע את העצים לגזרים קטנים.
בשעה שבקע את העצים שמע רבי הירש שהוא אומר 'תיקון רחל', ולאזניו הגיעו המילים "התנערי מעפר קומי שבי ירושלים". אחר-כך נשא הרבי את העצים והרכין עצמו כדי להיכנס בפתח הנמוך והסיק את התנור. ובשעה שהניח את גזרי העצים בתוך התנור, אמר בלחש את 'תיקון לאה', וסיים: "תקום תרחם ציון תבנה חומות ירושלים". יצא מן החדר וחזר בפסיעות מהירות הביתה.
ר' צבי הירש מזידיטשוב, ששמע על עבודתו הנפלאה של הרבי מסאסוב בחצות הלילה, החליט להסתתר בחדרו של הרבי כדי לראות מה מעשהו בשעת התיקון. בחצות הלילה ראה את הרבי לובש בגדי איכרים, יוצא לחצר המכוסה שלג, מעלה גזרי עצים מתך המרתף, קושר אותם בחבילה ומעמיסם על גבו.
אחר-כך עזב את הבית, ורבי הירש הלך אחריו, בקור העז של ליל החורף, עד לקצה העיר. שם, לפני צריף רעוע, עמד רבי משה לייב מלכת ופרק את העצים מעל שכמו. רבי הירש התגנב אל החלון שמאחורי הבית וראה חדר דל ושומם, תנור כבוי, ועל המיטה שוכבת אישה ולוחצת אל לבה את עוללה שנולד, כנראה זה לא מכבר.
והנה עמד הרבי בחדר. רבי הירש ראה אותו שהוא ניגש אל האישה, ושמע שהוא פונה אליה בלשון רגילה: "יש לי למכור חבילה של עצים ואין את נפשי לישא אותה הלאה, האם רוצה את לקנותה מידי בדמים מועטים?" האשה השיבה: "אין לי פרוטה בבית". אבל הרבי לא הרפה ממנה: "אבוא בפעם אחרת לקבל את הכסף, קחי מידי את העצים". טענה האישה: "מה אעשה בעצים, הרי איני יכולה לבקע אותם לגזרים, וגם גרזן אין לי". אמר הרבי: "לזה אדאג אני". יצא מפתח הבית הוציא גרזן, ובקע את העצים לגזרים קטנים.
בשעה שבקע את העצים שמע רבי הירש שהוא אומר 'תיקון רחל', ולאזניו הגיעו המילים "התנערי מעפר קומי שבי ירושלים". אחר-כך נשא הרבי את העצים והרכין עצמו כדי להיכנס בפתח הנמוך והסיק את התנור. ובשעה שהניח את גזרי העצים בתוך התנור, אמר בלחש את 'תיקון לאה', וסיים: "תקום תרחם ציון תבנה חומות ירושלים". יצא מן החדר וחזר בפסיעות מהירות הביתה.
תיקון חצות, הנאמר בחצות הליל, עוסק במצבה העגום של ירושלים מאז החורבן. חסידים ואנשי מעשה היו מדקדקים באמירת תיקון חצות מתוך שותפות בצערו של בורא עולם שהגלה את בניו מעל שולחנו, מתוך שותפות בצערה של כנסת ישראל שגלתה ונתרחקה מעם דודה.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
59 - אור השמחה הפשוטה
60 - תיקון חצות
61 - היכל המלך
טען עוד
כל פעולותיו של ר' משה לייב מסאסוב בלילה ההוא הן פעולות סמליות, הסובבות סביב עניינו של תיקון חצות. ראשית הוא הופך להיות שותף בסבל. הוא לובש בגדי איכרים, יוצא לקור שבחוץ, נושא על גבו חבילת עצים, מדבר עם היולדת בשפה רגילה, מרכין את עצמו אל הפתח על מנת להסיק את העצים בתנור. ר' משה לייב איננו אותו רבי היושב בכבודו של עולם מוקף בחסידים. ר' משה לייב הוא כעת אדם פשוט לחלוטין. הוא חש את המצב העגום של הקדושה בעולם.
האישה החובקת בן שזה עתה נולד מעוררת אצלנו את המחשבות אודות כנסת ישראל, הזועקת בחבליה בעת הגאולה, המנסה להגיע לידי לידה, המנסה להביא לעולם תהליך של גאולה שיש לו קיום, שלא יהיה בן נפלים. תיקון החצות של ר' משה לייב משולב כעת בין קטעי תפילה וזעקה לבין עשייה מעשית וסמלית של תיקון, של עזרה, של מעורבות בצערה של אותה יולדת - כנסת ישראל. מסתבר כי הפתח אל הרגשת צערה של כנסת ישראל בגלות עובר דרך הרגשת הצער של אישה מישראל על מיטת לידתה.
המצב שבו נמצאת האישה הוא בכי רע. אין בידה כסף לקנות את העצים, אין בידה גרזן לבקע את העצים והיא איננה יכולה להכניסם לתנור כדי להסיקם. גם כנסת ישראל שרויה במצב של חוסר אונים: תהליך הגאולה שהיא שרויה בתוכו מדלדל את כוחותיה, הילד שזה עתה נולד גבה ממנה את שארית כוחותיה, וכעת אין לה כוח אף להסיק את האש. זקוקה היא לעזרתם של אלו היודעים לשלב במעשיהם את עולם המעש עם עולם התפילה; לעזרתם של אלו היודעים להושיט יד תומכת ולב מתפלל מתוך שותפות בצערם של ישראל. זקוקה היא לאלו היודעים לבקע עצים ויחד עם זאת שפתותיהם לוחשות תפילה, תפילה של תיקון חצות.
תוך כדי הכנת גזרי העצים להסקה שומע ר' הירש את ר' משה לייב מסאסוב אומר את שני חלקי תיקון חצות. בשעה שהוא מבקע את עצי ההסקה ומכין אותם לקראת הכנסתם לאח הוא שומע אותו אומר את תיקון רחל; תיקון זה עוסק במעמדה השפל של כנסת ישראל, בחורבן. בעת שהוא מכניס את העצים לאח, שומע ר' הירש את ר' משה לייב אומר תיקון לאה; תיקון זה עוסק בתקווה ובציפייה לגאולה. תיקון רחל הוא רק ההכנה - הוא הגלות, הקשיים המשברים. תיקון לאה הוא כבר ההליכה לקראת משהו חדש, משהו מתוקן.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
