ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רבי נחמן מברסלב זצ"ל
ידוע, שרבי נחמן מחזק ומנחם את בני דורנו. ידוע, שרבי נחמן יורד לעמקי הנפש של בן דורנו. ידוע, שרבים מבני דורנו שבים בתשובה לאבינו שבשמיים דרך תורתו העמוקה של רבי נחמן. ידוע גם, שרבי נחמן היה אומן הסיפורים העמוקים, ובכך סלל דרך לכל מי שמחפש להלביש דבריו באופן המתאים לציבור רחב.
אך דומה, שרבי נחמן סלל דרך כללית לבני הדורות האחרונים בהיבט נוסף, היבט המתאים כל כך לחג הסוכות.
מובא בשם הגר"א (שאף יום ההילולא שלו בסוכות) שיש קשר עמוק בין שתי המצוות – סוכות וארץ ישראל. בשתי המצוות אנו נמצאים במקום קדוש, וכך גם מעשינו הגשמיים הופכים להיות מעשים של מצווה. וכפי שאמר – 'יש שתי מצוות, שנכנסים אליהם אפילו עם הנעליים – סוכות וארץ ישראל, ונרמז הדבר בפסוק – "בשלם סוכו ומעונתו בציון"'.
מרגע שנולדה תנועת החסידות, ששאפה לתיקון עולם והבאת הגאולה, נולדה בקרבה גם השאיפה להגיע לארץ ישראל – מקום הגאולה. לפי המסורת החב"דית – לתנועת החסידות קדמו שורה של מקובלים גדולים ונסתרים, בעלי כוחות מופלאים שכונו בשם 'בעלי שם'. האחרון שבהם היה 'רבי אדם בעל שם', ששלח את כתביו בידי בנו לצעיר בשם ישראל, שלימים צמח והפך לרבנו ישראל בעש"ט. כבר במכתב הראשון ששלח רבי אדם לבעש"ט הוא ממליץ לו לעלות לארץ ישראל. כלומר – שאיפה זו החלה ברגע לידת התנועה.
הבעש"ט אכן ניסה לעלות לארץ, ואף הגיע לאיסטנבול במהלך מסע העלייה, אך חזר בדרכו בטרם מימש את שאיפתו. סיבת חזרתו אפופה בסוד, וכמה סיפורים נקשרו בעניין, אך רבי נחמן נתן הסבר משלו לסיבה שהבעש"ט (וגם רבי נפתלי כ"ץ) לא זכו להגיע לארץ ישראל.
וכך נאמר בחיי מוהר"ן (קמ) – "קודם שבאים לגדלות, צריכין ליפול תחילה לקטנות, וארץ ישראל היא גדלות דגדלות, על כן צריכין ליפול בתחילה לקטנות דקטנות, על כן לא היה יכול הבעש"ט לבוא לארץ ישראל, כי לא היה יכול לירד לתוך קטנות כזה".
ארץ ישראל היא השלב הבא בעבודת ה', וכפי שהגאולה (הקשורה בטבורה לארץ ישראל) לעומת הגלות היא שלב חדש וגבוה מהותית בעבודת ה'. המעבר בין השלבים מלווה במשבר, כפי שידוע שלפני ביאת משיח יש חבלי משיח וכו', והדברים ארוכים וידועים (למשל – בספר 'נצח ישראל' למהר"ל). כך גם המעבר מהגלות לארץ ישראל גם הוא מלווה במשבר, וכפי שמצינו שרבי זירא התענה תעניות רבות, כדי שישכח את תורתה של בבל ויזכה בתורת ארץ ישראל.
לפיכך, באותו שלב, גדולי עולם שעלו לארץ מתוך שאיפה להביא גאולה כללית לישראל, היו חייבים לעבור משבר מסוים – לרדת לקטנות. הבעש"ט מיאן לרדת לקטנות, ובכל זאת – סלל משהו בעצם מסעו לארץ. אחריו מגיע נינו רבי נחמן. רבי נחמן כבר מוצא את הדרך לרדת לקטנות, כדי שיוכל לזכות ולהגיע לארצנו הקדושה.
וכך מתאר חיי מוהר"ן (קלט - קמ) – "בסטנבול השליך עצמו לתוך קטנות מופלג אשר אין לשער, והלביש עצמו במלבוש קרוע והלך יחף ובלא כובע העליון... ועשה מלחמה עם שאר אנשים בדרך צחוק, כדרך הנערים שמצחקים זה עם זה... והיו מבזים אותו בכל מיני בזיונות... ואדרבה עשה תחבולות שיבזו אותו...
והוא ז"ל זכה לבוא לארץ ישראל על ידי גודל הקטנות שירד לשם בחכמתו העצומה, לקטנות מופלג, קטנות דקטנות, עד שזכה לבוא לארץ ישראל שהוא גדלות דגדלות. ועוצם ההשגה שזכה בארץ ישראל... עד שעלה למעלה ומדרגה גבוה מאד...".
אחרי שרבי נחמן זכה לצלוח את המניעות, לרדת לקטנות ולעלות לארץ ולזכות לגדלות, יכול כל עם ישראל לעלות לארץ ישראל. אמת, יש קטנות בדרך, נפילות ובעיות, אך אחרי שהצדיק יצא מהקטנות והגיע לגדלות, כולנו יכולים.
בהפטרות של חג הסוכות, זוכים אנו להתעלות לנבואות העתיד הגאולה. כשמגיעים אנו למקום קדוש, וגם מעשינו הגשמיים מצויים בקדושה, הרי ששייכים אנו למדרגת גאולת העתיד. לגלות וקטנות ירדנו כבר רבות, יהי רצון שנזכה כבר לגדלות! גדלות של סוכות גדלות של ארץ ישראל! גדלות של גאולת העתיד במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
