ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חסידים מספרים כי רבי נחום מטשרנוביל לקח פעם אחת את רבי שלום שכנא מפרוהוביטש עמו לדרך. כשסרו לאכסניה, מצאו שם את הפונדקאית אחוזה חבלי לידה ומקשה לילד. ניגש הפונדקי אל רבי נחום וביקש ממנו שיפעל לישועתה. ציווה עליו הצדיק שיכין כל מה שנחוץ לו לפעולתו: את המקווה ובית פנוי מדייריו, שולחן חדש ומאה ושישים מטבעות נחושת. כשהתחיל בפעולתו יצא רבי שלום החוצה, ולא חזר אלא לאחר שנגמרה. "בני", אמר רבי נחום, "מן הנאות היה כי תישאר כאן ותלמד מה שראוי לך לדעת. מפני מה יצאת?" השיב ר' שלום שכנא: "דבר זה שמכינים הכל איני רוצה ללמוד, כי מה אעשה אם יחסר משהו? רוצה אני לעזור בכל מה שנמצא, בכל דבר קטון ודבר גדול רצוני לעזור, שלא תאבד נפש מישראל".
בטרם נפנה להבנת הסיפור שלנו, נתעכב קמעא על כמה נתונים היסטוריים. לתלמידו הגדול של הבעש"ט, המגיד ממזריטש, היה בן שכונה בשם ר' אברהם המלאך. כינוי זה דבק בו בשל התקדשותו ופרישותו. ר' אברהם המלאך נפטר בגיל צעיר והשאיר אחריו נער יתום, שנודע לימים כר' שלום שכנא מפרוהוביטש. נער זה גדל בביתו של ר' נחום מטשרנוביל כבן, ולימים נתן לו גם ר' נחום את נכדתו לאישה. שידוך זה הביא לעולם את בנם, ר' ישראל מרוז'ין.
קשר מיוחד זה בין ר' נחום לבין ר' שלום שכנא עומד בבסיס הסיפור שלנו. לפנינו שתי דמויות, האחת היא דמות האפוטרופוס, המחנך המבוגר, הלוקח על עצמו את האחריות לגדל את ר' שלום שכנא לתפקיד של רבי לחסידים. ר' שלום שכנא, לעומת זאת, מסמל את הדמות הצעירה, המתנסה באתגרי החיים באופן עצמאי, הרוצה למצוא את הנתיב הייחודי לה ולא בהכרח לפסוע בנתיב שמתווה ר' נחום, המורה והמדריך.
הסיפור מדגיש כי ר' נחום לקח עמו את ר' שלום שכנא. ר' שלום שכנא הוא פסיבי בכל הנסיעה הזו; ר' נחום לוקח אותו איתו כדרך שהורים נוטלים עמהם את ילדם למקומות מסוימים על מנת שילמד את דרך העולם, שירכוש ניסיון החיים. ואכן, בפונדק מזדמן לידיהם מקרה שרק בשלו היה כדאי לר' שלום שכנא להצטרף לר' נחום: ר' נחום נדרש לעשיית מופת על מנת להציל את הפונדקית המקשה ללדת. מן הדין היה שר' שלום שכנא הצעיר יישאר במקום וילמד את תפקיד בעל המופת, אך ר' שלום שכנא יוצא מן החדר. הוא מפסיד בכוונה תחילה את השיעור החשוב שר' נחום רוצה להעניק לו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
57 - אש הנשמה החסידית
58 - באותות ובמופתים
59 - אור השמחה הפשוטה
טען עוד
ר' נחום מצווה על הפונדקאי להכין עבורו את הנחוץ לו לשם פעולת הישועה: מקווה טהרה על מנת שיוכל להיטהר קודם עשיית המופת, שככל הנראה קשור בתהליך רוחני הדורש טהרה; בית ריק מדייריו על מנת שיוכל להתרכז ולהתבודד בשעת עשיית המופת; שולחן חדש ומאה שישים פרוטות נחושת, סכום המוכר בעולם הקבלה, כסכום שעל-ידו מתבצע פדיון נפש.
המקשה לילד נושעת, אולם המופת הזה איננו מוצא חן בעיני ר' שלום שכנא, משום ר' נחום תולה את עצמו ואת מפעלו בנתונים חיצוניים: מקווה, בית מבודד, שולחן חדש, מאה ושישים פרוטות. חפצים אלה, שיש להם ערך סגולי, עוזרים לו במלאכתו. לפנינו מופת שיש בו טכניקה. טכניקה שיסודה בעולם של קדושה, של סמלים ותכונות הנדרשות לשם עשיית המופת, אך עדיין טכניקה.
ר' שלום שכנא איננו מתרצה בדרך זו של עשיית המופת. הוא טוען כלפי ר' נחום: "וכי מה אעשה אם יחסר משהו?" ר' שלום שכנא איננו רוצה להיות תלוי בעשיית המופת בשום דבר חיצוני. הוא רוצה למצוא את תעצומות הנפש לעשיית המופת בתוך עצמו. המופת צריך להיות פרי הרוח המתעלה על מגבלות הטבע, ולא פרי של טכניקה מסוימת, מקודשת ככל שתהיה.
הנימוק הרעיוני שנותן ר' שלום שכנא להתנגדותו למעשה המופת של ר' נחום הוא החשש שמא יחסר משהו מכל הכלים הללו, ואז לא יוכל לסייע להציל נפש מישראל. כאן חושף ר' שלום שכנא את הבסיס למופת הנכון והאמיתי על-פי דעתו: ר' שלום שכנא רוצה לגשת אל המופת כשהוא מלא בדאגה לנפש יהודי המצויה בצרה.
הדאגה הזו, החיבור הזה אל צרתו של הזולת, הרצון לעזור ויהי מה, הם רוח האדם המתעלה על מגבלות הטבע. ר' שלום שכנא רוצה במופת בעל עומק רוחני, מופת שכל כולו מנותק ומתגבר על המציאות החומרית בזכות הרגשות הנעלים הממלאים את מי שעושה אותו, הדאגה הבלתי מתפשרת לצרכיו של הזולת.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
