ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
הסיפור שלפנינו ממחיש בצורה חזקה ביותר את המתח בין הפשוט לבין המתוחכם, כפי שראתה אותו החסידות. ר' הירש רואה לנגד עיניו אותיות ותיבות של אש בשעת התפילה. האותיות, והתיבות הנוצרות על ידן, הינן בעצם כלים שבאמצעותן מבטא המתפלל את מחשבותיו הערטילאיות בלבוש של אותיות ומילים. עובדה זו מעניקה לאותיות ולמילים עוצמה רבה, משום שהן משקפות בצורתן הגרפית, בצלילי הגייתן ובצירופן זו לזו, את המשמעויות העמוקות העוברות על נפש המתפלל בשעת התפילה. אלו הכלים שבאמצעותם מבטא האדם את אור רעיונותיו. זו הסיבה לכך שבמהלך ההיסטוריה של מחשבת ישראל יוחד פרק נכבד לחקר המשמעות של האותיות.
ר' הירש מרימנוב מתפלל, ולפניו מופיעות אותיות ותיבות של אש. אותיות ותיבות אש אלו מזכירות לנו את התורה שניתנה על הר סיני, שעליה נאמר שעורה היתה של אש לבנה וכתובה באש שחורה. בתורת הקבלה קיבלו אותיות ותיבות התפילה משמעות מיסטית. בזוהר מוגדרות האותיות כרכב אש וסוסי אש. כביכול, האותיות מסייעות ומעניקות לאדם יכולת להתבטא ולהגיע לדרגות שלא היה יכול להגיע אליהן בלעדיהן.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
1 - אדם ובהמה
2 - 'ברוך שאמר' כמו הרבי
3 - להחיש את הקץ בליל הסדר
טען עוד
אולם מסתבר כי ר' הירש אינו חפץ בכל אלה. רוצה הוא להתפלל כתינוק, להתפלל בפירוש המילים בלבד. דיון זה המתחולל בין ר' הירש לבין רבו ר' מנחם מנדל הוא בעצם שיקוף של דיון הלכתי הקשור בכוונות הרצויות בתפילת העמידה. בשולחן ערוך נכתב שהמתפלל צריך שיכוון בלבו פירוש המלות שמוציא בשפתיו. במשנה ברורה כתב על דבריו: "ואל יכון האדם בשמות ויחודים, רק יתפלל כפשוטו להבין הדברים בכונת הלב, אם לא מי שהוא בא בסוד ד' ויודע לכון ביה בלבא ורעותא ודחילו... והעיד על הר"ש שאמר אחרי שלמד סתרי הקבלה שהוא מתפלל כתינוק בן יומו".
יש מן הבאים בסוד ה' היודעים לכוון כוונות וייחודים, אולם היו מן הבאים בסוד ה' שאחרי שלמדו את כל תורת הקבלה היו מתפללים כתינוקות בני יומם. לדרגה זו שואף ר' הירש משרת להגיע. בשאיפה זו מגיע לידי ביטוי עימות מסוים הקיים בין החסידות לבין הקבלה. הקבלה דיברה רבות על הטכניקה הנדרשת תוך כדי שימוש בשמות, ייחודים, צירופי אותיות ועוד, לשם השגת הגילוי הנכסף של התקרבות ודבקות באלקים. החסידות דיברה על הגעה אל האלקים דרך הלב; ההתוודעות המידית, זו של הכרת הנוכח, זו של קרבה מתוך האדם עצמו, מתוך העולם שבתוכו הוא חי, מתוך הראייה הפשוטה של המציאות.
ר' הירש אינו חפץ בצירופי אותיות. רוצה הוא להתפלל כתינוק, משום שתינוק מתוודע אל הסובב, אל הקרובים אליו, בצורה הטבעית והפשוטה ביותר. ר' הירש רוצה את התמימות, ולא את התחכום הרוחני המתבטא בשיטות של צירופי אותיות ותיבות.
חשוב שנשים לב למשפט הסיום של ר' מנחם מנדל מרימנוב: "הרי היא מדרגה גבוהה ביותר, שרק מעטים בדור זוכים לה: ללמוד תחילה את כל חכמת הנסתר ואחר-כך להתפלל כתינוק". דברים אלו מזכירים לנו את מה שקראנו במשנה ברורה. הר"ש מקינון למד את כל חכמת הקבלה, ובסופו של דבר התפלל כתינוק. יש כאן הדגשה שהרצון להתפלל כתינוק אינו בא מתוך רדידות מחשבתית או מתוך התעלמות מן התורה הקבלית העמוקה. כי לאחר שהאדם מגיע לכלל שלמות גדולה בהשגת חכמת הקבלה הוא חוזר אל התמימות התינוקית והטבעית.
יסוד זה הודגש רבות בספרי החסידות, סביב דרשת חז"ל על הפסוק "אדם ובהמה תושיע ה'". על פסוק זה דרשו חז"ל: "אלו בני אדם שהן ערומין בדעת ומשימין עצמן כבהמה". חז"ל מדגישים את העובדה שהתמימות איננה ביטוי לחוסר יכולת אינטלקטואלית. התמימות באה לאחר שהאדם הגיע לדרגה של "ערומים בדעת" ובכל זאת משים עצמו כבהמה, מתוך רצון לדבקות תמימה ופשוטה בבורא עולם.
---------------------
פורסם גם בעיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
