ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- פסוקי דזמרה וקריאת שמע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
" אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם"
התוצאה תהיה:
"וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ: וְהִשִּׂיג לָכֶם דַּיִש אֶת בָּצִיר וּבָצִיר יַשִּׂיג אֶת זָרַע וַאֲכַלְתֶּם לַחְמְכֶם לָשֹׂבַע וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח בְּאַרְצְכֶם: וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וּשְׁכַבְתֶּם וְאֵין מַחֲרִיד וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם" (ויקרא כ"ו, ג-ו).
פרשיה זו מזכירה לנו את הפרשיה השניה של קריאת שמע:
" וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם "
התוצאה תהיה:
"וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ: וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ" (דברים י"א, יג-טו).
בשתי הפרשיות מצב רוחני טוב מביא בהכרח לשפע כלכלי הנובע מגשמים בעתם. מוסיפה הפרשה שלנו, גם הבטחה לשלום שיבטיח בטחון אישי בשני תחומים:
א. האויבים (אפילו-רש"י) לא יעברו בארץ-"וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם".
ב. החיות הרעות לא יזיקו-"וְהִשְׁבַּתִּי חַיָּה רָעָה מִן הָאָרֶץ".
נחלקו תנאים בבאור העניין:
"והשבתי חיה רעה מן הארץ, ר' יהודה אומר מעבירם מן העולם (החיות הטורפות יעלמו ויכחדו מן העולם), ר' שמעון (בר יוחאי) אומר משביתן שלא יזיקו, (מביא רשב"י הוכחה לשיטתו) אמר רבי שמעון אימתי הוא שבחו של מקום בזמן שאין (בנמצא) מזיקים (חיות טרף), או בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים, אמור בזמן שיש מזיקים ואין מזיקים (החיות הטורפות נמצאות אבל הן אינן מזיקות)" (ספרא בחוקותי פרשה א פרק ב).
מדוע מצב זה איננו כלול בשכר המופיע בפרשיה שנייה של קריאת שמע? כדי להבין את התשובה נעיין במחלוקת נוספת של רבי שמעון בר יוחאי עם רבי ישמעאל, בשאלה מאוד עקרונית, גם כיום. הם חולקים בשאלה עד כמה אידיאלי המצב של התנתקות מעולם המעשה:
"תנו רבנן: וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ, - מה תלמוד לומר - לפי שנאמר: (יהושע א') "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך", יכול דברים ככתבן? תלמוד לומר: וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ- הנהג בהן מנהג דרך ארץ, דברי רבי ישמעאל (לפי דעתו של רבי ישמעאל גם במצב אידאלי אדם צריך לעסוק בישובו של עולם ואין זה סותר את השאיפה של "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך"); רבי שמעון בן יוחאי אומר: אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת זריעה, וקוצר בשעת קצירה..., תורה מה תהא עליה? אלא: בזמן שישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי אחרים... ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום - מלאכתן נעשית על ידי עצמן, שנאמר: (דברים י"א)" וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ" " (מסכת ברכות דף לה ע"ב).
המסקנה המפתיעה מסוגיא זו היא כי לשיטתו של רשב"י, פרשיה שניה של קריאת שמע איננה מבטאת מצב אידאלי. בעלי התוס' במקום כבר שאלו-היתכן? והרי הכותרת של הפרשה היא " וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי" ? ותרצו-
"וי"ל דמיירי (בפרשיה שניה של ק"ש) ודאי שעושין רצונו אבל אין עושין רצונו כל כך דאינם צדיקים גמורים" (שם, ד"ה כאן בזמן).
מסביר המהרש"א (שם) שדיוקו של רשב"י מתבסס על כך שבפרשיה שניה של קריאת שמע חסר הביטוי המופיע בפרשיה הראשונה בלבד והוא "בכל מאודך". ביטוי זה מתפרש על ידי חז"ל על ענייני ממון ורכוש "ובכל מאדך- בכל ממונך" (משנה מסכת ברכות פרק ט משנה ה).
מסביר רבנו מאיר שמחה הכהן מדווינסק בעל ה"משך חכמה" כי בשתי המחלוקות באה לידי ביטוי אותה השיטה. רבי שמעון בר יוחאי לשיטתו, כי המצב האידאלי הוא "כניסה למערה" וניתוק מוחלט מהוויות העולם הזה. מצב זה של אי עיסוק בפרנסה כלל וכלל ודבקות בתורה בלבד, הוא זה שמאפשר מצב בו החיות הרעות מצויות בעולם אבל אינן יכולות להזיק לצדיק הגמור.
מה משמעות הדברים הלכה למעשה? הגמרא בסוגיא (שם) מסכמת:
"אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל - ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחאי - ולא עלתה בידן".
לפי זה יש בכל דור יחידי סגולה המסוגלים לנסות להגיע למדרגה של רשב"י ואז הם יהיו פרושים לגמרי מהויות העולם הזה, מענייני ממון וצבירת רכוש ומאידך גיסא יהנו מהגנה מפני מזיקים גם אם הם עדיין קיימים בעולם ופרנסתם לא תהיה מוטלת על שכמם. לעומתם הרבים- יעשו רצונו של מקום, על פי שיטת רבי יהודה ורבי ישמעאל, על ידי עבודת ד' בכל לבבם בכל נפשם, יחיו חיים יהודיים מלאים בבחינת "לא ימוש ספר התורה הזה מפיך" אבל במקביל יעסקו גם בישובו של עולם. הפתרון לבעיית החיות הרעות בדרגה זו הוא על ידי פיתוח העולם מצד אחד והבטחת אזורי מחיה-שמורות טבע בהם יוכלו להמשיך ולהתקיים בלי לאיים על בני האדם.
הבה נתפלל כי נזכה ל"ונתתי שלום בארץ", אם לשיטת רבי יהודה ואם לשיטת רשב"י.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
