ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום טוב
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
נהגו להתיר נדרים בער"ה אחר תפילת שחרית.
עירוב תבשילין
יש לעשות עירובי תבשילין בער"ה (יום רביעי), ע"מ להתיר לעשות ביום ב' של ר"ה (היינו ביום שישי, אך לא ביום חמישי- א' של ר"ה) מלאכות המותרות ביו"ט לצורך השבת. ובכלל זה להניח על הפלטה את התבשיל לשבת, הכנת הנרות, רחיצה לכבוד שבת וכו'.
לכתחילה יש לסיים את ההכנות והבישולים ביום שישי לכבוד שבת מבעוד יום, שיהיה ראוי להשתמש בו ביו"ט, ולכן אין להכין חמין שהולך ומתבשל במהלך השבת אלא א"כ יהיה מבושל כל צרכו עוד ביו"ט (משנב"ר תקכ"ז).
איסור הכנה מיו"ט לחבירו
אין להכין מיו"ט ראשון ליו"ט שני. ובכלל זה בישול, חימום האוכל, שטיפת כלים וכו', אלא רק לאחר צאת הכוכבים ועוד מעט תוספת זמן (שו"ע תק"ג, השנה תשע"ח בשעה 19:10). אבל מותר להוציא מן המקפיא אוכל ביו"ט ראשון ליו"ט שני ועדיף שיפשיר מוקדם ביו"ט ראשון, ע"מ שיהיה כבר ראוי לאכילה ביו"ט ראשון.
אם בישל בשוגג מיו"ט ראשון לשני האוכל מותר בדיעבד באכילה.
מלאכה ביום טוב
כל מלאכה האסורה בשבת אסורה ביום טוב, חוץ ממלאכת אוכל נפש. ואף על גב דהותרה מלאכת אוכל נפש מן התורה, מכל מקום התירו חז"ל בפת רק ממלאכת לישה ואילך, והנצרך לבישול סעודות יו"ט.
טחינה:השש"כ (פ"ז ב'-ג') מחלק בין סוגי האוכלים:
אוכלים שהם גידולי קרקע שיתקלקלו אם יטחנם מעיו"ט, כגון בננות, תפוח"ע ובצלים, מותר בלי שינוי.
אוכלים שהם גידולי קרקע שלא יתקלקלו אם יטחנם מעיו"ט, אבל טעמם יפוג אפילו במקצת, כגון קפה, חזרת ותבלין צריך שינוי, ובכל מקרה מותר אפילו בכלי המיוחד לכך.
אוכלים שהם גידולי קרקע שלא יתקלקלו וגם טעמם לא יפוג אם יטחנם מעיו"ט, כגון אגוזים ומלח, מן הדין צריך לטחון אותם קודם יו"ט, ורק בדיעבד יוכל לטוחנם ביו"ט, ואפילו בכלי המיוחד לכך, אבל צריך ע"י שינוי.
אוכלים שאינם גידולי קרקע, כגון ביצים בשר ודגים, מותר לכתחילה לטחון אותם במזלג ביו"ט בלי שינוי. ואם רגיל לטוחנם במטחנה ידנית, עדיף להכינם מבעו"י, אך אם לא עשה כן מותר בשינוי.
ובפניני הלכה כתב: מותר לרסק ירקות וגבינה במגרדת, מפני שהמגרדת מיועדת בד"כ לטחינת מאכלים לצורך אותו היום. אמנם כאשר נצרכים לרסק לצורך יו"ט מאכלים שלעיתים מרסקים לצורך כמה ימים, יש לשנות מעט, כגון שיהפוך את המגרדת, או שאם הוא רגיל לרסק ע"ג צלחת ירסק ע"ג מגש.
(הערה: הגר"מ אליהו זצ"ל החמיר ואסר לטחון או לרסק ביו"ט על ידי מטחנת יד או מגרדת אפילו בשינוי, ואפילו יפוג טעם המאכל אם יעשהו בעריו"ט. אבל לטחון בשינוי במכתשת או על ידי מזלג מותר).
קילוף:כתב השש"כ (פ"ד, י"א) קליפות שאינן ראויות למאכל (כגון תפוחי אדמה וכד'), מותר לקלף כדרכו בקולפן בלא שינוי, וכ"כ בפניני הלכה.
(הערה: הגר"מ אליהו זצ"ל החמיר לקולפם סמוך לבישול ולאכילה, ושלא יקלוף בקולפן אלא יקלוף בשינוי).
ברירה:ביו"ט להבדיל משבת דין ברירה אינו צריך להיות לאלתר אלא אפילו לבו ביום, ומותר לברור אורז או קטניות ביו"ט, וכשבורר ביו"ט, לא יברור כדרך שהוא בורר ביום חול במגש וכד' (שו"ע תק"י, ב', שש"כ פ"ד, ג').
בישול ביו"ט
לכתחילה מה שאפשר לבשל מעיו"ט יכין בעיו"ט לצורך יו"ט. אם לא הספיק לבשל, יבשל ע"י שינוי במקצת. היה אנוס, יבשל בלי שינוי. וע"י עירוב תבשילין יכול להכין כדרכו ביום שישי כל צרכי שבת (שש"כ פ"ג י"ב).
הכנת הנרות
הדבקת נרות - אסור להדביק נרות בשעוה בפמוטים שלהם ביו"ט, אך מותר לנקות הכלי ע"מ לשים נרות חדשים.
רחיצה ביום טוב
מי שרגיל בכל יום להתרחץ ומצטער, יכול להקל ולרחוץ במקלחת כל גופו ביו"ט שני, במים חמים שהוחמו מעצמם ע"י דוד שמש. ולספרדים הנוהגים ע"פ השו"ע גם ביו"ט ראשון מותר (שו"ע ורמ"א תקי"א, ב').
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
