ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום טוב
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- תפילות, קידוש וסעודות
לנוסח ההבדלה למוצאי יום טוב לחץ כאן
לנוסח ההבדלה למוצאי יום כיפור לחץ כאן
הבדלה במוצאי שבת
הבדלה בכל מוצאי שבת מורכבת מארבע ברכות (בנוסף לפסוקים שונים הנאמרים בהבדלה בהתאם למנהגי העדות השונות)
ברכת היין, ברכת הבשמים, ברכת הנר, ברכת ההבדלה. הסימן : יבנ"ה.
בשונה מקידוש בו אנו מברכים רק שתי ברכות האחת על היין והשניה על קידוש היום, בהבדלה תקנו חז"ל להוסיף עוד שתי ברכות. ברכת הבשמים להשיב מעט את הצער מעזיבת הנשמה היתירה שהיתה איתנו בשבת, וברכת בורא מאורי האש להודות לה' על האש שנבראה במוצאי שבת. ברכות אלו נחשבות לחלק מההבדלה לכן אינן מהוות הפסק בין ברכת הגפן לשתיית היין.
הבדלה במוצאי יום טוב
במוצאי יום טוב, אנו מבדילים ללא שתי הברכות האמצעיות, לא מברכים על בשמים, שהרי ביום טוב אין נשמה יתירה, ולא מברכים בורא מאורי האש שהרי זמן ההודאה על האש הוא במוצאי שבת שבו האש נבראה ולא בזמן אחר. כשיום טוב חל בשבת אנו מבדילים הבדלה מלאכה כבכל שבת.
הבדלה במוצאי יום הכיפורים
במוצאי יום הכיפורים איננו מברכים על הבשמים, כך פסקו הרמב"ם והשו"ע. ביום הכיפורים אין נשמה יתירה ואין צריך להשיבה (תרכד מ"ב ס"ק ה). גם כשיום הכיפורים חל בשבת איננו מברכים על הבשמים בתוך ההבדלה, אפשר לברך על הבשמים לאחר ההבדלה.
מברכים בורא מאורי האש, דוקא על אש שדלקה במהלך יום הכיפורים, ולא על אש חדשה שהדלקנו במוצאי יום הכיפורים. בכל מוצאי שבת אנו מברכים בורא מאורי האש כדי להודות לה' על בריאת האש, לעומת זאת במוצאי יום הכיפורים אנו מברכים על האש מסיבה אחרת, אנו מודים לה' על ההנאה מהאש לאחר שנאסרה עלינו ההנאה ממנה במהלך יום הכיפורים,
כלומר הברכה מורה על כך שיום הכיפורים שונה משאר ימים טובים והיה אסור להשתמש באש במהלך יום הכיפורים וכעת השימוש בה מותר. טעם זה שייך רק באש שהיתה דולקת ביום הכיפורים, לכן לא מברכים בורא מאורי האש ביום הכיפורים אלא על אש שהיתה דולקת כל יום הכיפורים ושבתה ממלאכה, אנו מדליקים נר בערב יום הכיפורים ובמוצאי יום הכיפורים מברכים עליו או מדליקים ממנו נר אחר ועליו מברכים בורא מאורי האש.
בשו"ע (תרכד) הובאה דעה שאם לא הכין נר שדלק במהלך יום הכיפורים, יכול להדליק נר במוצאי יום הכיפורים ולהדליק ממנו נר אחר ועליו יברך בורא מאורי האש, השאלה היא מה מועיל פיתרון זה? מדוע באופן זה אפשר לברך על האש במוצאי יום הכיפורים? המ"ב כתב שזה גם נקרא אש ששבתה במהלך יום הכיפורים, טעם זה לא ברור כל כך, ויש שכתבו (הערות איש מצליח שם) שאופן זה מהווה היכר שברכת בורא מאורי האש במוצאי יום הכיפורים שונה ולכן יכול לברך כך, למעשה כתבו הפוסקים לא לברך בורא מאורי האש אם לא היתה אש דולקת במהלך יום הכיפורים, משום שלמעשה השו"ע לא קיבל את הפיתרון הזה.
אמנם כשחל מוצאי יום כיפורים במוצאי שבת, אעפ"י שלכתחילה צריך לברך על נר ששבת ודלק ביום הכיפורים מכל מקום כשאין כזה יכול לברך על נר שהדליקו מחדש במוצאי שבת.
סיכום למעשה:
א: בהבדלה במוצאי שבת מברכים 4 ברכות.
ב: במוצאי יום טוב לא מברכים על הבשמים ועל הנר, ואם יום טוב חל בשבת מבדילים כרגיל כמו כל מוצ"ש.
ג: במוצאי יום הכיפורים לא מברכים בהבדלה על הבשמים בכל אופן. מברכים בורא מאורי האש על אש שדלקה במהלך יום הכיפורים או על אש שהדליק ממנה. וכשחל יום הכיפורים בשבת, אמנם לכתחילה יברך על אש שהיתה דולקת במהלך יום הכיפורים, אך אם אין לו אש כזאת יברך על אש חדשה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.













