ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- הלכות יום הכיפורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
ב: כדי לקבוע אם אדם צריך להימנע מהצום, עליו לברר לפני יום הכיפורים עם רופא ירא שמיים האם אסור לו לצום. לאחר הבירור עם הרופא יוכל הרב לפסוק את ההלכה כראוי, לכן צריך כל אדם שיש לו ספק אם יכול לצום, לברר בהקדם עם רופא את מצבו על מנת שיוכל לקבל תשובה ברורה מהרב.
ג: אם הרופא קובע שהחולה צריך לאכול ולשתות כרגיל, ואם לא יעשה כן יסכן את עצמו, יאכל וישתה ללא שינוי.
ד: במצב בו הרופא אומר שהחולה יכול להסתפק באכילה ושתיה מועטת ובהפסקות, צריך החולה לאכול ולשתות פחות פחות מכשיעור כפי שנפרט להלן.
אכילה: יאכל בכל פעם נפח של כ-30 סמ"ק. (למשל: אם אוכל לחם יאכל 20 גרם בכל מנה. קרקרים, יאכל 15 גרם בכל מנה. תמרים, יאכל 40 גרם), לכתחילה ישקול המאכלים לפני יום כיפור, ואם שכח, ישקול וימדוד ביום כיפור בכלי שאינו חשמלי.
בין אכילה לאכילה יפסיק 9 דקות, ואם קשה לו יפסיק רק 7 דקות בין האכילות.
שתיה: ישתה בכל פעם פחות ממלוא פיו, וכיוון שהשיעור משתנה מאדם לאדם, החולה צריך לבדוק כמה מים נכנסים ב'כמלא פיו', (דהיינו שממלא פיו מים באופן שרק לחי אחת מלאה), ויפלטם לתוך כוס, ויסמן את המקום שאליו הגיעו המים, וישתה בכל פעם פחות מזה. לכתחילה יש לבדוק זאת לפני כניסת הצום. למעשה השיעור לשתיה בכל פעם הוא כ35 סמ"ק.
לכתחילה יפסיק בין שתיה לשתיה כמו באכילה, ואם קשה לו וצריך לשתות יותר, יפסיק דקה אחת בין שתיה לחברתה, מפני שיש סוברים שלגבי שתייה הפסק זה מספיק.
אין הבדל בין שתיית מים לשאר משקים לכן כדאי לשתות משקים עתירי קלוריות ובכך ניתן יהיה להימנע מאכילה, בהוראת רופא כמובן.
ה: במהלך יום הכיפורים, חולה שאומר שהוא צריך לאכול משום שהוא מרגיש בסכנה או ספק סכנה, מאכילים אותו מיד (תריח א), כמו כן אם רואים על אדם שנחלש הרבה כל אדם יכול לקבוע שהוא בסכנה ומאכילים אותו מיד (תריח ו ברמ"א).
ו: בספר תורת היולדת לרב יצחק זילברשטיין שליט"א הביא תפילה מיוחדת שיאמר אותה החולה הצריך לאכול ביום הכיפורים לפני אכילתו. אנו מצרפים את התפילה לתועלת המוכרחים לאכול ביום הכיפורים:
הנני מוכן ומזומן לקיים מצוות אכילה ושתיה ביום הכיפורים כמו שכתבת בתורתך: ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם, אני ה'. ובזכות קיום מצווה זו תחתום אותי ואת כל חולי עמך ישראל לרפואה שלמה ואזכה ביום הכיפורים הבא לקיים שוב ועיניתם את נפשותיכם, כן יהי רצון, אמן.
ז: האם חולה האוכל יכול לעלות לתורה? בקריאת התורה בשחרית עולה ללא ספק שהרי הקריאה מחמת קדושת היום ולא מחמת הצום. בקריאה במנחה יש ספק האם חולה האוכל יכול לעלות וכדאי להמנע, אך אם אוכל לשיעורים ודאי יכול לעלות. וביום הכיפורים שחל בשבת בודאי יכול החולה לעלות במנחה (פסק"ת תרכא א).
ח: חולה שאין בו סכנה, יכול לבלוע כדורים, שהרי אין בהם טעם. ויבלעם ללא מים. אם אינו יכול לבולעם ללא מים, יערב במעט מים טיפת סבון על מנת לפגום לגמרי את טעמם. אפשר גם להכין מראש תה מר מאד באמצעות תה קמומיל בבונג, ולשתות איתו את הכדורים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
