ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הבעל שם טוב הקדוש היה רגיל לבקר מידי שנה בשנה בעיר אחת ולהתאכסן בביתו של אחד מנכבדי העיר. פעם בא לאותה עיירה בערב שבת, שלא בזמן הקבוע, ושבת בבית הכנסת ולא הלך למארחו הקבוע. מיד התאספו כל אנשי העיר, ואחרי תפילת ליל שבת, ציווה הבעש"ט שיגידו כולם תהילים.
סמוך לחצות לילה, הפסיקו ואכלו סעודת שבת, אך המשיכו להגיד תהילים עד אור הבוקר. כשהאיר היום, התפללו שחרית, ורק אז הלך הבעש"ט לסעוד סעודת שבת אצל מארחו הקבוע. בזמן הסעודה, נכנס גוי אחד וביקש ללגום 'משקה'. הבעש"ט ציווה לתת לו, וביקש מהגוי שיספר את הידוע לו.
סיפר הגוי, שאתמול בערב כינס מושל האזור את כל הגויים בסביבה, צייד אותם בנשק, במגמה להתנפל על היהודים ולהורגם. כל הלילה המתינו לפקודתו, אך לפנות בוקר בא שר אחד ונפגש עם המושל, ובעקבות זאת פיזר המושל את הנאספים.
הסביר הבעש"ט את אשר התרחש – למושל זה היו תבואות רבות, אך הוא דרש בעבורם מחיר קבוע, ולכן נתקע עם הרבה תבואה, וזו החלה להירקב. שונאי ישראל טענו באוזניו, שזו אשמת היהודים, ולכן החליט להשמידם. לא הייתה לי ברירה, והבאתי בדרך נס חבר ילדות של מושל זה, שכבר מת לפני 40 שנה, אך המושל לא ידע זאת. הוא בא ושכנע את המושל, שהיהודים הם ישרים, ואחרי השבת כדאי לו לבקש מהם שיעזרו לו למכור את תבואתו, וכך ניצלו היהודים.
כשסיים הצדיק מסדיגורה את סיפורו, אמר לאחיו הצדיק מהוסיאטין: 'קשה – למה היה לו להבעש"ט להטריח עצמו ולבוא לאותה עיירה בשביל כך, הלא היה יכול לעשות דבר זה ממקומו'?
וענה – 'כך אמר הבעש"ט: אם אצליח בפעולתי הרי טוב, ואם לאו – רצוני להיות ביחד עם כל אותם היהודים' (סיפורי חסידים על התורה מס' 232).
בתוספת זו של הצדיק מסדיגורה גנוזה אמירה עמוקה מאד. רובנו היינו עונים על שאלתו של הצדיק תשובה אחרת. רובינו היינו עונים, שהבעש"ט פעל את הנס רק בזכות אמירת התהילים של יהודי העיר, ולשם כך היה חייב לבוא לעיר המצוייה בסכנה. הבעש"ט, כמובן, בא על דעת שיצליח במשימתו.
אך רבי אברהם יעקב לימד אותנו פרק במסירות נפשו של צדיק על עם ישראל. הצדיק בא במגמה להיות שותף עם היהודים המצויים בסכנה, והוא מוכן להסתכן בעצמו באותה סכנה גם אם לא ינצל. ובאמת, בעומק, יש כאן אמירה רוחנית גדולה - הצדיק מצליח לגרום ליהודים להינצל ולהתרומם לאמירת תהילים, רק בגלל שהוא מוכן להיות איתם במצבם עד הסוף.
אולי למד זאת רבי אברהם יעקב מאביו רבי ישראל מרוז'ין, שכששאלוהו – למה אינך עולה לארץ ישראל? ענה: 'אילו באתי לארץ ישראל, היו שואלים אותי – מפני מה באת בלי היהודים שלך'? (אור הגנוז עמ' 151).
נקודה זו היא כל כך חיונית להורה ומחנך. כולנו שואפים לרומם את ילדינו ולהדריך אותנו במסילה העולה בית א-ל. אך באמת, הילד והחניך מקבל מההורה ומהמחנך, כשהוא מזדהה עם המחנך. הזדהות זו תלויה בכך, שהמתחנך מרגיש שהמחנך 'איתו'. תחושה זו ירגיש המתחנך רק כשהמחנך אוהב אותו בלי תנאים, אוהב אותו גם במצבים של כישלון. הוא רוצה לחוש שהמחנך בא בכל מקרה להיות עם 'היהודים' שלו.
וכמובן, עניין זה כל כך מתאים ל'תשובת אלול'. אלול הוא החודש האחרון בשנה ולא החודש הראשון. אלול אינו רק חודש ההכנה לשנה הבאה, אלא בעיקר חודש התשובה על השנה הקודמת. תשובה פירושה – להשיב, להחזיר. בחודש זה בכוחנו להשיב את כל העניינים שנפלו במהלך השנה הקודמת למקומם הטוב והנעלה. לשם כך עלינו לאסוף אותם, לאסוף את כל האבדות.
משיב האבדות, הולך קודם להיות עם 'היהודים שלו' גם במצבם המסוכן והנפול, והוא גוחן עליהם באהבה, מרים אותם, ומשיבם למקומם הנעלה.
שנזכה תמיד להיות באהבה עם 'היהודים שלנו', עם הילדים שלנו, עם האבדות שלנו, ולהשיב את כולם אל השלמות – אל האלוקים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
