ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצוק"ל
כידוע, נוסח החסידים, המכונה בימינו: 'נוסח ספרד', נוסד מתוך רצונם של החסידים להתפלל על פי כוונות האר"י הקדוש, שנכתבו על פי נוסח זה. מספרים, שתלמידיו של רבי פנחס מקוריץ ביקשו ממנו רשות להתפלל בנוסח ובכוונות האר"י הקדוש, ואכן הוא הסכים על ידם.
אולם, לאחר תקופה מסויימת, באו התלמידים והתאוננו, שמיום שהם מתפללים בסידור האר"י הקדוש עם כל הכוונות, אבדה להם הרגשת החיות בתפילה.
השיב להם רבי פנחס – 'השקעתם את כל כוחכם ורעיונותיכם בכוונות וצירופי השמות הקדושים, וסרתם מהעיקר – לעשות את הלב שלם ולייחדו אל ה', לפיכך אבדו לכם חיות הקדושה והרגשתה'.
סיפור זה מתרחש אצל כולנו פעמים רבות, ודבריו של רבי פנחס יכולים להוות לנו סעד להיחלץ ממצוקתנו. עניין זה הוא גם אבן יסוד בתשובת חודש אלול.
נביא דוגמא פשוטה – חתונה או כל שמחה אחרת. אנו רוצים ששמחתנו תהיה גדולה, לפיכך אנו מזמינים חברים ובני משפחה לשמחה. כחלק מהעניין, אנו עורכים סעודה גדולה, מביאים תזמורת, קונים בגדים יפים, ועוד שלל פרטים שעניינם להרבות את שמחתנו.
אולם – אליה וקוץ בה. האם בזמן השמחה אנו שמחים או שמא אנו לחוצים מכך שכל הפרטים המעשיים יתקתקו היטיב? האם ריבוי האורחים משמח אותנו או שאנו שקועים בלרצות אותם ומודאגים מהשאלה – האם יהיה להם טוב? אולי דווקא ריבוי העניינים המעשיים מרחיק אותנו משמחת הלב? 'שמחה' זה הרבה אורחים ואירוע נוצץ או שמחת הלב?
התלמידים רוצים דבר טוב. הם רוצים להתקרב לה'. לשם כך – הם רוצים לכוון את כל הכוונות הנשגבות בתפילה. אלו כוונות של שמות ה', שדרכם האדם אמור לפגוש את ה'. אך דווקא השקיעה בהמוני הפרטים ה'מעשיים' כביכול, מסיחים את דעתם מהפנימיות – עצם המפגש בתפילה עם ה', עצם ה'שיוויתי ה' לנגדי תמיד'.
איני בא, חלילה, להפחית מחשיבות הפרטים המעשיים. אכן, אדם שמח יותר, כשחברים ובני משפחה באים להשתתף בשמחתו. אך חשוב שלא נשכח את העיקר – שמחת הלב. ובדומה לכך, חשוב שבתפילה ובענייני עבודת ה' המעשית – נחפש את המפגש הפנימי עם ה'.
חודש אלול הוא הזמן הקדוש שבו מתעוררים הגעגועים בין ישראל ואביהם שבשמיים. אלו כיסופי הפנים, כמפגש בין איש ואישה, דוד ורעיה – 'אני לדודי ודודי לי'. בזמן שנעסוק בעניינים המעשיים המבטאים חזרה בתשובה, סליחות ועוד – חשוב שנזכור שעלינו למרק את הלב ולהשיבו לאבינו שבשמיים.
ויהי רצון, שנזכה כולנו למפגש אמיתי ופנימי עם ה'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
