ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
"וְחָנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ עַל מַחֲנֵהוּ וְאִישׁ עַל דִּגְלוֹ לְצִבְאֹתָם" (א' נב) "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד" (ב' ב).
נשאלת השאלה מה משמעותו של הדגל? האם הוא רק בבחינת "נס להתנסס" או שיש לו משמעות נוספת. רש"י במקום, מיחס לדגל רק משמעות של סימן היכר וז"ל:
"כל דגל יהיה לו אות מפה צבועה תלויה בו. צבעו של זה לא כצבעו של זה, צבע כל אחד כגוון אבנו הקבועה בחשן, ומתוך כך יכיר כל אחד את דגלו" (שם).
אבן עזרא מעביר אותנו לכיוון של חכמי האמת ותורת הסוד וקושר בין "מעשה מרכבה" שראה יחזקאל בן בוזי הכהן ובין הדמויות שהיו מצוירות על הדגלים וז"ל:
"...עד שידמו לכרובים שראה יחזקאל הנביא" (שם).
האברבנאל בעקבות הרשב"ם מסביר את תפקיד הדגל כחלק מן הסדר הדרוש במסגרת ההכנות למלחמה לכיבוש הארץ המובטחת. כל ההסברים הללו רואים בדגל אמצעי לציון, שמתנוסס בגובה, כנהוג כיום. על כל הפרושים דלעיל קשה מה מוסיף הדגל על האות? לכן שד"ל בעקבות האונקלוס מושך אותנו לכיוון אחר לגמרי, וז"ל:
"אבל הוא כתרגום אונקלוס ("גבר על טקסיה") וכל הקדמונים " חברה מסודרת".
ה"דגל" נבדל מן המחנה להיות אנשיו קבועים ומסודרים תחתיו, וה"מחנה" אפשר שיהיה ארעי, שיתחברו אנשיו כאשר יזדמן". שד"ל מביא ראיה לשונית לשיטתו מכך שהדגל בכתוב מתייחס לאנשים ולא לאות, לנס שמתנוסס, למפה שתלויה. לטענתו רק בשלב שני הושאל הביטוי והפך להיות מושג נרדף לסימן שמתנוסס.
"דינא דמלכותא דינא" הוא מושג שטבע שמואל, האמורא שהתמחה בדיני ממונות (כמו שקבעה הגמרא בכורות מט ע"ב והפוסקים בעקבותיה "הלכתא כשמואל בדיני") בכמה מקומות בש"ס (נדרים כח ע"ב, גיטין י ע"ב, ב"ק קיג ע"א ועוד) ואין מי שחולק עליו. גדולי הראשונים והאחרונים ניסו למצא מקור להלכה זו. הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פרק ה ה' יח)
והרשב"ם (בבא בתרא דף נד ע"ב) הסבירו שהלכה זו מחייבת כיוון שאזרחי המדינה קיבלו על עצמם את השלטון וממילא את החובה לציית לחוקיו. אחרים ראו זאת כחלק מהגדרת השלטון כריבון ואדון שרשאי וחייב להטיל את מרותו על נתיניו וממילא רשאי לגרש מארצו את מי שאיננו שומר את חוקיו.
הרצון למצוא מקור בכתובים הביא את "חתם סופר" לתלות הלכה זו במדרש על פסוק משיר השירים (עיין שו"ת חלק ה (חו"מ) סימן מד ד"ה והנה הא, עי"ש). יתכן והסברו של שד"ל בעקבות האונקלוס פותח לנו פתח חדש בהבנת המקור להלכה אוניברסלית זו. עם ישראל יצא ממצרים ובכך, יצא כל יהודי ויהודי לחירות. כל אחד מן היוצאים הפסיק להיות עבד של פרעה וזכה בחירות אישית שהקנתה לו זכויות רבות. הזכות לקנין פרטי, בעלות על זמנו, בעלות על כשרונותיו והזכות לחופש העיסוק. דא עקא כל הזכויות הללו ניתנות למימוש רק אם הפרט הוא חלק מחברה מסודרת ומאורגנת שחייה מנוהלים על פי חוק לכל , שכולם שוים בפניו. אם אין סדרי שלטון המבוססים על עקרונות צדק, חייו של הפרט אינם שוים יותר מקליפת השום וזכויותיו נרמסות ברגל גסה בידי אלימים וליסטים. (עיין בדבריו של הר"ן בתחילת הדרוש האחד עשר וברמב"ם שם). על כן לאחר היציאה ממצרים, נדרש משה לארגן את העם לחיים במסגרת מחייבת של חוקים שמטרתם להבטיח את הסדר הציבורי וממילא את האפשרות למימוש זכויותיו של הפרט "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ" . חוקים אלה משתנים על פי הזמן והמקום ועל כן לא פורטו כחלק מחוקי התורה. התורה מחייבת אותנו לציית ל"דינא דמלכותא" כבסיס לאפשרות של, חיים על פי ההלכה.
הבה נמשיך להתפלל תפילה לשלום המדינה, מדינה שחוקיה האזרחיים יחייבו את הכל,
כולם יהיו שוים לפני החוק. כך יווצר הבסיס המדיני לפריחתה כמדינה יהודית
שערכיה הם ערכי התורה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
