ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- משפחה חברה ומדינה
- מפקד אוכלוסין
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' מאיר ב"ר יחזקאל שרגא ברכפלד
רש"י פירש שכל זה בא להראות חיבתן לפני המקום. וזה לשונו: (במדבר א, א) "במדבר סיני באחד לחדש - מתוך חיבתן לפניו מונה אותם כל שעה, כשיצאו ממצרים מנאן, וכשנפלו בעגל מנאן לידע מנין הנותרים. כשבא להשרות שכינתו עליהן מנאן. באחד בניסן הוקם המשכן, ובאחד באייר מנאם".
נראה לפרש עוד, שהמפקד מרמז על התפקיד, כמו "ויפקד המלך פקידים". "פקיד על כל בשורות טובות", ולכן נפקדו לומר שלכל אחד מהם יש תפקיד שבשבילו נברא.
וכך יש ללמוד מהמדרש הבא (במדבר רבה ב) "דבר אחר: הביאני אל בית היין בשעה שנגלה הקב"ה על הר סיני ירדו עמו כ"ב רבבות של מלאכים שנאמר (תהלים סח) "רכב אלקים רבותים אלפי שנאן" והיו כולם עשוים דגלים דגלים שנאמר (שיר השירים ה) "דגול מרבבה" כיון שראו אותן ישראל שהם עשוים דגלים דגלים התחילו מתאווים לדגלים אמרו ולוואי שכך אנו נעשים דגלים כמותן לכך נאמר (שיר השירים ב) "הביאני אל בית היין" זה סיני שנתנה בו התורה שנמשלה ביין (משלי ט) "ושתו ביין מסכתי" הוי אל בית היין זה סיני ודגלו עלי אהבה אמרו אילולי הוא מגדיל עלי אהבה וכן הוא אומר נרננה בישועתך וגו' אמר להם הקב"ה מה נתאוויתם לעשות דגלים חייכם שאני ממלא משאלותיכם (תהלים כ) ימלא ה' כל משאלותיך מיד הודיע הקב"ה אותם לישראל ואמר למשה לך עשה אותם דגלים כמו שנתאוו".
הדגל מסמל את השייכות והמשימה שלה נועד, והמלאכים עשויין דגלים דגלים, היינו שהם יודעים את שליחותם, שאין מלאך אחד עושה שני שליחויות, ולזה נתאוו בני ישראל.
וכך ניתן לפרש את דברי הרמב"ן במדבר א, מה: וזה לשונו: "וזהו שאמרו רבותינו מרוב חבתם מונה אותם כל שעה. ועוד כי הבא לפני אב הנביאים ואחיו קדוש ה' והוא נודע אליהם בשמו יהיה לו בדבר הזה זכות וחיים, כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל וזכות הרבים במספרם, וכן לכולם זכות במספר שימנו פני משה ואהרן כי ישימו עליהם עינם לטובה, יבקשו עליהם רחמים , "ה' אלקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ולא ימעיט מספרכם, והשקלים כופר על נפשותיכם".
נראה לפרש שהזכות להיזכר לפני משה ואהרן, מלבד העובדה " כי ישימו עליהם עינם לטובה, יבקשו עליהם רחמים", היא בכך שעל ידי זה מתברר היעוד החשוב שלהם הן בהיותם חלק מהכלל " כי בא בסוד העם ובכתב בני ישראל וזכות הרבים במספרם ", והן במובן הפרט " וכן לכולם זכות במספר שימנו לפני משה ואהרן".
מצאתי מביאים בשם הגר"א על משלי, שזה היה תפקיד הנביא לומד לכל אחד את תפקידו בחיים, ולכן נקרא הרואה.
מובא ברמב"ם בפירוש המשניות בסוף מסכת מכות: מדוע הקב"ה הרבה לנו מצוות, מפני לאפשר לכל אחד ואחד מישראל לקיים לכל הפחות מצווה אחת בלא פניה. ונשאלת השאלה, מדוע צריך לתת מגוון כזה של מצוות ואי אפשר שכולם יקיימו מווה זהה בלא פניה? אלא מכיוון שכל אחד מסמל אות אחרת התורה לפי שורש נשמתו, לכן בודאי נברא כדי לקיים ביחוד מצווה מסוימת, וניתנת לו אפשרות לכך.
מובא בספרים, ומקורו בזוהר חדש שיר השירים, ישראל נוטריקון יש ששים ריבוא אותיות לתורה. הרעיון בכך הוא שכל אחד יש לו את היעוד המיוחד שלו כמו שיש לכל אות בתורה. והנה ערכה של כל תיבה הוא ערך עצמי, שאפשר לדרוש עליו תלי תלים של הלכות, ויונק את חשיבותו מהיותו חלק מהתורה כולה. מובא בגמרא שבת קד עמוד ב: "תנא: כתב אות אחת והשלימה לספר...- חייב". מפני חשיבות האות שמשלימה לספר תורה.
מובא בספרי "אין לך אות בתורה שאין בה תחיית המתים", ונראה לפרש, על פי הנ"ל, שכל אחד ואחד מישראל יש לו אות בתורה וכאשר הוא מגלה את האות המיוחדת שלו הרי הוא מחיה את נפשו!
ישראל ואורייתא חד הוא. אנו מוצאים את גדלותו של ר' עקיבא גם באהבת תורה וגם באהבת ישראל. הנה מובא במסכת סוטה מט עמוד א: "משמת ר' עקיבא - בטל כבוד התורה". ופרש רש"י: "בטל כבוד תורה - שהיה נותן לבו לדרוש כל קוץ וקוץ של כל אות וכל שכן תיבות יתירות ואותיות יתירות כגון: "בת ובת אני דורש" (סנהדרין נא עמוד ב) וזהו כבוד תורה גדול שאין בה דבר לבטלה".
וכך אנו מוצאים שהחשיב כל אחד מישראל, כפי שמובא במסכת בבא קמא צ עמוד ב: "זה הכלל: הכל לפי כבודו". אמר ר' עקיבא: אפילו עניים שבישראל רואין אותם כאילו הם בני חורין שירדו מנכסיהם, שהם בני אברהם יצחק ויעקב".
והצד השווה ביניהם, שמו שדרש כל אות ואות שבתורה, כך דרש חשיבות של כל אחד ואחד מישראל, שהוא כאות בתורה, שהם "בני אברהם יצחק ויעקב".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
