ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
וּכְדֻגְמָתָם שֶׁל מוֹסְדוֹת הַחִנּוּךְ, הַמְחֻלָּקִים לְפִי שְׁלֹשֶׁת הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל, הִנָּם גַּם כֵּן הַמּוֹסָדִים הַמַּעֲשִׂיִּים*, מוֹסְדֵי הָעֲבוֹדָה וְהַחֶסֶד, וְכָךְ הֵמָּה גַּם כֵּן הַמּוֹסָדִים הַסִּפְרוּתִיִּים*, שֶׁלְּפָרֵט אוֹתָם לִפְרָטֵיהֶם, וּלְהַעֲמִיד אֶת הַבֵּרוּר* שֶׁל כָּל אֶחָד בִּפְרָט, אִי-אֶפְשָׁר לִי בְּמִכְתָּב זֶה, וְאֵין הַפְּרָטִיּוּת נוֹגַעַת כָּל כָּךְ לְעִנְיָנֵנוּ.
השפעה על שלוש הדרכים
וְהִנֵּה רֹאשׁ דָּבָר אָנֹכִי חוֹשֵׁב, שֶׁהָאֲגֻדָּה* צְרִיכָה לָבֹא בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם כָּל בַּעֲלֵי הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, הָעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ הַמִּפְעָלִים* וְהַמַּשְׁפִּיעִים* הַיּוֹתֵר רְשׁוּמִים* כֻּלָּם, כְּדֵי לִקְנוֹת מֻשָּׂג בָּרוּר* מִכָּל עִנְיָן בִּפְרָטִיּוּת, וְהָעֵצוֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת מִתְחַשְּׁבוֹת אֵיךְ לְבַצֵּר* אֶת הַמַּעֲמָד שֶׁל הַכֹּחַ הָעַתִּיק*, הַהוֹלֵךְ וְנֶחֱלָשׁ, מִפְּנֵי מִעוּט סִגּוּלוֹ לְסִדְרֵי הַחַיִּים, וְאֵיךְ לְהַגְבִּיל אֶת הָאֳרָחוֹת שֶׁל הַכֹּחַ הַשֵּׁנִי הַמְחֻדָּשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיֵּלֵךְ וְיֶחֱזַק תָּמִיד, וְיִהְיֶה גַּם כֵּן לְמִגְדַּל עֹז לַכֹּחַ הָעַתִּיק, לְחַבְּבוֹ וּלְאַמְּצוֹ, וּלְעָזְרוֹ לִשְׁמֹר אֶת סְגֻלּוֹתָיו הַמְצֻיָּנוֹת הַמְיֻחָדוֹת בּוֹ, וְאֵיךְ לְהַשְׁפִּיעַ גַּם עַל הַכֹּחַ הַשְּׁלִישִׁי הַחִלּוֹנִי, לְמַעֵט כְּפִי הָאֶפְשָׁרוּת אֶת הַהֲרִיסוֹת שֶׁהוּא מֵבִיא בְּדַרְכּוֹ אֶת מַהֲלָכוֹ בְּזַעַם, וּבְאֵין פְּנוֹת* אֶל דָּת וָקֹדֶשׁ, וּלְנַסּוֹת לְעוֹרֵר אֶת רוּחַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הַטָּמִיר* בְּכָל הַלְּבָבוֹת* שֶׁל כָּל זֶרַע יַעֲקֹב, בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה הָאֶפְשָׁרִית, בִּזְהִירוּת וּבִמְתִינוּת, בְּסִגְנוֹנִים שׁוֹנִים, לְפִי הָעִנְיָנִים וְהַמַּצָּבִים הַמִּתְחַלְּפִים.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
112 - חינוך חלק ד'
113 - חינוך חלק ה'
114 - חינוך חלק ו'
טען עוד
אֲבָל בִּכְלָל צְרִיכָה הָאֲגֻדָּה הַנִּכְבָּדָה וְהַקְּדוֹשָׁה לְהָכִין אֶת כֹּחוֹתֶיהָ, לִהְיוֹת מוּכֶנֶת לַעֲזֹר לַכֹּל, לְכָל דּוֹרֵשׁ עֶזְרָתָהּ וּבְכָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא שֶׁעֶזְרָתָהּ הַחָמְרִית וְהָרוּחָנִית יוּכְלוּ לְהָבִיא אֹמֶץ וְתוֹעֶלֶת. כַּמּוּבָן כְּשֶׁתִּתֵּן הָאֲגֻדָּה אֶת עֶזְרָתָהּ, תִּתֵּן עַל פִּי אוֹתָם הַתְּנָאִים שֶׁאֵינָם מִתְנַגְּדִים לִיסוֹדֵי מַטְּרָתָהּ הָעִקָּרִית הַכּוֹלֶלֶת, שֶׁהִיא טוֹבַת הָאֻמָּה הַשְּׁלֵמָה, בְּצַד הַקֹּדֶשׁ וְהַחוֹל, שֶׁיַּחַד כֻּלָּם הִנָּם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.
אֵצֵא כָּעֵת מֵאֵת הַדְרַת-כְּבוֹדָם בְּתִקְוָה טוֹבָה, שֶׁדְּבָרַי הַמְּעַטִּים יְעוֹרְרוּ אֶת רוּחַ-קָדְשָׁם לִשָּׂא-וְלִתֵּן בָּהֶם וִיהִי נֹעַם ד' עֲלֵיהֶם וּמַעֲשֵׂי-יְדֵיהֶם יְכוֹנֵן לִהְיוֹת גֹּדְרֵי פֶּרֶץ וּמְשֹׁבְבֵי נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת.
הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי ד', ד' עִמָּכֶם גִּבּוֹרֵי הַחַיִל.
(אִגְּרוֹת הָרְאִיָּה, אִגֶּרֶת תכז - הֶמְשֵׁךְ)
____________________
הַמּוֹסָדִים הַמַּעֲשִׂיִּים – ארגונים גדולים העוסקים בעניינים מעשיים בארץ ישראל. הַמּוֹסָדִים הַסִּפְרוּתִיִּים – עיתונים וכתבי עת. הַבֵּרוּר – המגמות והעקרונות. שֶׁהָאֲגֻדָּה – תנועת "אגודת ישראל" (מכתב זה נכתב לקראת התכנסות ראשיה ופעיליה). הַמִּפְעָלִים – ארגונים הפועלים בענייני עבודה וחסד. וְהַמַּשְׁפִּיעִים – אנשים בעלי השפעה על ה'תנועות' השונות. רְשׁוּמִים – חשובים ומוכרים. לִקְנוֹת מֻשָּׂג בָּרוּר – להבין מה מגמתם של כל מוסד ותנועה. לְבַצֵּר – לחזק. הַכֹּחַ הָעַתִּיק – שמירת הקודש והמסורת. וּבְאֵין פְּנוֹת – בלי לפנות. הַטָּמִיר – הנסתר.
ביאורים
אפשר לראות את ההתפרטות של שלושת השורשים שהזכרנו קודם בנוגע לחינוך גם בכל תחומי החיים: בעולם הרוח והספרות, בתחומי המוסר והחסד, וגם במפעלים ובעולם המעשי-פרקטי. הרב קוק פונה לאגודת ישראל בבקשה שהיא תפעל לפי העקרונות שהוא מתווה כאן, כדי שיהיה אפשר להפיק את המירב האפשרי מפעילותה ומפעילות היישוב הישן. השורש של הקודש שמייצגים בני הישוב הישן אינו מוכשר כל כך בעולם המעשה, ועל כן אנו נדרשים לשמור עליו ולמנוע פגיעה בו כמידת האפשר. כך הוא יוכל להמשיך להוות לנו מגדלור רוחני, שמקדם אותנו ליעדים נוספים ולהצלחות בעולם התורה והמצוות. מן הקצה השני יש לשים לב שאנו פונים גם לבני היישוב החילוני, המרוחק מעולם זה של קדושה. המהלכים שאותם מקדם החלק החילוני אינם תואמים תמיד את זה של בני היישוב הישן ויש לפשר ביניהם ככל האפשר, ולהצליח לגעת בלבבות של בני היישוב החילוני. נגיעה זו אפשרית הודות לנשמה היהודית השורה בתוך כל יהודי, ולו הרחוק ביותר. פעולה זו של השפעה תורנית צריכה להיעשות בזהירות ובסגנון מתאים.
מעבר לכך, הסכימו רבני אגודת ישראל עם הרב קוק שמטרתה העיקרית של האגודה היא לדאוג לטובתם הגשמית והרוחנית של כלל ישראל. מאחר שנקודה זו מוסכמת על הכול, מבקש הרב קוק מרבני הארגון להמשיך ולחפש היכן הם יכולים לעזור ליהודים, בכל תחום ובכל עניין, ובכך למעשה לבסס את היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. הקשר העמוק בין חלקי האומה הוא המאפשר את הגשת העזרה לכל דורש, ונובע מכך שעם ישראל הוא עם אחד, כלשון הכתוב 'גוי אחד בארץ'. החיבור שלנו אל הארץ מחזק מאוד את היחס וההדדיות שבין החלקים השונים באומה, והוא שיביא אותנו בסופו של דבר להצליח במגמות שעם ישראל שואף אליהן מזה דורות רבים.
הרחבות
שלבים בתשובה
וּלְנַסּוֹת לְעוֹרֵר אֶת רוּחַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הַטָּמִיר בְּכָל הַלְּבָבוֹת. הרב קוק מונה את תפקידיה של האגודה שאותה רוצים להקים. ביחס לתרבות החילונית הוא מציע לנסות ולמזער את הנזקים שהיא עושה לקודש, ולנסות לעורר בדרכי נועם את 'רוח קדושת ישראל' השרויה בלב כל אחד מהעם.
במקום אחר מסביר הרב קוק מהם השלבים המביאים את האדם לשוב אל עצמו ואל בוראו: "ארבעת הפרקים שהחינוך של הדור, שנתרחק מקדושתה של תורה, צריך שיתקרב על ידם אל מקור הקדש, הם: כבוד הדת, חבת הדת, הכרת הדת וקיום הדת. אין שום אדם מישראל יכול לסלק את עצמו מכל מה שנוגע לכבודה של דת ישראל, שאיך שיהיה נשקע בדעות זרות ורחוקות, הלא בתור בן לאומה הוא חייב בכבודה" [תוספת תשובה ח]. לדבריו, לתשובה יש ארבעה חלקים, והחלק הראשון – הכבוד לדת – צריך להיות בלב כל יהודי שגאה בעם ישראל. כיוון שסיעה זו היא בעלת כבוד לאומי, ייתכן שהרב קוק רומז בדבריו לחלק זה של התשובה.
ממשיך הרב קוק: "אחרי ההכרה (השכלית) שתבא אחרי הכבוד והחיבה (מצד הלב), יכולים אנו לקוות לקיום הדת, לאור של תשובה שתופיע על כל אחינו מקרוב ומרחוק, לשוב לצור ישעם ומשגבם, ובזה המפתח של הגאולה גנוז". האדם מתקדם בצורה פנימית שלב אחרי שלב – מחיבת הלב הוא עובר להכרת השכל. מכאן אנו מקווים שהוא ימשיך צעד נוסף ויקיים את מצוות הדת (מעשה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
