ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
"חֲנֹךְ לַנַּעַר עַל פִּי דַּרְכּוֹ". כָּאן, בְּפָרָשָׁה קְטַנָּה זוֹ, כָּל סוֹד הַחִנּוּךְ הוּא מוּנָח. הִנְנוּ לְמֵדִים שֶׁגַּם לְנַעַר בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל הַחִנּוּךְ כְּבָר יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת, דֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ*. וְאִם יֵשׁ לוֹ דַּרְכּוֹ הַמְיֻחֶדֶת לוֹ, אֵין סָפֵק שֶׁאֲנַחְנוּ הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר כְּבָר הִתְרַחַקְנוּ מֵאוֹתָהּ הַדֶּרֶךְ שֶׁל הַנַּעַר, הַיָּמִים וְשֶׁטֶף הַחַיִּים נָשָׂא אוֹתָנוּ הָלְאָה, הִנְנוּ חַיָּבִים בְּבוֹאֵנוּ לְחַנֵּךְ אֶת הַנַּעַר שֶׁלָּנוּ לָשׁוּב וּלְהִסְתַּכֵּל בְּנִשְׁמַת הַנַּעַר לְהָבִין אֶת דַּרְכּוֹ כְּדֵי שֶׁנּוּכַל לְחַנְּכוֹ עַל פִּי דַּרְכּוֹ, וְאָז - רַק אָז - בְּטוּחִים נִהְיֶה שֶׁהַתּוֹצָאָה שֶׁל חִנּוּךְ כָּזֶה תִּהְיֶה אוֹתָהּ הַשְּׁאִיפָה אֲשֶׁר אֲנַחְנוּ עוֹרְגִים, כִּי "גַּם כִּי יַזְקִין לֹא יָסוּר מִמֶּנָּה".
(הַסְכָּמוֹת הָרְאִיָּ"ה עמ' 107)
ביאורים
יש הבדל גדול בין חינוך לאילוף. אילוף מטרתו להגיע להישג חיצוני שאפשר לכמת במעשים. דרך זו מתאימה רק לבעלי חיים. באשר לאנשים – מלמד אותנו שלמה המלך שהחינוך מוכרח להיות מותאם אישית לכל אחד ואחד 'על פי דרכו'. ההתאמה האישית אינה סתם לוקסוס, אלא האופן היחיד שבו יפנים הנער את אותו החינוך. ההסבר לצורך המיוחד בחינוך מותאם-אישית נובע מההבנה שלכל אדם ישנה נשמה מיוחדת, אישית, ואותה נשמה דורשת דרישות רוחניות מסוימות. כדי לספק לנשמה את שדרוש לה, אנו מלמדים את הנער ומסבירים לו את אותם דברים שנוגעים בנפשו בצורה הטובה ביותר. דרכים רבות יש לחינוך: בנתינת דגש על רמה גבוהה וחכמת חיים, או לחלופין בהיכרות נפשית עם עולמות של אמנות, אמונות ומחשבות שונות.
בין היתר צריך לשים לב שהחינוך תואם את התקופה ואת השלב הנוכחי בחיים של הנער. הורים של תינוקות מדברים אליהם בדיבור מיוחד לאותו הגיל, וכך יש לעשות גם עם נערים בוגרים יותר. מובן שגם עם אנשים בוגרים יש לדבר בשפתם הם, כל אחד במקום שבו הוא נמצא. אחד המחסומים הכי גדולים בין עולמם של המבוגרים לעולמם של הנערים הוא צורת החיים והתרבות החדשה, מפני שהנערים מתעדכנים כל הזמן – ומי שאינו חי סביב אותם תחומי עיסוק, לא יוכל לתקשר עִמם היטב. ניקח לדוגמה הבדל אחד בצורת החיים: חיי הנעורים הם תוססים ומלאי הרפתקאות ושאיפה לנשגב, ולעומתם מחפשים המבוגרים שלווה ומנוחת הנפש, ובכך למלא את שאיפותיהם. המרחק הרב שבין שני העולמות מחייב את המחנך במאמץ מיוחד שיאפשר לו להבין את הנער, ורק אז יוכל החינוך לפעול את פעולתו. לאחר הבנת מקומו של הנער, הבנת הסוגיות שנפשו עוסקת בהן והבנת הסביבה העוטפת אותו – צריך להצליח להעביר את התכנים בשפה ובדוגמאות מהחיים המתאימים לאותו הנער. אם נצליח במטרות הנזכרות, נוכל לקוות שהחינוך שלנו אכן יהיה חינוך ולא אילוף. נצליח לגדל את הנער בהתאם לנשמתו המיוחדת.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
110 - לימוד שבועי באמונה טו-כא תמוז תשע"ז
111 - חינוך חלק ג'
112 - חינוך חלק ד'
טען עוד
הרחבות
דרך מיוחדת כבר מגיל חינוך
שֶׁגַּם לְנַעַר בְּהַגִּיעוֹ לְגִיל הַחִנּוּךְ כְּבָר יֵשׁ לוֹ דֶּרֶךְ מְיֻחֶדֶת, דֶּרֶךְ שֶׁלּוֹ. הרב קוק מזהיר את המחנכים להתבונן באופיו של הנער לפני שהם באים לחנך אותו, מפני שכבר מגיל חינוך יש לו אופי מיוחד. באורות הקודש הרב קוק מרחיב עניין זה: "...באים מחנכים מלומדים, מסתכלים בחיצוניות, מסיחים דעה גם הם מן האני, ומוסיפים תבן על המדורה, משקים את הצמאים בחומץ, מפטמים את המוחות ואת הלבבות בכל מה שהוא חוץ מהם, והאני הולך ומשתכח, וכיוון שאין אני, אין הוא, וקל וחומר שאין אתה" [אורות הקודש ג, עמ' קמ]. לפי דברי הרב קוק, לכל אדם יש אישיות מיוחדת, 'אני' ייחודי. אפשר לחשוף מעט מה'אני' בעזרת התבוננות בכישרונות, ברצונות ובשאיפות של הנער. מחנך שיתעלם מאופי מיוחד זה – יחטא למטרתו.
במקום אחר הרב קוק מלמדנו שגם ביחס ללימוד התורה יש לכל אדם דרך מיוחדת: "ישנם שיצאו לתרבות רעה, מפני שבדרך למודם והשלמתם הרוחנית בגדו בתכונתם האישית המיוחדת. הרי שאחד מוכשר לדברי אגדה, וענייני ההלכה אינם לפי תכונתו להיות עסוק בהם בקביעות, ומתוך שאינו מכיר להעריך את כשרונו המיוחד הוא משתקע בענייני הלכה, כפי מנהג המורגל, והוא מרגיש בנפשו נגוד לאלה העניינים שהוא עוסק בהם, מתוך שההשתקעות בהם אינה לפי טבע כשרונו העצמי. אבל אם היה מוצא את תפקידו וממלאו, לעסוק בקביעות באותו המקצוע שבתורה, המתאים לתכונת נפשו, אז היה מכיר מיד שהרגשת הנגוד שבאה לו בעסקו בענייני ההלכה לא באה מצד איזה חסרון בעצמם של הלמודים הקדושים והנחוצים הללו, אלא מפני שנפשו מבקשת מקצוע אחר לקביעותה בתורה, ואז הי' נשאר נאמן באופן נעלה לקדושת התורה, ועושה חיל בתורה במקצוע השייך לו, וגם עוזר על יד אותם שידם גוברת בהלכה, להטעימם מנעם האגדה" [אורות התורה ט, ו]. כשאדם לומד דברים שאינם מתאימים לטבעו הפנימי, נפשו לא שקטה בלימוד, וממילא הוא מרגיש שלימוד תורה זה 'לא בשבילו'. אם הוא ילמד דברים שיותר 'מתאימים' לו – התורה תשמח ותספק אותו.
להצלחת בני ואורה שמאי וכל יוצאי חלציהם הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
