ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
אהבת ישראל היא מקצוע
אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְהָעֲבוֹדָה שֶׁל הַסָּנֵגוֹרְיָא* עַל הַכְּלָל* וְעַל הַפְּרָטִים אֵינֶנָּה רַק עֲבוֹדָה הֶרְגֵּשִׁית לְבַדָּהּ, כִּי-אִם מִקְצוֹעַ גָּדוֹל בַּתּוֹרָה, וְחָכְמָה עֲמֻקָּה וּרְחָבָה, רַבַּת הָעֲנָפִים, שֶׁכֻּלָּם צוֹמְחִים וְיוֹנְקִים מִלְּשַׁד* טַל אוֹר תּוֹרַת חֶסֶד.
(אוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל ד, א)
היחס לביקורת על מומי האומה
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
103 - טעמי המצוות חלק ה'
104 - אהבת ישראל חלק א'
105 - אהבת ישראל חלק ב'
טען עוד
(אוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל ד, ג)
היחס לדברי תורה המרפים את האהבה לישראל
כָּל מַה שֶּׁבָּא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְשֶׁבְּעַל-פֶּה, שֶׁיּוּכַל לְרַפּוֹת* קְצָת אֶת הָאַהֲבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל*, אֲפִלּוּ בְּיַחַשׂ לָרְשָׁעִים הַיּוֹתֵר מֻחְלָטִים, הֵם נִסְיוֹנוֹת וּבֵרוּרִים לָאָדָם אֵיךְ שֶׁיַּעֲלֶה עַל מַדְרֵגָה עֶלְיוֹנָה שֶׁל אַהֲבַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּמְצָא לוֹ דֶּרֶךְ בֵּין הַסְּתִירוֹת כֻּלָּן, וְאַהֲבַת יִשְׂרָאֵל וְאַהֲבַת הַבְּרִיּוֹת תִּשָּׁאֵר בִּלְבָבוֹ חַיָּה וְקַיֶּמֶת בְּלֹא שׁוּם גֵּרָעוֹן וּפִקְפּוּק בָּעוֹלָם.
(אוֹרוֹת יִשְׂרָאֵל ד, ד)
____________________
הַסָּנֵגוֹרְיָא – לימוד זכות. הַכְּלָל – עם ישראל בכלל. מִלְּשַׁד – מלשון רטיבות, תמצית. מִלְּבַקֵּר – לפשפש ולהבחין. עַצְמִיּוּתָהּ – נשמת ישראל. לְרַפּוֹת – להחליש. הָאַהֲבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל – האהבה לאדם מישראל.
הקדמה
האהבה היא כוח יסודי בנפש. האדם נמשך אחרי מה שהוא אוהב, ולכן הוא משקיע בו את מרצו ואת כוחותיו. מידת האהבה נטועה בטבע נפש האדם, אלא שיש צורך שהאדם יברר לעצמו מה באמת צריך לאהוב. בתחילה האדם אוהב בעיקר את מה שנעים לגופו או לנפשו, כמו אהבת מאכלים טעימים ואהבת כבוד. אך בתהליך התפתחותו השכלית והתורנית, הוא לומד אלו דברים הם אמִתיים וטובים באמת – וכך מתרוממת אהבתו לאהבת אלוהים, אהבת התורה, אהבת ישראל ואהבת הבריות כולן.
במבט ראשון נראה שיש סתירה בין אהבת ישראל ובין אהבת אלוהים; הרי כיצד אפשר לאהוב את ישראל, כאשר יש בהם חוטאים וחטאים? יש כאלה שפתרו את השאלה בקלות – הם אכן לא אוהבים את החוטאים. אך לא זוהי דרכה של תורה. הרב קוק מלמד אותנו כיצד להביט פנימה, ולראות את הנקודה הטובה והקדושה שנמצאת ברובד הפנימי של כל יהודי ושל עם ישראל בכל מצב.
מן הצד השני, אסור לשכוח את אהבת אלוהים; יש שיאמרו שהחטא הוא אנושי ונורמלי, ויש לאהוב ולקבל כל אדם כמות שהוא, כולל הרע שבו. תפיסה זו בעצם מתייאשת מיכולת האדם לתקן את עצמו ולהיות טוב באמת. היא חוטאת בכך שאינה מסתכלת על מהות האדם, אלא רואה בחיים המתגלים כלפי חוץ את חזות הכול.
בפרק זה נלמד שמהות האדם היא נשמתו הטהורה מכל חטא וחיסרון, וכל שאיפתה של הנשמה היא להידבק באלוהים, בטוב וביושר המוחלט. אמנם קשה להבחין בכך, מכיוון שהתגלות הנשמה בגוף היא תהליך ארוך של תיקון ושל צמיחה לאורך דורות, ובמשך התהליך אכן יש נפילות קשות – אך צריך להביט פנימה, אל מהות האדם, להתאזר באמונה, ולדעת שבסוף הכל יתוקן. יתר על כן: גם בעומק הרשעה – לְעולם מתחבא ניצוץ של טוב הבא מהנשמה הטהורה.
אהבת ישראל יסודה בהכרה שהנשמה הטהורה היא מהות האדם. מתוך כך, גם בחיים, שכמובן מגיעים מהנשמה, יש למצוא את הטוב שבכל מקום, ולהתאמץ ככל היכולת לתקן חיסרון ורוע.
ביאורים
אהבת ישראל אינה רגש בלבד. אהבת ישראל היא גם חכמה עמוקה, שנובעת מההכרה שתכלית הבריאה כולה היא להיטיב לנבראים:
כיוון שהטוב השלם ביותר הוא שהעולם ידבק באלוהים, בטוב המוחלט – ניתנה בבריאה שאיפה עמוקה ופנימית לדבקות זו. זוהי המהות הפנימית והאמִתית של הבריאה כולה, שאליה כל נברא פרטי שייך בצורה מיוחדת על פי טבעו. לכן נאמר בבריאה: "וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאוד" [בראשית א לא] – מפני שבמהותו העולם כולו הוא טוב, וכל הברואים כולם אהובים. כל המהלך ההיסטורי וכל מהותה של התורה הם להיטיב לנבראים, כלומר להוציא לפועל, בחיים בעולם הזה, את השאיפה לדבקות באלוהים. אמנם אין זה פשוט להוציא לפועל שאיפה זו בחיים חומריים ובמציאות שמושכת בעוצמה אדירה את האדם לשפלות מוסרית, ולכן נבחר עם ישראל להיות המוביל שיוציא לפועל שאיפה זו בצורה מתוקנת, וממנו יקבלו ויושפעו שאר העמים.
ישראל הם מביאים את הבריאה אל תכליתה, אל הדבקות בטוב המוחלט, וזהו היסוד של אהבת ישראל – אמונה עמוקה בתפקיד הנצחי שניתן להם, שלשמו נבראו ושכל מהותם בנויה על פיו. האהבה הזו היא אהבה לאומית, אהבה לעם ישראל, שמתפרטת גם כאהבה לכל אדם ואדם מישראל.
אמנם אין זה אומר שבישראל אין חסרונות שצריכים תיקון, אבל נשמת ישראל, במקורה האלוהי, טהורה היא, שואפת אל הטוב האלוהי. בירידה אל החיים החומריים אנו פוגשים סיבוכים שצריך לשים אליהם לב ולתקנם, אך המהות הנשמתית לא משתנה.
לעיתים ישנם דברי תורה שעלולים להחליש את אהבת ישראל ואת אהבת הבריות. למשל, מכך שרשעים חייבים בעונשים בעקבות מעשיהם, נראה שה' אוהב רק את הצדיקים. דברים אלה עומדים בסתירה לאהבת השם יתברך לעמו. על כן צריך ליישב את הסתירה, כך שאהבת ישראל תישאר במלואה, בלא שום חולשה או ספק. הדרך לכך היא לראות את הנשמה הטהורה, שרודפת אחרי הטוב, כמרכז האישיות.
להצלחת ירדן בת ציפורה הי"ו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
