ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מבוא למשנת הראי"ה
וּכְדֻגְמָתָם שֶׁל מוֹסְדוֹת הַחִנּוּךְ, הַמְחֻלָּקִים לְפִי שְׁלֹשֶׁת הַכֹּחוֹת הַנַּ"ל, הִנָּם גַּם כֵּן הַמּוֹסָדִים הַמַּעֲשִׂיִּים*, מוֹסְדֵי הָעֲבוֹדָה וְהַחֶסֶד, וְכָךְ הֵמָּה גַּם כֵּן הַמּוֹסָדִים הַסִּפְרוּתִיִּים*, שֶׁלְּפָרֵט אוֹתָם לִפְרָטֵיהֶם, וּלְהַעֲמִיד אֶת הַבֵּרוּר* שֶׁל כָּל אֶחָד בִּפְרָט, אִי-אֶפְשָׁר לִי בְּמִכְתָּב זֶה, וְאֵין הַפְּרָטִיּוּת נוֹגַעַת כָּל כָּךְ לְעִנְיָנֵנוּ.
השפעה על שלוש הדרכים
וְהִנֵּה רֹאשׁ דָּבָר אָנֹכִי חוֹשֵׁב, שֶׁהָאֲגֻדָּה* צְרִיכָה לָבֹא בְּמַשָּׂא וּמַתָּן עִם כָּל בַּעֲלֵי הַכֹּחוֹת כֻּלָּם, הָעוֹמְדִים בְּרֹאשׁ הַמִּפְעָלִים* וְהַמַּשְׁפִּיעִים* הַיּוֹתֵר רְשׁוּמִים* כֻּלָּם, כְּדֵי לִקְנוֹת מֻשָּׂג בָּרוּר* מִכָּל עִנְיָן בִּפְרָטִיּוּת, וְהָעֵצוֹת צְרִיכוֹת לִהְיוֹת מִתְחַשְּׁבוֹת אֵיךְ לְבַצֵּר* אֶת הַמַּעֲמָד שֶׁל הַכֹּחַ הָעַתִּיק*, הַהוֹלֵךְ וְנֶחֱלָשׁ, מִפְּנֵי מִעוּט סִגּוּלוֹ לְסִדְרֵי הַחַיִּים, וְאֵיךְ לְהַגְבִּיל אֶת הָאֳרָחוֹת שֶׁל הַכֹּחַ הַשֵּׁנִי הַמְחֻדָּשׁ, בְּאֹפֶן שֶׁיֵּלֵךְ וְיֶחֱזַק תָּמִיד, וְיִהְיֶה גַּם כֵּן לְמִגְדַּל עֹז לַכֹּחַ הָעַתִּיק, לְחַבְּבוֹ וּלְאַמְּצוֹ, וּלְעָזְרוֹ לִשְׁמֹר אֶת סְגֻלּוֹתָיו הַמְצֻיָּנוֹת הַמְיֻחָדוֹת בּוֹ, וְאֵיךְ לְהַשְׁפִּיעַ גַּם עַל הַכֹּחַ הַשְּׁלִישִׁי הַחִלּוֹנִי, לְמַעֵט כְּפִי הָאֶפְשָׁרוּת אֶת הַהֲרִיסוֹת שֶׁהוּא מֵבִיא בְּדַרְכּוֹ אֶת מַהֲלָכוֹ בְּזַעַם, וּבְאֵין פְּנוֹת* אֶל דָּת וָקֹדֶשׁ, וּלְנַסּוֹת לְעוֹרֵר אֶת רוּחַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הַטָּמִיר* בְּכָל הַלְּבָבוֹת* שֶׁל כָּל זֶרַע יַעֲקֹב, בְּאוֹתָהּ הַמִּדָּה הָאֶפְשָׁרִית, בִּזְהִירוּת וּבִמְתִינוּת, בְּסִגְנוֹנִים שׁוֹנִים, לְפִי הָעִנְיָנִים וְהַמַּצָּבִים הַמִּתְחַלְּפִים.
מבוא למשנת הראי"ה (128)
בשביל הנשמה
112 - חינוך חלק ד'
113 - חינוך חלק ה'
114 - חינוך חלק ו'
טען עוד
אֲבָל בִּכְלָל צְרִיכָה הָאֲגֻדָּה הַנִּכְבָּדָה וְהַקְּדוֹשָׁה לְהָכִין אֶת כֹּחוֹתֶיהָ, לִהְיוֹת מוּכֶנֶת לַעֲזֹר לַכֹּל, לְכָל דּוֹרֵשׁ עֶזְרָתָהּ וּבְכָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא שֶׁעֶזְרָתָהּ הַחָמְרִית וְהָרוּחָנִית יוּכְלוּ לְהָבִיא אֹמֶץ וְתוֹעֶלֶת. כַּמּוּבָן כְּשֶׁתִּתֵּן הָאֲגֻדָּה אֶת עֶזְרָתָהּ, תִּתֵּן עַל פִּי אוֹתָם הַתְּנָאִים שֶׁאֵינָם מִתְנַגְּדִים לִיסוֹדֵי מַטְּרָתָהּ הָעִקָּרִית הַכּוֹלֶלֶת, שֶׁהִיא טוֹבַת הָאֻמָּה הַשְּׁלֵמָה, בְּצַד הַקֹּדֶשׁ וְהַחוֹל, שֶׁיַּחַד כֻּלָּם הִנָּם קֹדֶשׁ קָדָשִׁים.
אֵצֵא כָּעֵת מֵאֵת הַדְרַת-כְּבוֹדָם בְּתִקְוָה טוֹבָה, שֶׁדְּבָרַי הַמְּעַטִּים יְעוֹרְרוּ אֶת רוּחַ-קָדְשָׁם לִשָּׂא-וְלִתֵּן בָּהֶם וִיהִי נֹעַם ד' עֲלֵיהֶם וּמַעֲשֵׂי-יְדֵיהֶם יְכוֹנֵן לִהְיוֹת גֹּדְרֵי פֶּרֶץ וּמְשֹׁבְבֵי נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת.
הִבָּרוּ נֹשְׂאֵי כְּלֵי ד', ד' עִמָּכֶם גִּבּוֹרֵי הַחַיִל.
(אִגְּרוֹת הָרְאִיָּה, אִגֶּרֶת תכז - הֶמְשֵׁךְ)
____________________
הַמּוֹסָדִים הַמַּעֲשִׂיִּים – ארגונים גדולים העוסקים בעניינים מעשיים בארץ ישראל. הַמּוֹסָדִים הַסִּפְרוּתִיִּים – עיתונים וכתבי עת. הַבֵּרוּר – המגמות והעקרונות. שֶׁהָאֲגֻדָּה – תנועת "אגודת ישראל" (מכתב זה נכתב לקראת התכנסות ראשיה ופעיליה). הַמִּפְעָלִים – ארגונים הפועלים בענייני עבודה וחסד. וְהַמַּשְׁפִּיעִים – אנשים בעלי השפעה על ה'תנועות' השונות. רְשׁוּמִים – חשובים ומוכרים. לִקְנוֹת מֻשָּׂג בָּרוּר – להבין מה מגמתם של כל מוסד ותנועה. לְבַצֵּר – לחזק. הַכֹּחַ הָעַתִּיק – שמירת הקודש והמסורת. וּבְאֵין פְּנוֹת – בלי לפנות. הַטָּמִיר – הנסתר.
ביאורים
אפשר לראות את ההתפרטות של שלושת השורשים שהזכרנו קודם בנוגע לחינוך גם בכל תחומי החיים: בעולם הרוח והספרות, בתחומי המוסר והחסד, וגם במפעלים ובעולם המעשי-פרקטי. הרב קוק פונה לאגודת ישראל בבקשה שהיא תפעל לפי העקרונות שהוא מתווה כאן, כדי שיהיה אפשר להפיק את המירב האפשרי מפעילותה ומפעילות היישוב הישן. השורש של הקודש שמייצגים בני הישוב הישן אינו מוכשר כל כך בעולם המעשה, ועל כן אנו נדרשים לשמור עליו ולמנוע פגיעה בו כמידת האפשר. כך הוא יוכל להמשיך להוות לנו מגדלור רוחני, שמקדם אותנו ליעדים נוספים ולהצלחות בעולם התורה והמצוות. מן הקצה השני יש לשים לב שאנו פונים גם לבני היישוב החילוני, המרוחק מעולם זה של קדושה. המהלכים שאותם מקדם החלק החילוני אינם תואמים תמיד את זה של בני היישוב הישן ויש לפשר ביניהם ככל האפשר, ולהצליח לגעת בלבבות של בני היישוב החילוני. נגיעה זו אפשרית הודות לנשמה היהודית השורה בתוך כל יהודי, ולו הרחוק ביותר. פעולה זו של השפעה תורנית צריכה להיעשות בזהירות ובסגנון מתאים.
מעבר לכך, הסכימו רבני אגודת ישראל עם הרב קוק שמטרתה העיקרית של האגודה היא לדאוג לטובתם הגשמית והרוחנית של כלל ישראל. מאחר שנקודה זו מוסכמת על הכול, מבקש הרב קוק מרבני הארגון להמשיך ולחפש היכן הם יכולים לעזור ליהודים, בכל תחום ובכל עניין, ובכך למעשה לבסס את היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל. הקשר העמוק בין חלקי האומה הוא המאפשר את הגשת העזרה לכל דורש, ונובע מכך שעם ישראל הוא עם אחד, כלשון הכתוב 'גוי אחד בארץ'. החיבור שלנו אל הארץ מחזק מאוד את היחס וההדדיות שבין החלקים השונים באומה, והוא שיביא אותנו בסופו של דבר להצליח במגמות שעם ישראל שואף אליהן מזה דורות רבים.
הרחבות
שלבים בתשובה
וּלְנַסּוֹת לְעוֹרֵר אֶת רוּחַ קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל הַטָּמִיר בְּכָל הַלְּבָבוֹת. הרב קוק מונה את תפקידיה של האגודה שאותה רוצים להקים. ביחס לתרבות החילונית הוא מציע לנסות ולמזער את הנזקים שהיא עושה לקודש, ולנסות לעורר בדרכי נועם את 'רוח קדושת ישראל' השרויה בלב כל אחד מהעם.
במקום אחר מסביר הרב קוק מהם השלבים המביאים את האדם לשוב אל עצמו ואל בוראו: "ארבעת הפרקים שהחינוך של הדור, שנתרחק מקדושתה של תורה, צריך שיתקרב על ידם אל מקור הקדש, הם: כבוד הדת, חבת הדת, הכרת הדת וקיום הדת. אין שום אדם מישראל יכול לסלק את עצמו מכל מה שנוגע לכבודה של דת ישראל, שאיך שיהיה נשקע בדעות זרות ורחוקות, הלא בתור בן לאומה הוא חייב בכבודה" [תוספת תשובה ח]. לדבריו, לתשובה יש ארבעה חלקים, והחלק הראשון – הכבוד לדת – צריך להיות בלב כל יהודי שגאה בעם ישראל. כיוון שסיעה זו היא בעלת כבוד לאומי, ייתכן שהרב קוק רומז בדבריו לחלק זה של התשובה.
ממשיך הרב קוק: "אחרי ההכרה (השכלית) שתבא אחרי הכבוד והחיבה (מצד הלב), יכולים אנו לקוות לקיום הדת, לאור של תשובה שתופיע על כל אחינו מקרוב ומרחוק, לשוב לצור ישעם ומשגבם, ובזה המפתח של הגאולה גנוז". האדם מתקדם בצורה פנימית שלב אחרי שלב – מחיבת הלב הוא עובר להכרת השכל. מכאן אנו מקווים שהוא ימשיך צעד נוסף ויקיים את מצוות הדת (מעשה).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
