ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
בנוהג שבעולם, כשאדם ממלמל לעצמו, שומעי לקחו נרדמים או נוטשים את המקום. אולם אצל רבי חיים, החסידים היו מקשיבים לדבריו בריכוז עצום. באותה שעה, הם היו חשים ממש כמו בשעת קבלת התורה – 'נפשי יצאה בדברו'.
לעיתים הייתה 'התורה השקטה' נמשכת זמן קצר, ולעיתים שעות ארוכות עמוק לתוך הלילה. באותו זמן, חושך שרר בבית המדרש, ובסיום הדרשה היה הגוי בא ומדליק את הנרות.
שבת אחת, ארכה 'התורה השקטה' שמונה שעות (!), ובין שומעי התורה היה הנער רבי שלמה מבובוב, נכדו האהוב של רבי חיים מצאנז. בסוף הדרשה, כשהודלק האור, גילה רבי שלמה שלולית קטנה של דם ליד רגלו. הסתבר, שבעת שהיה מרוכז בדרשה, נדקר רבי שלמה במסמר חלוד, וכלל לא הרגיש בפצע הגדול. סכנה גדולה הייתה בפצע, שהרי חלודה עלולה לגדום לזיהום, ואנטיביוטיקה לא הייתה באותם ימים.
הכניסו את הנער לחדר סבו, ורבי חיים שאל אותו – 'שלוימל'ה, כיצד נדקרת ולא חשת בכך?'
ענה הנער – סבא, היה זה בזמן 'התורה השקטה'! מה זה התורה השקטה? התפלא רבי חיים.
כך התברר לכל הנוכחים, שרבי חיים כלל לא ידע שבעת סעודה שלישית, הוא ממלמל 'תורה שקטה' מול חסידיו. הוא באמת היה שרוי אז בשמי מרומים. כשהוסבר לו העניין, הוא אמר לנכדו – אם כך, אין לך ממה לחשוש, וודאי תתרפא מפצע שאירע ב'תורה השקטה', וכך היה (לב השמיים – חנוכה).
לימים, גדל רבי שלמה (ההילולא שלו ב- א' תמוז) וייסד את חסידות בובוב, וסבו רבי חיים אף סמך עליו ונתן לו לערוך את תשובותיו ההלכתיות. (פעם, סיפר לי אחד מחסידי צאנז, שגם האדמו"ר מצאנז – קלויזינבורג זצ"ל, מייסד חסידות צאנז בנתניה, בעל ה'שפע חיים', היה מתכנס בעצמו למספר דקות בסעודה שלישית. ולעיתים, כשאירע מאורע מסויים במהלך השבוע, היה אומר – 'ראיתי זאת כבר בסעודה שלישית').
זהו כוחם של רבותינו הגדולים, מעתיקי השמועה, שדרכם עוברת התורה שבעל – פה. נקודה זו היא שורש טעותו של קרח. עניין זה הסביר פעם בעל חידושי הרי"ם: קרח, אדם גדול היה, ובשעה שעמד על הדוכן ושר את שירת הלויים, זכה להשגות גבוהות מאד. אמר קרח לעצמו – אם בשעה שאני עומד על הדוכן בחוץ, אני זוכה להשגות כה גבוהות, בוודאי כשאכנס פנימה להיכל להקטיר קטורת, אזכה להשגות הרבה יותר גבוהות. ולא ידע קרח, שדווקא מתוך שאהרון נכנס פנימה, הרי גם הוא זוכה בחוץ להשגות גבוהות, אך אם הוא יכנס פנימה - הוא לא יזכה לכלום.
חידושי התורה, וכל התפשטות התורה שבעל פה, מתחילים מהדבקות הפנימית באלוקים. רק מי שדבוק כל כך בה', עד שתורתו היא 'תורה שקטה', וכלל אינו מרגיש בכך, זוכה להביא לעולם תורה שבעל – פה, שבכוחה להתפשט למעגלי התלמידים הסובבים אותו ולכלל ישראל. אולם, מי שמצוי בחוץ כקרח, ומתאווה להיכנס פנימה ללא ביטול לה', סופו להיבלע באדמה.
וקומה נוספת יש בעניין זה – כידוע, אנו חיים בעולם גשמי. לעיתים, כשאנו ניגשים לעולם הרוח, אנו מודדים אותו במושגי העולם הגשמי. למשל, גם בעולם התורה, לעיתים אנו נוטים להעריך את התורה, כביכול, בצורה גשמית. כך, אנשים מעריכים מי שיודע להרצות הרצאות תורניות יפות. אדם כזה, חשים האנשים, תורתו מביאה תועלת. הנה, התורה שלו מופצת לקהל רחב ועוד ועוד. אכן, מעלתו של אותו אדם גדולה מאד, וודאי חשוב להפיץ תורה ברבים, אך אין זה עיקר העניין.
חשוב לזכור, שהתורה היא קודם כך רוחנית. כל מילה של תורה שנלמדת בעולם יוצרת בניין רוחני. אנו, בעינינו הגשמיות, לא רואים אותו, אך הוא קיים והוא גדול יותר מכל הבניינים הגשמיים בעולם. לפיכך, עיקר מעלת התורה היא ב'תורה השקטה', בעצם המציאות הרוחנית שיוצר לומד התורה בעולם. ומציאות זו משפיעה על העולם יותר מכל ההשפעות הנלוות אליה (אורות התורה ב, א). למעשה, כל ההשפעות המעשיות שלימוד תורה משפיע בעולם כמו - מידות טובות, חיזוק התא המשפחתי, חיזוק עם ישראל, באות מכוח עצם המציאות הרוחנית של לימוד 'התורה השקטה'.
ויהי רצון, שנתחזק ונעריך את עצם לימוד התורה והדבקות בה'!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
