ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
אפשר למצוא בכך תועלת מעשית בהקשרים שונים, הן בזמן המדבר, והן לאחר הכניסה לארץ ישראל. אבל הכיוון המופיע רבות במדרשים ובפרשנים הוא, שאין זה רק עניין פרקטי, אלא לכל שבט יש אופי ותפקיד מיוחדים, כגון: יהודה - מלכות וגבורה, יששכר - תורה, זבולון - מסחר ופרנסה, וכדומה. אך הדבר טעון בירור - מדוע תכונות כאלה צריכות להתחלק באופן שבטי? מדוע לא יבחר כל אדם לעצמו את תפקידו ומקומו בעולם? למשל, כיום אדם בוחר באופן אישי האם להקדיש את חייו ללימוד תורה או לעיסוק בתחום הצבאי או הכלכלי. על פי המדרשים נראה, שבזמן השבטים הדבר היה מחולק באופן שבטי, ואדם שנולד בשבט מסויים השתייך באופן טבעי לתחום המייחד את שבטו. והשאלה היא - מה המעלה שבכך, ומדוע לא להותיר את הדבר לבחירה אישית?
ננסה להבין זאת, דרך המחשה מן המציאות המוכרת לנו. במובן מסויים, גם אצלנו יש "שבטים": ספרדים ואשכנזים, חרדים וציונים, חסידים וליטאים, וכדומה. בהסתכלות ראשונית, החלוקות הללו יוצרות בדלנות ופירוד, ולצערנו כך אכן מתרחש לעיתים. אך יש לשים לב גם לצד השני - דוקא כאשר הדעות השונות הופכות ל"שבטים", יש יותר מקום לכל דעה. כך למשל בתחום הפסיקה: לפני מאות שנים, כאשר עלתה לדיון מחלוקת בין פוסקים שונים, היה צורך להכריע בבירור לאחד הצדדים, האם לנהוג כך או כך, וכל פוסק שאחז בדעה מסויימת היה צריך להסביר מדוע הוא שולל את הדעה השניה; ואילו כיום, כאשר עולה אותה המחלוקת, אנו כבר נותנים מקום לשתי הדעות ואומרים: "הספרדים נוהגים כך והאשכנזים כך". דוקא משום שהמחלוקת הפכה לעניין "שבטי", שכל דעה משוייכת לקהילה מסויימת, שתי הדעות קיבלו לגיטימיות, שאלו ואלו דברי אלוקים חיים, ואין צד אחד מנסה להוכיח את צדקתו ולבטל את דברי חברו.
נביא דוגמה דומה מן התחום ההשקפתי: בתחילת תקופת החסידות, היו מאבקים חריפים בין החסידים לבין המתנגדים, וכל צד שלל בתוקף את דעת חברו; ואילו כיום כל צד נותן במידה רבה לגיטימיות לקיומו של הצד השני. ישנה הסכמה על כך שיש כאן שתי דרכים בעבודת ה' וכל אחד נוהג כמנהג אבותיו, וכך שתי הדרכים יכולות לחיות בשלום זו לצד זו. כל עוד הדבר היה נתון לבחירה והכרעה אישית של כל אדם, כל צד ניסה לגבור על הצד השני ולהוכיח שרק הוא צודק; ואילו כאשר הדעות הפכו ל"שבטים", שכל דעה מזוהה עם קהילה מסויימת שזה מנהגה, שתיהן נעשו לגיטימיות. לא פעם יש לכך מחיר, כאשר אדם משתייך לזרם מסויים רק בגלל שנולד בו ואין הוא רואה צורך להעמיק בהבנת מהות הדרך בה הוא הולך; אך התהליך לכשעצמו הוא חיובי, כאשר הדעות השונות הופכות לעובדה קיימת ומקובלת, והמחלוקת שוככת.
וכך בשבטים המקוריים: ישנם בעם ישראל ערכים שונים, ולעיתים ייתכן ניגוד ביניהם, כגון בין עיסוק בתורה לבין עיסוק בחיי המעשה. אם הערכים תלויים רק בבחירה האישית של כל אדם, עלול להיות מצב שהאחד ישלול את השני; ואילו כאשר ידוע שכך הוא תפקידו המיוחד של כל שבט, כולם מבינים ומקבלים שרצון הקב"ה הוא שבעם ישראל יתקיימו הערכים השונים זה בצד זה, וכך נוצרת שותפות שמשלימה את בניין עם ישראל בחומר וברוח.
עדיין יש לשאול - האם השבטיות מבטלת לגמרי את הבחירה האישית של האדם?
ראשית, מסתבר שחלוקת התפקידים בין השבטים לא היתה מוחלטת, אלא רק מסגרת כללית, ועדיין היה מקום לבחירה אישית של אדם מסויים לבחור בדרך משלו, אף שהיא שונה משאר בני שבטו. מבחינה מציאותית, השבטים הרי ישבו באיזורים שונים בארץ על פי נחלותיהם, ודבר זה חייב מן הסתם כל שבט להעמיד מתוכו אנשים ממגוון של תפקידים חומריים ורוחניים כדי לענות על מכלול צרכי השבט. האיפיון השבטי המיוחד עמד ברקע, אך הוא לא היה מוחלט.
אך מעבר לכך, בכמה מקורות ניתן לראות שבסופו של דבר הבחירה האישית אינה מתבטלת מחמת קביעת התפקיד השבטי, והיא אף יכולה לגבור על ההשתייכות הטבעית. כך למשל, הלויים החליפו את הבכורות, משום שהבכורות חטאו בעגל. הבכורות קיבלו כח מיוחד לעבוד את ה', אך הם השתמשו בו לרעה ועבדו את העגל, ולפיכך איבדו את מעלתם הטבעית והיא עברה אל הלויים. ולאחר ההחלפה הזו, בכל משפחה עדיין צריך לפדות את הבכור - בכל משפחה בישראל יש משהו מקדושת שבט לוי. כמו כן, ידועים דברי הרמב"ם בסוף הלכות שמיטה ויובל, שכל אדם שבוחר להקדיש עצמו לתורה ולקדושה הרי הוא בבחינת שבט לוי.
בצד מסויים, דוקא החלוקה לשבטים פותחת בפני האדם אפשרויות של בחירה. כאשר אדם רואה מגוון של דרכים שכולן רצויות לפני ה', הרי הוא יכול לבחור באחת מהן שמתאימה לו. כך מתואר בספר יחזקאל (מ"ז, כג), שלעתיד לבוא הגרים יקבלו נחלה, כל אחד בנחלת השבט שהוא יבחר. הגר מבטא באופן החזק ביותר את עוצמתה של הבחירה האישית הגוברת על התכונה המולדת, ובכוח בחירתו הוא משנה את מעמדו באופן מהותי. כאשר הוא מצטרף לעם ישראל, הוא מממש את כוח הבחירה שלו על ידי שהוא בוחר לו שבט, מוצא לו אופי רוחני המתאים לו מבין הדרכים השונות של עבודת ה' שקיימות בעם ישראל.
ונסיים בעניין נוסף המופיע ביחזקאל (מ"ח, לא-לד) - לעתיד לבוא יהיו לירושלים שנים עשר שערים, שער לכל שבט. כל השבטים שואפים אל נקודה אחת, אל ירושלים שלא התחלקה לשבטים, אל הנקודה המאחדת שמעל לכל הגוונים; אך כל אדם מגיע אל הנקודה הזו דרך השער המיוחד שלו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
