ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
ד"ה והקריבו
טעם לקרבן יולדת
התורה אומרת שקרבנה מכפר עליה, והרמב"ן מסביר שעד זמן הקרבן שופעת היולדת דם, ובקרבן זה מבקשת להרפא ולהטהר. ועל פי חז"ל מבאר ביאור נוסף, שבעת הלידה מחמת הצער נשבעת שלא ללדת עוד, אך אין זה בשליטתה אלא ברצון בעלה, ולכן תקנו קרבן לכפר על שבועת שוא זו.
יג, מז
ד"ה והבגד
צרעת בגד ובתים נוהג רק בא"י
צרעת הבגד והבית אינה טבעית כלל, אלא שכאשר ישראל במצב השלם כל חטא גורם ריחוק של רוח ה' שנראית בפועל על ידי הצרעת בבגדו ובביתו. מובן שמצב זה יכול להיות רק בארץ ישראל, מקום השכינה.
יד, יח
ד"ה יתן ריבוי הכפרות למצורע
שלש פעמים נאמרה לשון כפרה למצורע. הרמב"ן מסביר שעליו לכפר על שלושה דברים: על חטאו שקדם לצרעת, על תקופת ההסגר, שמא היה בלבו כעס על הקב"ה, ולכפר על נפשו שיוכל לשוב אל המחנה.
יד, נג
ד"ה וכפר
הציפורים כשעיר המשתלח
הציפור נושאת את עוונות המצורע על פני השדה, מעין שעיר המשתלח פרטי, ודי בכפרת הציפורים עבורו, ואין צורך בקרבן, כיוון שאין טומאתו חמורה כצרעת הגוף.
טו, יא
ד"ה וטעם
טעם קרבנות הזב, טומאת הקרי וטומאת הזבה
הזוב היא מחלה, ובעת הריפוי על האדם להודות על רפואתו ולכפר על חטאיו שלא יגרמו לו לחלות עוד. הנדה היא אשה שיציאת דמה טבעית ורגילה, ואלו הזבה חולה, ועליה להביא קרבן כמו הזב.
טומאת הקרי נובעת מהשחתות הזרע הראוי להולדה ויצירת חיים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
