ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- מצורע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
(פרופ') ר' יעקב יהושע ורחל פרנקל
שלושה מעגלים והם כפולים, קיימים בקודש. כך לימד ספר הזוהר:
"דתנינן: ג' דרגין אינון מתקשרן דא בדא קב"ה אורייתא וישראל. וכל חד דרגא על דרגא סתים וגליא. קב"ה דרגא על דרגא סתים וגליא. אורייתא הכי נמי סתים וגליא. ישראל הכי נמי דרגא על דרגא. הדא הוא דכתיב 'מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל' ". [שנינו: ג' דרגות הן, מתקשרות זו בזו: הקב"ה, תורה וישראל. וכל אחת, דרגה על דרגה, נסתר ונגלה. הקב"ה כך, התורה כך וישראל כך, דרגה על גבי דרגה] (זוהר חלק ג דף עג/א)
כיון שכאלו הם דברי התורה שהם נלמדים דרגות על גבי דרגות ומובנים במעגלים לפנים ממעגלים, יש מקום לנצל הזדמנות מיוחדת שחז"ל 'מספקים' לנו בפרשת מצורע על מנת להתבונן בדבריהם הקדושים הערוכים זה לפנים מזה.
בהסבר עניין נגעי בתים מביא רש"י את דברי חז"ל הידועים, שפרשת נגעי הבתים העוסקת בכניסה לארץ:
"בשורה היא להם שהנגעים באים עליהם. לפי שהטמינו אמוריים מטמוניות של זהב בקירות בתיהם כל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר וע"י הנגע נותץ הבית ומוצאן".
כך יובן מדוע התורה פותחת פרשה זו במילים 'חגיגיות' משהו, 'כִּי תָבאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה', הגם שהנושא הוא עניין חמור של טומאת צרעת.
ובכן, ההזדמנות שנותנים לנו חז"ל היא 'הפעלת ביקורת' שלהם על הפירוש עצמו...
באמת, רבות הן הפעמים שתנאים או אמוראים מקשים על הסברים אלו או אחרים שניתנו על ידיהם, אבל על פי רוב במקרים כאלו מפני הקושיות על ההסבר הראשון הוא נדחה לגמרי או שקמה ועולה הסברה חדשה. כאן בנגעי בתים, ההסבר הראשון שריר וקיים, ועל גביו, או מדוייק יותר, בתוכו, נחשף תוכן עמוק יותר, פנימי, רזי - כפי שיוסבר.
מימד פדגוגי עקרוני מאד נלמד כאן דוקא בהשארת הרובד הפשוט כרובד 'הרשמי': עם כל הקושיות שניתן לערום על מימד הפשט ממבט של פנימיות התורה - ההסבר הפשטי של רש"י אינו זז. זאת כיון שלא כל כך מהר מפיצים הבנות פנימיות יותר בציבור לומדי החומש.
הסבר הזוהר לפרשת נגעי בתים
מתוך אזכרת דרך הפשט מקשה הזוהר כמה קושיות:
מה בכלל יש שכר טוב בהימצאות נגעים בבתים, והרי גם אם המטרה היא מציאת המטמונים שהניחו הגויים, מדוע שהדבר יבוא בדרך הלא נעימה של נגעים ונתיצת אבני הבית? קושיה נוספת בעלת פן מעשי הלכתי מקשה הזוהר על הדין של החלפת האבנים והעפר של הבית המנוגע. אם כל המטרה הייתה מציאת מטמוניות הגויים המוסלקות 'מתחת לבלטות' מדוע ש'יטרטרו' את בעלי הבית הנגוע במציאת אבנים חדשות, התאמתן וסיתותן, ובלקיחת עפר אחר? והרי האבנים לא נפגמו מחמת המטמון. אם כך שוב אין הדבר נותר רק בגדר של בשורה טובה בלבד. ועוד ניתן להוסיף ולהקשות על הפער בין קובץ הלכות הטהרה של הצרעת שעניינה הוא רוחני, לבין פרק צרעת הבית שמקבל על פי רש"י היבט כאילו כלכלי, הרחוק כל כך מן ההיבט הרוחני של הצרעת.
כיון שכאלו הן הקושיות על ההסבר הפשטי מסביר הזוהר את תוכיות העניינים באופן של תיקון יסודי, תיקון רוחני, כזה ה'משפץ' את הפער בין גויי הארץ ודרכיהם לבין דרכינו הקדושות.
על פי הזוהר, יש למחשבתו של האדם מימד מכריע. בין בקדושה, ובין חלילה בהיפוכה. כיון שיסודה של מצוות ישוב הארץ הוא בכוונה טהורה, קדושה, עליונה, כיון שכן, ישראל עלולים ל'הסתבך' עקב כוונותיהם הרעות של יושבי הארץ בבניינה. כל העושה דבר, מפעיל את מימד המעשה, שהוא רק אחד משלושה מימדים בהם פועל האדם יחד עם המחשבה והדיבור. גם שני האחרונים, עם היותם רוחניים, הינם משפיעים. בתי הגויים נבנו מתוך כוונות מנוגדות ל'עניין האלוקי' של ישראל. על כן יש לנתץ את אותם הבתים שנבנו כך, ולו באופן חלקי, סמלי, ואז לבנות בהם לפחות חלק בכוונה לשם ה', ומכך תתפשט הכוונה הקדושה על כל הבניין.
זהו סוד נגע הבית. בתים שנבנו בכוונות רעות מציפים אל כתליהם נגע צרעת כשישראל באים להשתכן ב'בתים אשר לא בניתם' כהבטחת התורה.
והנה מובן מדוע הקב"ה מתאר את הכשרת בצלאל לתפקיד בניית המשכן כמי שממולא:
'רוּחַ אלוקים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה, לַחְשׁב מַחֲשָׁבֹת לַעֲשׂוֹת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף וּבַנְּחשֶׁת'.
גם לחשוב מחשבות יש לדעת איך בעת שבונים דברים שבקודש. לכן מוסבר הצורך בכהן - מפני שהעניין ביסודו הינו רוחני, לא ממוני. כך מובן הצורך בלקיחת אבנים חדשות ועפר חדש, תחת חומרי הבנין ששימשו לעבודה זרה, כדי לחדש בקדושה את הבנין. ממילא גם בשורה טובה יש בדבר. בנין בקדושה הינו יסוד מכונן בחיי האדם, קל וחומר בחיי האומה וכל שכן בבנינה הנצחי בארץ הקודש. כאן, כוונות מעכבות. זאת מפני שבנין הארץ מהווה יסוד לשכינה, כפי ששרו הבונים בתקופתנו: 'פה בארץ חמדת אבות, תתגשמנה כל התקוות... פה תהיה השכינה שורה, פה תפרח גם שפת התורה'.
במקום בו הבית נבנה לשם שמים, לעשיית רצון ה' ול'תיקון עולם במלכות ש-ד-י', שם אין שולטת הארעיות הארצית, החומרית. לקדושה אין תיחום, לא במקום ולא בזמן - היא מתפשטת ומכה גלים למרחבים ולנצחים. וכפי שהדבר נכון בבנין המשכן ובבניית הארץ כן הוא נוהג בודאי גם בבניין האדם, הן מראשית יצירתו בהתקדשות הוריו טרם העיבור, והן בהתעלותו בקודש לתורה ולמצוות ולמעשים טובים. על ידי קדושת המחשבה האדם מתדבק בצד האלוקי שבאישיותו, ובמודעותו לשמירתה מכל רע הוא מטהר את מקדשו הפנימי ואת כל פעולותיו.
אלא שדרך תורנית זו המעתיקה את מרכז הכובד של עבודת ה' אל המימדים הרוחניים של האדם, החשיבה והכוונה, עלולה להיות מרוחקת מדי, אולי אף מאיימת משהו על האדם הרגיל במימדים מעשיים חומרניים. ההמון שילמד על אוצרות האמוריים יקבל את גופי התורה הללו בהבנה מספקת עבורו, בתחושת שמחה על שמירת דיני התורה גם אם הדבר מצריך שיפוצי פתע 'באמצע הסלון'. והכוונות הקדושות? הכהן המפקח על מלאכת השיפוץ הגשמי הוא כבר יעשה גם את מלאכת מחשבות הקודש, עליה כבר נרמז בפסוק "וכל זר לא יאכל קודש", כי לא לכל אחד דעת התורה הפנימית מועילה. לכן הותירו חז"ל את מימד ההסבר הפשטי על מכונו בשכנות, בהקפה סביב, לפנימיות הדברים הגנוזים בנגעי הבתים שבארץ הקודש.
ועל זאת אנו מתפללים בעת ההכנה למצווה: "וִיהִי נעַם אֲדנָי אלוקינוּ עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנָה עָלֵינוּ וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹנְנֵהוּ", שתחול קדושתו של הקב"ה שממנו ואליו כל הכוונות - על כל מעשי ידינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
