ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- מחיית עמלק
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
לאה בת רחמה
ב. עד היכן מגיע החיוב למחות.
בפורים עצמו נקרא את פרשית המלחמה בעמלק, המופיעה בספר שמות, בסוף פרשת בשלח. שם התורה מציינת "וַיֹּאמֶר כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" (שמות י"ז טז). מדרש ההלכה במקום מביא מחלוקת תנאים משולשת בשאלות אלה. וז"ל המדרש:
"ויאמר כי יד על כס יה מלחמה לד' וגו', ר' יהושע אומר לכשישב הקב"ה על כסא מלכותו ותהי (ותבא לידי ביטוי) ממלכתו באותה שעה מלחמה לד' בעמלק. ר' אלעזר המודעי אומר נשבע הקב"ה בכסא הכבוד שלו אם אניח נין ונכד של עמלק תחת כל השמים שלא יאמרו גמל זה של עמלק .... ר' אליעזר אומר נשבע המקום בכסא הכבוד שלו שאם יבא אחד מכל אומות העולם להתגייר שיקבלוהו, ולעמלק ולביתו לא יקבלוהו, שנאמר ויאמר דוד אל הנער המגיד לו אי מזה אתה ויאמר בן איש גר עמלקי אנכי (שמואל ב' א' יג) נזכר דוד באותה שעה מה שנאמר למשה רבינו אם יבא אחד מכל האומות שבעולם להתגייר שיקבלוהו, ומביתו של עמלק שלא יקבלוהו..." (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מס' דעמלק פרשה ב ד"ה ויאמר כי).
לשיטת רבי יהושע אין משמעות מעשית להכרזה "מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר" כיון שהיא עוסקת במעשיו של הקב"ה לעתיד לבא. בכך חולק רבי יהושע על רבי אלעזר המודעי ורבי אליעזר. הרמב"ם, פסק כרבי יהושע, כפי שהדברים מבוארים גם בהלכות מלכים (הלכות מלחמה בעמלק זהות להלכות מלחמה בשבעת העממין) וגם בהלכות איסורי ביאה (פרק יב ה' טז ואילך) וגם בהלכות סנהדרין (פרק יח ה"ו). לשיטת הרמב"ם קוראים לשלום גם לפני מלחמת עמלק לכן מוכח שמקבלים גרים מעמלק (לפחות כגרי תושב ולענ"ד כגרי צדק ואכמ"ל). אין כל חיוב לשיטתו לפגע ולהשמיד את רכושם של העמלקים והציווי שנצטווה שאול היה ציווי חד פעמי. לפי זה נוכל לסכם ולומר כי המטרה לשיטת הרמב"ם היא להשמיד את העמלקים הרעים שאינם מוכנים להכיר במלכות ד' ובמלכות ישראל (עיין בחידושי הגרי"ז על התורה אות קט). לעומת זה שיטת רש"י היא שאין מחלוקת בין התנאים והלכה כשלשתם, כל אחד מהם רק מוסיף על דברי חברו. לשיטתו אין קוראים לשלום במלחמת מצוה (עיין בדבריו דברים כ' י) ממילא אין חיוב לקבל גרים מעמלק לכן רבי אליעזר מוסיף גם איסור בדבר. רש"י מפרש:
"תמחה את זכר עמלק - מאיש ועד אשה מעולל ועד יונק משור ועד שה (שמואל א' טו ג). שלא יהא שם עמלק נזכר אפילו על הבהמה, לומר בהמה זו משל עמלק היתה" (דברים כ"ה יט).
אם כך חייבים להשמיד תמיד גם את רכושו וכל דבר המזכיר את עמלק-כך יצא רש"י גם ידי חובת דעתו של רבי אלעזר המודעי. לשיטתו שבועתו של הקב"ה בכל דור היא זו שמחייבת אותנו עד להשלמת המשימה לעתיד לבא כדעתו של רבי יהושע. אומנם, רש"י, כנראה, מסכים עם הרמב"ם שמצווה זו נוהגת ומחייבת רק את המלך ואינה מוטלת על כל יחיד ויחיד. לכן דוד שנלחם בעמלקים, גם בזמן מלכות שאול, כאשר, עדיין לא היה לו דין מלך (עיין מגילה יד ע"ב "עדיין שאול קיים, ולא יצא טבעך בעולם") נטל מהם שלל. כמבואר בפסוקים:
"וַיַּעַל דָּוִד וַאֲנָשָׁיו וַיִּפְשְׁטוּ אֶל ... וְהָעֲמָלֵקִי כִּי הֵנָּה יֹשְׁבוֹת הָאָרֶץ אֲשֶׁר מֵעוֹלָם בּוֹאֲךָ שׁוּרָה וְעַד אֶרֶץ מִצְרָיִם: וְהִכָּה דָוִד אֶת הָאָרֶץ ... וְלָקַח צֹאן וּבָקָר וַחֲמֹרִים וּגְמַלִּים וּבְגָדִים וַיָּשָׁב וַיָּבֹא אֶל אָכִישׁ" (שמואל א כ"ז ח-ט). (עיין משך חכמה לדברים כ"ה).
לסיום נדגיש ונאמר כי בין לשיטת הרמב"ם ובין לשיטת רש"י, שהלכות אלה אינן נוהגות כיום כיון שכל העמים של תקופת התנ"ך, כולל עמלק,להבדיל מעם ישראל, התבוללו ביניהם ונעלמו. זה קרה כאשר מלכי אשור הסירו "גְּבוּלֹת עַמִּים" (עיין ישעיהו י' יג) ובלבלו את האומות (עיין משנה מסכת ידים פרק ד משנה ד, ברכות כח ע"א).
הבה נתפלל כולנו שנזכה לתקון עולם במלכות שד-י אם לשיטת רש"י ואם לשיטת הרמב"ם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
