ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
מיום רביעי החל להסתובב בשווקי העיר לחפש מעדנים לכבוד השבת, והקפיד לשאת בעצמו את סלי הקניות. לאחר שטבל במקווה לכבוד שבת, הייתה גבהה קומתו בראש אחד, ותואר גופו היה משתנה עד צאת השבת. גרס כי בהתאם לכתוב "ושמרו בני ישראל את השבת" יש לו דין של שומר החייב לעמוד על משמרתו, ועל כן לא ישן כל השבת, התפלל את כל התפילות לפני התיבה וקרא בעצמו בתורה.
פעם שמעתי מהרב עקיבא הכרמי זצ"ל, רבה של קריית שמואל חיפה, סיפור מיוחד עליו (איני מדייק בלשונו)– לעת זקנתו, עלה רבי חיים לארצנו הקדושה ושם פעמיו לעיר הקודש צפת ת"ו. כשהגיע לצפת, חיפש כתובת מסוימת, וטעה בחיפושיו בין הסמטאות.
במהלך החיפושים, ביקש מילד יהודי מקומי שנקלע בדרכו, לסייע לו במציאת הכתובת. הסביר לו הילד כיצד להגיע, אך רבי חיים חש שההסבר לא יספיק, וכיוון שהיה זקן וההליכה בסמטאות התלולות קשתה עליו, ביקש מהילד ללכת עימו אל הכתובת המבוקשת.
הילד סירב, ולרבי חיים לא נותרה ברירה, והוא חשף בפני הילד את זהותו כ'בעל הבאר מים חיים'. חשב רבי חיים, שמפני כבוד התורה יאות הילד לסייע לו, אך הילד סירב ואמר בזלזול – 'בבית הקברות של עירנו צפת קבורים תלמידי חכמים גדולים ממך'!
הזדעזע רבי חיים מהזלזול בכבוד התורה, ואמר – 'בעיר, שבה מזלזלים כך בכבוד חכמי התורה, עתידה להיות ירידה רוחנית גדולה. הדור הצעיר עתיד לפרוק כאן עול'! ואכן, כך אירע, ובתקופה מסוימת סבלה צפת מירידה רוחנית עצומה. (ב"ה זכינו, ובימינו זו עיר המשיבה עטרה ליושנה בקדושה ובפנימיות).
השנה, מתוך קדושת השבת, פונים אנו מיד להדלקת נר חנוכה. הקשר המיוחד של 'איש השבת' לחנוכה, מזכיר לנו את נקודת הקשר הכללית בין שבת לחנוכה, הקשורה בקשר הדוק לחינוך הדור הצעיר לתורה וקדושה.
המשותף לשבת וחנוכה הוא הנר, נרות שבת ונרות חנוכה. הנר מזכנו בחינוך הילדים לתורה, וכך נאמר בגמרא - "אמר רב הונא: הרגיל בנר – הווין ליה (יהיו לו) בנים תלמידי חכמים" (שבת כג: ). 'דכתיב- נר מצווה ותורה אור. על ידי נר מצווה (של) שבת וחנוכה, בא אור (של) תורה' (רש"י שם).
יודעים אנו, שבשבת יש מצווה גם לענג את השבת וגם לכבדה. בטעמם של נרות שבת יש משמעות בלשון הראשונים, שהם גם מטעם כבוד שבת. בסעודה מכובדת מדליקים נרות, וכך הנרות מראים שהשבת מכובדת בעינינו.
תענוגים רבים יש בעולם, חלקם גשמיים וחלקם רוחניים. הכבוד הוא תענוג רוחני. לכן, כשמכבדים עניין מסויים, מראים בכך שהוא רוחני ונעלה בעינינו.
גם הנר מבטא את הפיכת החומר לרוח, שהרי לוקחים אנו חומר גשמי, שורפים אותו, והאש מתרגמת את גשמיותו לאש ולאור הרוחניים.
כידוע, חנוכה מבטא את ניצחון הרוח על החומר, ועניינו בנרות המתרגמים גשמיות לאור רוחני. הרגיל בנר זוכה לבנים תלמידי חכמים. מי שהופך חומר לרוח, ומכבד את ענייני הרוח, הרי שילדיו יתחברו ויכבדו עניינים שברוח, ובמילים אחרות את התורה.
כבר דרשו גדולי ישראל, שחנוכה הוא מלשון חינוך, ויש בנרותיו סגולה לחינוך ילדים. ילדים חשים בחושיהם המחודדים את מה הוריהם מכבדים. הם חשים, שמה שהוריהם מכבדים הוא החשוב באמת. הורה שמטיף לילדיו על חשיבות התורה ומצוותיה, אולם מבזה תלמידי חכמים, ילדיו קולטים את הסתירה הפנימית בחינוכו, וח"ו יכולים לסור מהדרך.
שנזכה להדליק נרות שבת וחנוכה, לכבד את התורה ולומדיה, ומתוך כך שנזכה שילדינו ימשיכו בדרך התורה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
