ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב חרל"פ
ואכן, במקום שמדייקים בשבחיו של אדם, ניתן ללמוד ממצבתו על הנקודות המרכזיות בחייו. על מצבתו של הרב יעקב משה חרלפ זצ"ל, (שיום ההילולא שלו ב- ז' כסלו), מגדולי תלמידיו של הרב קוק זצ"ל, נכתב שבח ייחודי – "הורתו ולידתו בקדושה בירושלים עיר הקודש ת"ו, ומעולם לא טעם אוויר של חוץ לארץ".
נקודה זו הייתה מרכזית באישיותו של הרב חרלפ. הרב חרלפ אף הקפיד שלא לצאת מתחום עולי בבל – החלק המקודש יותר בארץ ישראל. ואכן, בזמן 'מסע המושבות' בו התאחדו הרב קוק והרב זוננפלד למסע חיזוק רוחני ואחדות ישראל, במושבות החדשות בארץ ישראל, חשבו הרבנים לקצר את דרכם בדרך מסוימת. אולם, קיצור זה היה כרוך ביציאה מתחום עולי בבל, וכיוון שהרב חרלפ הקפיד בכך, לא הלכו בדרך זו.
באותם ימים, רוב הרבנים הבולטים בארץ ישראל היו מעולי הגולה. דמותו של הרב חרלפ כבן ירושלים, היוותה סנונית לתורה החדשה הצומחת ופורחת בקדושה בארץ ישראל. ואכן, קדוש וצדיק היה, גאון אדיר בנגלה ומקובל עצום בנסתר.
כך מזכירה לנו דמותו כמה קווים מיצחק אבינו עליו אנו קוראים בפרשיות אלו. (וכמובן, אין להשוות כלל דמותו של צדיק מדור אחרון לדמותו של אחד מאבותינו הקדושים. רק הד קול יש כאן). יצחק, הילד היהודי הראשון, הוא הראשון בעולם שהורתו ולידתו בקדושה. והנה, לעומת אברהם ויעקב שנגזר עליהם לצאת מהארץ, נאמר ליצחק – "שכון בארץ אשר אומר אליך, גור בארץ הזאת...". יצחק נשאר כל ימיו בארץ ישראל, מפני שהיה עולה תמימה לה'.
ומתוך קדושת ארץ ישראל, אפשר למצוא קו נוסף המאיר מיצחק אבינו לדמותו של הרב חרלפ. בצעירותו, למד הרב חרלפ אצל רבי צבי מיכל שפירא, שהיה צדיק וירא שמיים עצום, פרוש ומסתגף וקדוש עליון. את תלמידיו חינך רבי צבי מיכל לדרך זו של פרישות והסתפקות במועט.
לאחר מספר שנים, שמע פעם הרב חרלפ את הרב קוק אומר את פיוט 'אקדמות' בחג השבועות רטט ובבכי. הבין הרב חרלפ, שהרב קוק הינו לא רק גאון עצום, כי אם גם קדוש עליון, נדבק בו והפך לתלמידו המובהק. וכך, המשיך הרב חרלפ ללמוד משני רבותיו אלו.
דרכו של הרב קוק שונה הייתה מדרכו של רבי צבי מיכל, בכך ששמה את הדגש על העלאת החומריות. אולם, הרב חרלפ בהדרכתו של הרב קוק שילב בין שני הדרכים. הרב קוק הדריכו להימנע מסיגופים, ולעבוד את ה' בשמחה. וכך על יסודות הטהרה והקדושה ומירוק הגוף, בנה הרב חרלפ את עבודת ה' בשמחה וללא סגפנות. זוהי דרכה השלימה של תורת ארץ ישראל, המעלה את החומריות בקדושה טהרה ושמחה.
אפשר לראות בדרך זו הד קול לדמותו של יצחק אבינו. יצחק בתחילת ימיו עולה כקרבן על גבי המזבח. שמעתי ממו"ר הרב יצחק בן שחר שליט"א – על יצחק כתוב שעלה על המזבח, ולא כתוב שירד. כל ימיו חי יצחק 'על גבי המזבח'. כך התהלך יצחק בעולמנו, כשהוא מעל הבלי העולם, וראשו תדיר בעולמות העליונים. את עולם הגוף הרגיל זבח לה' עוד בילדותו.
דווקא מתוך כך מוצאים אנו, שיצחק מברך ברכה רוחנית מתוך אכילת מטעמים. אצל יצחק הדברים לא סותרים, הוא כבר העלה וקידש את אכילתו.
ואכן, קדושה זו הקרינה על סביבותיה, ונסיים בסיפור על בן ירושלים, שהתרחק מאד משמירת תורה ומצוות. לאחר שנים רבות, חזר אותו אדם בתשובה, וסיפר שמעולם לא נהנה בשלימות מהעבירות שעבר בזמן שהתרחק מתורה ומצוות.
בילדותי, כך סיפר, עברתי פעם ליד בית הכנסת, ושמעתי ממנו את הרב חרלפ קורא בדביקות 'שמע ישראל'. קריאה אמיתית זו הדהדה באוזני ונחרתה לעד בליבי. בכל פעם שהייתי עובר עבירה, הייתה הקריאה מהדהדת בליבי ונוטלת ממני את טעם העבירה, ובזכותה שבתי בתשובה.
שנזכה אף אנו להיות בני ארץ ישראל בשלימות, להתעלות ולהתקדש!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
