ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
שונה היה מכל צדיקי הדור בדרכו המיוחדת לנהוג במלכותיות. החצר שלו התנהלה בפאר והדר – כרכרה מפוארת, כלי כסף וזהב, בגדים יפים ועוד. אולם, דרך זו הייתה רק כלפי חוץ, בפנים היה מסתגף ושפל בעיניו, ואף העיד על עצמו, ש"לא נהנה מהעולם הזה כלל".
מספרים, שפעם נעל נעלי זהב, אך כשיצא החוצה והלך על השלג, נותרו עקבות של דם בשלג. התברר, שהנעליים היו ללא סוליות, ובשרו ועורו נדבקו ונתלשו בשלג. כך נראה היה כלפי חוץ כגנדרן וגאוותן, אך בפנים כולו ענווה והתנזרות מענייני עולם הזה.
פעם אחת, שאל רבי ישראל את החכמים שהתאספו סביב שולחנו – 'מפני מה חולקים הבריות על הרמב"ם'? (כידוע, רבים מגדולי ישראל חלקו על משנתו הפילוסופית של הרמב"ם).
ענה לו אחד הרבנים: "מפני שהוא אומר במקום אחד, שאריסטו ידע על ספירות השמיים יותר מיחזקאל הנביא".
אמר רבי ישראל – 'צדקו דברי הרמב"ם. דומה הדבר לשני אנשים, שבאו לארמון המלך. האחד שהה בכל אולם, והתבונן בעיני מומחה אל כלי הפאר והאוצרות ועיניו לא שבעו מראות. השני עבר בכל האולמות והגה רק בדבר אחד – זה הוא בית המלך, זה הוא מלבוש המלך, ועוד אחת מעט ואראה את פני אדוני המלך' (אור הגנוז).
באמירה זו, אבחן רבי ישראל בדרך המתאימה לאישיותו, את נקודת ההבדל בין הקבלה והמחשבה הישראלית לעולם הפילוסופיה. רבי ישראל נהג בפאר, כי הבין שעולמנו זקוק להנהגה הפועלת לפי כללי העולם. לפיכך, מנהיג צריך להתנהג במלכותיות הנראית כלפי חוץ. אולם, זוהי רק תפאורה, והעיקר להביא את נקודת הפנים – נקודת החיבור לה'.
באותו אופן, הפילוסוף מביט על ענייני הרוח כמשקיף מחוץ. ישנם נקודות רבות, שדווקא המביט מבחוץ קולט אותם יותר בפירוט. לדוגמא, כולנו מכירים את הפתגם – 'אורח לרגע רואה כל פגע'. לעיתים, ישנו חסרון שדווקא האורח מבחין בו מיידית, יותר מהאנשים הקבועים שרגילים לחיסרון וכבר לא חשים בו. דוגמא נוספת - כולנו יודעים, שבעניינים שיש בהם מעורבות רגשית גדולה, כדאי להתייעץ עם אדם חיצוני, שהרגש לא מבלבל אותו בנושא זה.
כך הפילוסופים קולטים בפירוט את ענייני הרוח. אולם, חסרונם הוא בכך שהם קולטים זאת מבחוץ ולא חיים זאת, וכך נקודת הפנים והעומק שהיא עיקר העניין, חסרה להם. לעומתם, הנביאים והמקובלים, חיים את החיבור לה' בעצם חייהם. יתכן, והם מפרטים פחות, אך מעמיקים וחיים יותר.
דומים הנביאים והמקובלים לאדם החי או נלחם על חייו. הוא לא צריך לפרט את מגוון הסיבות, שבגללם ראוי לשמר ולהציל את חייו. הוא אוהב את חייו, הם כל כולו, ובאופן טבעי הוא חי אותם, ואם יש צורך – גם נאבק עליהם.
זו הסיבה, שבעת שעם ישראל ישב בימי קדם בארצו, לא קמו לו פילוסופים. עם ישראל פגש את ה', ומי שפוגש את ה' לא זקוק להסברים והוכחות. רק בגלות, כשהתרחקנו, קמו לנו גדולי תורה העוסקים בפילוסופיה. כשלא חיים את עצם החיים, זקוקים להסברים, הוכחות ופירוט חיצוני. (בימינו, אכן רבים זקוקים לכך, ועלינו לספק להם צורך זה).
רבי ישראל מרוז'ין, האיש שידע את עולם החיצוניות, אך הגה כל ימיו בנקודת הפנים, יישב בדבריו את הרמב"ם. הפילוסופים, דומים לאדם המסייר בארמון המלך, ומסתכל על הצד החיצוני של הארמון. אכן, אדם כזה ידע לפרט רבות על חיצוניותו של הארמון. הנביאים והמקובלים, לעומם, הוגים כל היום אך ורק במפגש עם המלך, וזה חידושם ועניינם.
שנזכה לשבת במהרה עם המלך בארמונו, ולראות בהתגלותו אלינו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
