ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
רב הנסתר על הנגלה בפסוק זה, נחלקו רבותינו מה כוונתו ומה משמעותו?
התנאים, בברייתא המובאת במסכת סנהדרין, נחלקו: "כתנאי: הנסתרת לד' אלקינו והנגלת לנו ולבנינו עד עולם ... מלמד שלא ענש על הנסתרות עד שעברו ישראל את הירדן, דברי רבי יהודה, אמר ליה רבי נחמיה: וכי ענש על הנסתרות לעולם? והלא כבר נאמר עד עולם. אלא כשם שלא ענש על הנסתרות - כך לא ענש על עונשין שבגלוי עד שעברו ישראל את הירדן" (דף מג ע"ב).
בין לדעת רבי יהודה ובין לדעת רבי נחמיה, הערבות ההדדית, בין בני ישראל, מה שהפך אותם לעם, נתחדשה רק עם מעבר הירדן והברית שנכרתה. לפי זה, הנסתרות הן עבירות שנעשות בסתר והנגלות הן עברות שנעשות בגלוי.
רש"י איננו מתייחס לשאלה על איזה עברות מדובר ונראה שהכוונה לכל עבירה מכל תחום.
הרשב"ם נכדו, לעומת זאת פירש: שהנסתרות הן עברות שדרך העבריינים לעשותם בסתר ולכן דווקא הן נזכרו לעיל בפרשת כי תבוא, ועליהן היה צורך להזהיר בנפרד (עיינו בדבריו גם לעיל דברים כ"ז טו).
אבן עזרא פירש: הנסתרות, הכוונה למי שיעבוד עבודה זרה בסתר הקב"ה יענישו, אבל מי שיעבוד בגלוי חובת הענשתו מוטלת על הציבור ומערכת המשפט שלו.
הרמב"ן (שנסמך גם על אונקלוס) לשיטתו, (עיינו בדבריו המופלאים, שהם כעין נבואה על במדבר ט"ו כג) מחדש: וז"ל: "ודעתי בדרך הפשט, כי "הנסתרות" הם החטאים הנסתרים מן העושים אותם, כמו שגיאות מי יבין מנסתרות נקני (תהלים י"ט יג), יאמר הנסתרות לשם לבדו הם אין לנו בהן עון אשר חטא. אבל הנגלות שהם הזדונות, לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת חוקת עולם, שכך קבלנו על אשר ישנו פה ועל אשר איננו פה לדורות עולם. ולפי שהביא באלה לעשות כל המצוה, הוציא מן החרם העושה בשגגה שלא יתקלל באלה הזאת".
בדברים אלה מסנגר הרמב"ן על כל השוגגים. לפי פירושו, יהודי שעובר עבירה בשוגג, לא יענש והוא איננו בבחינת מפר ברית. על פרשנות זו מבוססת תפילתנו בימים נוראים - בראש השנה ובעיקר ביום הכיפורים. הפסוק המרכזי בתפילה הוא:
"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה" (במדבר ט"ו כו).
אין לדון שוגגים ככופרים וכמומרים. יהודי שעובר עבירות במזיד יענש, השוגג לא יענש.
החזקוני הביא: "ושמעתי בשם הרמב"ם ז"ל בפירוש פסוק זה, הנסתרות לד' אלקינו, יאמר: סודות התורה הנסתרים וטעם המצות לשם יתעלה הם, ואם יזכה אדם שיקח אזנו שמץ מנהם בידיעת שרש המצוה ועקרה בנסתר שבה אל יפטר בכך מן הנגלה שלא יעשה המצוה בענין גופני, אין לו להמנע מזה, שהרי הנגלות לנו ולבנינו לעשות".
לפי פירוש זה, הנסתרות הם הטעמים הנסתרים של המצוות שגם אם פלוני יצליח להבינם, אסור לו להסיק מכך מסקנות מעשיות הלכה למעשה. המצוות בצד הנגלה שלהם חייבות להשמר עד עולם. אף על פי שהחזקוני מקלס פירוש זה "והפירוש הזה בעצמו שהם יקר וספיר" הוא מסתייג שאין הוא יכול לשמש כפשט הפסוקים " אבל אינו בענין הפרשה".
נסיים בדבריו של האלשיך הקדוש, שדן בשאלה: מדוע השכר הנסתר של המצוות, כגון חיי העולם הבא, איננו נזכר בתורה? התשובה לדעתו מצויה בפסוקינו - אל תעסוק בנסתרות, הם לא בתחום שלך אלא "הַנִּסְתָּרֹת לַיקֹוָק אֱלֹקינוּ"!
זאת גם ההדרכה העקרונית והמעשית, שקיבלנו ממורנו מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל: "אין לנו עסק בנסתרות" ודי לחכימא ברמיזא.
הבה נתפלל כי תפילותינו יתקבלו ברצון לפני אדון כל וגם אם, ח"ו, קלקלנו במשהו, יתקיים בנו מקרא שכתוב:
"וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
