ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- נצבים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
הדברים האחרונים שמשה אומר לבני ישראל אחרי יותר מארבעים שנה של מנהיגות אינם מיועדים רק לאוזני שומעיו באותה עת אלא גם לאוזני כל דורות היהודים שיבואו אחר-כך, כפי שהוא בעצמו אומר. משה מזכיר לכולם שיש ברית נצחית בין הקב"ה לעם ישראל. הקב"ה לא ירשה לעם היהודי להתחמק מהמחויבות שלו ומקיום הברית שכרת.
הרבה דברים מוזרים יקרו לעם ישראל במאות שנות קיומו. יהיו אירועים שדעת האדם לא תצליח לעכל. דעת האלקים ומעשיו נשארים חידה ונשגבים ממשפט ומהבנת אדם, כמובן. לפיכך משה מזהיר אותנו ש"הנסתרות לד' אלוקינו והנגלות לנו ולבנינו עד עולם לעשות את כל דברי התורה הזאת". לא משנה כמה ינסה העם היהודי להתחמק מקיום חלקו בברית, הוא תמיד ייתפס ויצטרך להתמודד עם ההשלכות. משה מזהיר את בני ישראל שבסופו של דבר הם יצטרכו לשלם את המחיר על נטישת הברית. הוא מזהיר אותם שלא להתחכם מדי בעניין זה.
הזמנים משתנים, הטכנולוגיה משתפרת, יש תגליות חדשות בעולמו של הקב"ה, אבל הברית של הקב"ה עם העם היהודי בעינה עומדת. ההבנה והקבלה של האמת הזאת היא הדרך היחידה שלנו להתמודד עם ההיסטוריה היהודית ועם כל הסוגיות של החיים היהודיים בעבר, בהווה ובעתיד.
המילה "ניצבים" כשלעצמה חשובה בהעברת המסר שהזכרנו בצורה ברורה ונכונה. "ניצבים" פירושו לא רק נוכחים ונמצאים אלא גם עומדים ומעוררי כבוד. משה חושש שבני ישראל ירגישו שאינם ראויים וחזקים מספיק להתמודד עם הקשיים שיתלוו לקיום הברית, ולכן הוא מזכיר להם את כוחם ואת יכולותיהם. משה יודע שהיעדר ביטחון עצמי באופן אוטומטי יביא לכישלון בהשגת המטרה של הברית. כשאדם אומר לעצמו "אני לא יכול לעשות את זה", אלה דברי נבואה של כישלון ואסון שיגשימו את עצמם. משה מזכיר לבני ישראל שהם "ניצבים" - חזקים, מוכשרים, עמידים ומסוגלים להתמודד עם משברים ובעיות. משה פונה לדימוי העצמי שלהם ולחוסנם הפנימי.
אין ספק שגישה כזאת נחוצה ונכונה בימים שלפני ראש-השנה ויום הכיפורים. אדם לא יכול לפנות לקב"ה כשהוא מרגיש חסר כישורים, חלש-אופי ונטול חזון. זה יהיה כמו לבקש מהבנק להזרים עוד מזומנים לעסקה כושלת.
כשאנחנו עומדים לפני הבורא בימי הדין הבאים עלינו לטובה עלינו, לעשות זאת בגב כפוף אך בלב איתן. אנחנו יכולים וצריכים לומר: "תמשיך להשקיע בי, במשפחתי ובצאצאיי. אנחנו לא ננטוש את הברית ולא נאכזב אותך".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
