ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
אתמול ראינו את שאלתו של ר' צדוק – מדוע מתחילים את התורה בחודש תשרי ולא בחודש ניסן. ר' צדוק הסביר שלפי ר' אליעזר תשרי הוא זמן המוכן לגאולה מצד תשובה, ולכן תיקנו את פרשת בראשית בחודש תשרי, כיון שבפרשת בראשית מוזכר עניינו של המשיח שעתיד לתקן את היצר הרע.
היום נראה את המשך דבריו של ר' צדוק שמפרט מדוע על ידי פרשת בראשית ניתן לזכות לגאולה. ראשית – עצם כוחה המיוחד של השבת מקרב את הגאולה. שנית, לכל שבת יש קדושה מיוחדת שהיא קדושת הפרשה שקורין באותה השבת. ובשבת בראשית קוראים על רוחו של משיח, הרמוז בפסוק 'ורוח אלקים מרחפת על פני המים'. על כן קדושתה של פרשת בראשית היא שיזכו לאורו של משיח.
אנו מתפללים, שבשבת זו, למרות ששנים רבות לא זכינו לגאולה – השבת נזכה. מכוחה של השבת מתעורר כוח של תשובה, ובה ישנה גם אפשרות גדולה יותר לזכות לתורה. המדרש אומר שבזכות תשובה יזכו למשיח, ובתיקוני זוהר מובא שבזכות התורה יזכו לגאולה. אם
ושבת מוכן לתשובה כמו שנאמר (תהלים צ"ב, ב'): "טוב להודות לה'" שכל מי שמודה ועוזב ירוחם, כמו שאמרו בפרקי דרבי אליעזר (פרק י"ט). ועל ידי שמירת שבת מיד נגאלין. וכבר אמרנו דכתיב (במדבר כ"ח, י'): "עולת שבת בשבתו" וכן ומידי" שבת בשבתו" (ישעיה ס"ו, כ"ג), שכל שבת יש לו קדושה מיוחדת לאותו שבת, והקדושה הוא קדושת הפרשה שקורין בשבת זה.
וקדושת פרשת בראשית הוא שיזכו לאור רוחו של משיח, ועל כן מתחילין בראשית בשבת אחרונה מחודש תשרי... שאף שרואין שעברו כמה יותר משמונה עשרה מאות שנה ולא זכינו להגאל עדיין. אולי בשבת זה נזכה להגאל מיד על ידי התעוררות תשובה מלעילא (מה'), וכל החודש מסוגל לזה. מה שאין כן בניסן, אחר שרואין שעבר הפסח ולא היה מכות וסדר הגאולה כיציאת מצרים אין מקום להתחיל בראשית. ואם שיהיה על ידי תשובה מצד ישראל היום אם בקולו תשמעו אין לזה זמן מיוחד כלל. ואף לר' יהושע זמן הגאולה על ידי תשובה מיוחד לתשרי שיהיה התעוררות התשובה מה' יתברך. אך לשיטתו אזיל בגמרא (סנהדרין צ"ז ב) לא בתשובה ובמעשים טובים (כמו שיתבאר במקום אחר). ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי (ר' אליעזר ור' יהושע לא חולקים, אלא ר' אליעזר דיבר על גאולה שתבוא מתוך תשובה ור' יהושע דיבר על גאולה שתבוא מצידו של ה' ללא תשובתן של ישראל).
ועל כן תיקנו שיסיימו התורה בשמחת תורה ויתחילו בשבת אחרונה מתשרי פרשת בראשית, שקדושת הפרשה שיזכו לאור רוחו של משיח, כמו שנאמר: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים".
ובמדרש רבה (בראשית רבה ח', א'): "בזכות התשובה שנמשלה למים". ובתיקונים (תיקון ל"ו): "על פני המים ולית מים אלא אורייתא (ואין מים אלא תורה)" ושבת מסוגל לתשובה כאמור. וכן שבת הזמן לזכות לתורה, דכולי עלמא בשבת ניתנה תורה, וכן התורה שבעל פה כמו שמובא בזוהר הקדוש (ח"א מ"ז ב): "יום השביעי - דא תורה שבעל פה דאיהו יום שביעי (זו תורה שבעל פה, שהיא יום השביעי)" והיינו מלכות פה תורה שבעל פה קרינן לה (המידה השביעית היא מידת המלכות, ותורה שבעל פה מבטאת את מידת המלכות). ואולי נזכה בשבת זה לרוחו של משיח בזכות התורה ובזכות התשובה:
(פרי צדיק בראשית, פרשת בראשית ה')
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
